צמיחת התמ"ג בישראל ברבעון השלישי עודכנה כלפי מעלה: 2.9%

האומדן השני היא לצמיחה של 2.8% בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השלישי. מדובר בירידה בצמיחת התוצר ביחס לרבעון השני שהסתכמה ב-3.1%
יעל גרונטמן | (2)

הצמיחה של המשק הישראלי ברבעון השלישי (במונחים שנתיים) הסתכמה ב-2.9%, כך עולה מהאומדן השלישי והאחרון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי שפירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מדובר בעלייה קלה לעומת האומדן השני שפורסם בדצמבר ועמד על 2.8%. אולם מדובר גם בירידה ביחס לצמיחה עלייה דווח ברבעון השני שעמדה על 3.1% ועל קצב גידול זהה לזה שעליו דווח ברבעון הראשון של השנה.

העלייה בתוצר ברבעון השלישי השנה משקפת עלייה בהוצאה לצריכה פרטית וירידה ביצוא סחורות ושירותים ובהשקעות בנכסים קבועים. ההוצאה לצריכה ציבורית נותרה כמעט ללא שינוי. בנוסף, היתה גם ירידה ביבוא סחורות ושירותים. זאת, על פי אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לרבעון השלישי של 2012.

בשורה התחתונה, סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא ירד ב-0.8% בחישוב שנתי, אחרי ירידה של 2.2% ברבעון הקודם.

במסגרת נתוני התוצר דיווחה הלמ"ס כי התוצר העסקי עלה ברבעון השלישי ב-3% לאחר שברבעון השני נרשמה בסעיף זה עלייה של 3.5%.

בהוצאה לצריכה פרטית חלה עלייה של 1.6% בחישוב שנתי ברבעון השלישי, שפרושו ירידה של 0.3% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש, זאת לאחר יציבות ברבעון הקודם ועלייה של 5.6% ברבעון הראשון של 2012.

הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע השלישי של 2012 משקפת ירידה של 20.4% בחישוב שנתי בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש, לאחר ירידה של 3.2% בחישוב שנתי בסעיף זה ברבעון הקודם.

ירידות בולטות נרשמו בההוצאות לרכישות כלי רכב לשימוש פרטי - ירידה של 32.7% בחישוב שנתי (9.4% בחישוב רבעוני) ובהוצאות לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים - ירידה של 8.1% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ההוצאות לרכישת ריהוט עלו ברבעון השלישי ב- 4.2% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה פרטית ללא מוצרים בני קיימה לנפש (ההוצאות על מזון, הלבשה והנעלה, שירותים, תרופות, אחזקת בית ונסיעות לחו"ל) עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-1.8% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.6% ברבעון הקודם.

ביצוא הסחורות והשירותים חלה ירידה של 5.6%, ביבוא סחורות ושירותים חלה נפילה של 10.9% לאחר נפילה של 13.5% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.

בהשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) נרשמה ירידה של 6.1% ברבעון השלישי, בהמשך לירידות שנרשמות בהשקעות בנכסים קבועים גם ברבעונים הראשון והשני של השנה.

הירידה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר ירידה חדה של 28.3% בהשקעות במכונות וציוד מיבוא וירידה של 25.4% בכלי תחבורה יבשתיים (לצרכים עסקיים) בחישוב שנתי. לעומת זאת ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-6.1% בחישוב שנתי וההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות עלתה ב- 2.5% בחישוב שנתי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רק ביבי חבל לכולם על הזמן,כולם ספינאים (ל"ת)
    מוטי 16/01/2013 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביבי לא מושלם, אבל עדיין טוב פי 100 משלי (ל"ת)
    דוד 16/01/2013 14:20
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?