צמיחת התמ"ג בישראל ברבעון השלישי עודכנה כלפי מעלה: 2.9%
הצמיחה של המשק הישראלי ברבעון השלישי (במונחים שנתיים) הסתכמה ב-2.9%, כך עולה מהאומדן השלישי והאחרון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי שפירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדובר בעלייה קלה לעומת האומדן השני שפורסם בדצמבר ועמד על 2.8%. אולם מדובר גם בירידה ביחס לצמיחה עלייה דווח ברבעון השני שעמדה על 3.1% ועל קצב גידול זהה לזה שעליו דווח ברבעון הראשון של השנה.
העלייה בתוצר ברבעון השלישי השנה משקפת עלייה בהוצאה לצריכה פרטית וירידה ביצוא סחורות ושירותים ובהשקעות בנכסים קבועים. ההוצאה לצריכה ציבורית נותרה כמעט ללא שינוי. בנוסף, היתה גם ירידה ביבוא סחורות ושירותים. זאת, על פי אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לרבעון השלישי של 2012.
בשורה התחתונה, סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא ירד ב-0.8% בחישוב שנתי, אחרי ירידה של 2.2% ברבעון הקודם.
במסגרת נתוני התוצר דיווחה הלמ"ס כי התוצר העסקי עלה ברבעון השלישי ב-3% לאחר שברבעון השני נרשמה בסעיף זה עלייה של 3.5%.
בהוצאה לצריכה פרטית חלה עלייה של 1.6% בחישוב שנתי ברבעון השלישי, שפרושו ירידה של 0.3% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש, זאת לאחר יציבות ברבעון הקודם ועלייה של 5.6% ברבעון הראשון של 2012.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע השלישי של 2012 משקפת ירידה של 20.4% בחישוב שנתי בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש, לאחר ירידה של 3.2% בחישוב שנתי בסעיף זה ברבעון הקודם.
ירידות בולטות נרשמו בההוצאות לרכישות כלי רכב לשימוש פרטי - ירידה של 32.7% בחישוב שנתי (9.4% בחישוב רבעוני) ובהוצאות לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים - ירידה של 8.1% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ההוצאות לרכישת ריהוט עלו ברבעון השלישי ב- 4.2% בחישוב שנתי.
ההוצאה לצריכה פרטית ללא מוצרים בני קיימה לנפש (ההוצאות על מזון, הלבשה והנעלה, שירותים, תרופות, אחזקת בית ונסיעות לחו"ל) עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-1.8% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.6% ברבעון הקודם.
ביצוא הסחורות והשירותים חלה ירידה של 5.6%, ביבוא סחורות ושירותים חלה נפילה של 10.9% לאחר נפילה של 13.5% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.
בהשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) נרשמה ירידה של 6.1% ברבעון השלישי, בהמשך לירידות שנרשמות בהשקעות בנכסים קבועים גם ברבעונים הראשון והשני של השנה.
הירידה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר ירידה חדה של 28.3% בהשקעות במכונות וציוד מיבוא וירידה של 25.4% בכלי תחבורה יבשתיים (לצרכים עסקיים) בחישוב שנתי. לעומת זאת ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-6.1% בחישוב שנתי וההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות עלתה ב- 2.5% בחישוב שנתי.
- 2.רק ביבי חבל לכולם על הזמן,כולם ספינאים (ל"ת)מוטי 16/01/2013 15:12הגב לתגובה זו
- 1.ביבי לא מושלם, אבל עדיין טוב פי 100 משלי (ל"ת)דוד 16/01/2013 14:20הגב לתגובה זו
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
