צמיחת התמ"ג בישראל ברבעון השלישי עודכנה כלפי מעלה: 2.9%
הצמיחה של המשק הישראלי ברבעון השלישי (במונחים שנתיים) הסתכמה ב-2.9%, כך עולה מהאומדן השלישי והאחרון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי שפירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדובר בעלייה קלה לעומת האומדן השני שפורסם בדצמבר ועמד על 2.8%. אולם מדובר גם בירידה ביחס לצמיחה עלייה דווח ברבעון השני שעמדה על 3.1% ועל קצב גידול זהה לזה שעליו דווח ברבעון הראשון של השנה.
העלייה בתוצר ברבעון השלישי השנה משקפת עלייה בהוצאה לצריכה פרטית וירידה ביצוא סחורות ושירותים ובהשקעות בנכסים קבועים. ההוצאה לצריכה ציבורית נותרה כמעט ללא שינוי. בנוסף, היתה גם ירידה ביבוא סחורות ושירותים. זאת, על פי אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לרבעון השלישי של 2012.
בשורה התחתונה, סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא ירד ב-0.8% בחישוב שנתי, אחרי ירידה של 2.2% ברבעון הקודם.
במסגרת נתוני התוצר דיווחה הלמ"ס כי התוצר העסקי עלה ברבעון השלישי ב-3% לאחר שברבעון השני נרשמה בסעיף זה עלייה של 3.5%.
בהוצאה לצריכה פרטית חלה עלייה של 1.6% בחישוב שנתי ברבעון השלישי, שפרושו ירידה של 0.3% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש, זאת לאחר יציבות ברבעון הקודם ועלייה של 5.6% ברבעון הראשון של 2012.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע השלישי של 2012 משקפת ירידה של 20.4% בחישוב שנתי בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש, לאחר ירידה של 3.2% בחישוב שנתי בסעיף זה ברבעון הקודם.
ירידות בולטות נרשמו בההוצאות לרכישות כלי רכב לשימוש פרטי - ירידה של 32.7% בחישוב שנתי (9.4% בחישוב רבעוני) ובהוצאות לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים - ירידה של 8.1% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ההוצאות לרכישת ריהוט עלו ברבעון השלישי ב- 4.2% בחישוב שנתי.
ההוצאה לצריכה פרטית ללא מוצרים בני קיימה לנפש (ההוצאות על מזון, הלבשה והנעלה, שירותים, תרופות, אחזקת בית ונסיעות לחו"ל) עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-1.8% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.6% ברבעון הקודם.
ביצוא הסחורות והשירותים חלה ירידה של 5.6%, ביבוא סחורות ושירותים חלה נפילה של 10.9% לאחר נפילה של 13.5% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.
בהשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) נרשמה ירידה של 6.1% ברבעון השלישי, בהמשך לירידות שנרשמות בהשקעות בנכסים קבועים גם ברבעונים הראשון והשני של השנה.
הירידה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר ירידה חדה של 28.3% בהשקעות במכונות וציוד מיבוא וירידה של 25.4% בכלי תחבורה יבשתיים (לצרכים עסקיים) בחישוב שנתי. לעומת זאת ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-6.1% בחישוב שנתי וההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות עלתה ב- 2.5% בחישוב שנתי.
- 2.רק ביבי חבל לכולם על הזמן,כולם ספינאים (ל"ת)מוטי 16/01/2013 15:12הגב לתגובה זו
- 1.ביבי לא מושלם, אבל עדיין טוב פי 100 משלי (ל"ת)דוד 16/01/2013 14:20הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
