צמיחת התמ"ג בישראל ברבעון השלישי עודכנה כלפי מעלה: 2.9%

האומדן השני היא לצמיחה של 2.8% בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השלישי. מדובר בירידה בצמיחת התוצר ביחס לרבעון השני שהסתכמה ב-3.1%
יעל גרונטמן | (2)

הצמיחה של המשק הישראלי ברבעון השלישי (במונחים שנתיים) הסתכמה ב-2.9%, כך עולה מהאומדן השלישי והאחרון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי שפירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מדובר בעלייה קלה לעומת האומדן השני שפורסם בדצמבר ועמד על 2.8%. אולם מדובר גם בירידה ביחס לצמיחה עלייה דווח ברבעון השני שעמדה על 3.1% ועל קצב גידול זהה לזה שעליו דווח ברבעון הראשון של השנה.

העלייה בתוצר ברבעון השלישי השנה משקפת עלייה בהוצאה לצריכה פרטית וירידה ביצוא סחורות ושירותים ובהשקעות בנכסים קבועים. ההוצאה לצריכה ציבורית נותרה כמעט ללא שינוי. בנוסף, היתה גם ירידה ביבוא סחורות ושירותים. זאת, על פי אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לרבעון השלישי של 2012.

בשורה התחתונה, סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא ירד ב-0.8% בחישוב שנתי, אחרי ירידה של 2.2% ברבעון הקודם.

במסגרת נתוני התוצר דיווחה הלמ"ס כי התוצר העסקי עלה ברבעון השלישי ב-3% לאחר שברבעון השני נרשמה בסעיף זה עלייה של 3.5%.

בהוצאה לצריכה פרטית חלה עלייה של 1.6% בחישוב שנתי ברבעון השלישי, שפרושו ירידה של 0.3% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש, זאת לאחר יציבות ברבעון הקודם ועלייה של 5.6% ברבעון הראשון של 2012.

הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע השלישי של 2012 משקפת ירידה של 20.4% בחישוב שנתי בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש, לאחר ירידה של 3.2% בחישוב שנתי בסעיף זה ברבעון הקודם.

ירידות בולטות נרשמו בההוצאות לרכישות כלי רכב לשימוש פרטי - ירידה של 32.7% בחישוב שנתי (9.4% בחישוב רבעוני) ובהוצאות לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים - ירידה של 8.1% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ההוצאות לרכישת ריהוט עלו ברבעון השלישי ב- 4.2% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה פרטית ללא מוצרים בני קיימה לנפש (ההוצאות על מזון, הלבשה והנעלה, שירותים, תרופות, אחזקת בית ונסיעות לחו"ל) עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-1.8% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.6% ברבעון הקודם.

ביצוא הסחורות והשירותים חלה ירידה של 5.6%, ביבוא סחורות ושירותים חלה נפילה של 10.9% לאחר נפילה של 13.5% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.

בהשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) נרשמה ירידה של 6.1% ברבעון השלישי, בהמשך לירידות שנרשמות בהשקעות בנכסים קבועים גם ברבעונים הראשון והשני של השנה.

הירידה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר ירידה חדה של 28.3% בהשקעות במכונות וציוד מיבוא וירידה של 25.4% בכלי תחבורה יבשתיים (לצרכים עסקיים) בחישוב שנתי. לעומת זאת ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-6.1% בחישוב שנתי וההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות עלתה ב- 2.5% בחישוב שנתי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רק ביבי חבל לכולם על הזמן,כולם ספינאים (ל"ת)
    מוטי 16/01/2013 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביבי לא מושלם, אבל עדיין טוב פי 100 משלי (ל"ת)
    דוד 16/01/2013 14:20
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים