צמיחת התמ"ג בישראל ברבעון השלישי עודכנה כלפי מעלה: 2.9%
הצמיחה של המשק הישראלי ברבעון השלישי (במונחים שנתיים) הסתכמה ב-2.9%, כך עולה מהאומדן השלישי והאחרון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי שפירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדובר בעלייה קלה לעומת האומדן השני שפורסם בדצמבר ועמד על 2.8%. אולם מדובר גם בירידה ביחס לצמיחה עלייה דווח ברבעון השני שעמדה על 3.1% ועל קצב גידול זהה לזה שעליו דווח ברבעון הראשון של השנה.
העלייה בתוצר ברבעון השלישי השנה משקפת עלייה בהוצאה לצריכה פרטית וירידה ביצוא סחורות ושירותים ובהשקעות בנכסים קבועים. ההוצאה לצריכה ציבורית נותרה כמעט ללא שינוי. בנוסף, היתה גם ירידה ביבוא סחורות ושירותים. זאת, על פי אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לרבעון השלישי של 2012.
בשורה התחתונה, סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא ירד ב-0.8% בחישוב שנתי, אחרי ירידה של 2.2% ברבעון הקודם.
במסגרת נתוני התוצר דיווחה הלמ"ס כי התוצר העסקי עלה ברבעון השלישי ב-3% לאחר שברבעון השני נרשמה בסעיף זה עלייה של 3.5%.
בהוצאה לצריכה פרטית חלה עלייה של 1.6% בחישוב שנתי ברבעון השלישי, שפרושו ירידה של 0.3% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש, זאת לאחר יציבות ברבעון הקודם ועלייה של 5.6% ברבעון הראשון של 2012.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע השלישי של 2012 משקפת ירידה של 20.4% בחישוב שנתי בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש, לאחר ירידה של 3.2% בחישוב שנתי בסעיף זה ברבעון הקודם.
ירידות בולטות נרשמו בההוצאות לרכישות כלי רכב לשימוש פרטי - ירידה של 32.7% בחישוב שנתי (9.4% בחישוב רבעוני) ובהוצאות לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים - ירידה של 8.1% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ההוצאות לרכישת ריהוט עלו ברבעון השלישי ב- 4.2% בחישוב שנתי.
ההוצאה לצריכה פרטית ללא מוצרים בני קיימה לנפש (ההוצאות על מזון, הלבשה והנעלה, שירותים, תרופות, אחזקת בית ונסיעות לחו"ל) עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-1.8% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.6% ברבעון הקודם.
ביצוא הסחורות והשירותים חלה ירידה של 5.6%, ביבוא סחורות ושירותים חלה נפילה של 10.9% לאחר נפילה של 13.5% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.
בהשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) נרשמה ירידה של 6.1% ברבעון השלישי, בהמשך לירידות שנרשמות בהשקעות בנכסים קבועים גם ברבעונים הראשון והשני של השנה.
הירידה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת בעיקר ירידה חדה של 28.3% בהשקעות במכונות וציוד מיבוא וירידה של 25.4% בכלי תחבורה יבשתיים (לצרכים עסקיים) בחישוב שנתי. לעומת זאת ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ברבעון השלישי של 2012 ב-6.1% בחישוב שנתי וההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות עלתה ב- 2.5% בחישוב שנתי.
- 2.רק ביבי חבל לכולם על הזמן,כולם ספינאים (ל"ת)מוטי 16/01/2013 15:12הגב לתגובה זו
- 1.ביבי לא מושלם, אבל עדיין טוב פי 100 משלי (ל"ת)דוד 16/01/2013 14:20הגב לתגובה זו
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
לאומי מניית בנק לאומי לאומי 2.27% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.
מסחר אקטיבי AIהבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?
שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.
מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.
עלות תועלת
הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.
בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.
ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק
עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערך המוסף
בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות
מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.
