תמיר נדל"ן רוצה להגדיל את הדיבידנד לבעלי המניות ל-1.6 מ' אירו
חברת תמיר נדלן עדכנה הלילה שבכוונתה להגדיל את שיעור הדיבידנד לבעלי המניות ממיליון אירו ל-1.6 מיליון אירו. הסיבה: החלטה שהתקבלה על ידי רשויות המס בהונגריה שבמסגרתה נדרשת החברה לשלם מס מופחת ביחס לפרוייקט של החברה.
חברת תמיר נדלן מחזיקה בקרקעות במזרח אירופה. בנוסף, בקופת החברה ישנם כ-9 מיליון אירו. לפני כשנה רצתה החברה לחלק לבעלי המניות סכום של 5 מיליון אירו באמצעות הפחתת הון. עם זאת, בלחץ בית המשפט נאלצה החברה להפחית את גובה הדיבידנד אותו היא מעוניינת לחלק למיליון אירו.
הלילה דיווחה החברה כי חבות המס שלה בפרוייקט בהונגריה ירדה מ-1.2 מיליון אירו ל-600 אלף אירו בלבד. בהתאם להחלטה, הנחתה תמיר נדל"ן את חברת הפרוייקט לשלם את התשלום המופחת. בעקבות האמור, מבקשת תמיר נדל"ן להגדיל את היקף חלוקת הדיבידנד בסכום זה. דיון בבית המשפט צפוי להתקיים בהמשך השבוע.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
בזק נסוגה מהעסקה לרכישת אקסלרה מידי קרן אלומה ואיילון ביטוח, כחודשיים לאחר ההודעה הראשונית
חודשיים בלבד לאחר שהודיעה על כוונתה לרכוש את אקסלרה טלקום מידי קרן אלומה אלומה תשתיות -13.14% ואיילון ביטוח איילון 1.33% , הודיעה אמש בזק בזק 0.4%
כי היא נסוגה מהעסקה. מזכר ההבנות שנחתם ביולי, על פיו הייתה אמורה לשלם כ-160 מיליון דולר (כ-500 מיליון שקל) בתוספת אפשרית של 10 מיליון דולר, בוטל בהסכמה בין הצדדים.
על פי הודעת בזק לבורסה, הסיבה לביטול היא אי יכולת הצדדים להגיע להסכם מחייב. ייתכן
שבמהלך בדיקות הנאותות הגיעה החברה למסקנה כי הרכישה אינה מצדיקה את המחיר שסוכם תחילה. המזכר הראשוני היה לא מחייב, ולכן הביטול אינו כולל התחייבויות או קנסות.
עבור קרן אלומה, בראשות אורי יוגב ובניהול יאיר הירש, מדובר באכזבה, כאשר מימוש העסקה היה
צפוי להניב לה תשואה של כ-190% על השקעתה בתוך כארבע שנים. הקרן רכשה את אקסלרה במהלך השנים 2021-2022 תמורת כ-40 מיליון דולר, מחצית במזומן ומחצית במניות הקרן.
בזק ציינה כי חרף ביטול העסקה, היא תמשיך לבחון ולקדם יוזמות נוספות בתחום הכבלים התת-ימיים,
כחלק מהאסטרטגיה שלה לחיזוק עצמאות תשתיות התקשורת של ישראל ומעמדה כשחקנית אזורית.
- קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק
- בי-קום ממשיכה לממש מניות, מה זה מעיד על בזק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק תמיד יודע?
בהודעה המקורית , בזק הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת אקסלרה טלקום, בתמורה של כ-500 מיליון שקל. אקסלרה, שבשליטת קרן אלומה (82%) ובבעלות חלקית של איילון ביטוח (18%), מפעילה כבל תת-ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר את ישראל לאירופה, מחזיקה אתר נחיתה ייעודי בישראל, ומפעילה גם חוות שרתים.