שמעון אבודרהם מנכל אמות; צילום: אבישי פינקלשטייןשמעון אבודרהם מנכל אמות; צילום: אבישי פינקלשטיין

המוסדיים ממשיכים להתנפל על השוק: אמות מגייסת מעבר לתכנון המקורי

המוסדיים ממשיכים להסתער גם במקרה של אמות, שסגרה גיוס מוסדי גדול בהרבה מכפי שתכננה בשוק שממשיך לגלות תיאבון שלא יודע שובע ברקע עודפי נזילות

תמיר חכמוף |

שוק ההון בתל אביב ממשיך למשוך עניין רב, והמוסדיים לא מחמיצים כמעט אף הזדמנות להזרים כסף לשוק, גם אם לא תמיד מדובר בעסקאות בדיסקאונט משמעותי. הדוגמא העדכנית היא אמות אמות 1.29%  שמצליחה לרכוב על הגל, ודיווחה על סיום המכרז המוסדי לגיוס הון עם ביקושים של פי 4 כמעט מהסכום הראשוני אותו רצו לגייס.

רק אתמול דיווחה אמות כי היא בוחנת גיוס הון של כ-120 אלף יחידות של 100 מניות ו-50 אופציות בכל יחידה, כלומר עד 12 מיליון מניות, כאשר אם ניקח הערכה לפי המחיר בשוק באזור 25 שקל ליחידה הרי שמדובר במהלך גיוס של כ-300 מיליון שקל. אלא שכמו בהנפקות והקצאות קודמות בשבועות האחרונים, המוסדיים הסתערו והגישו ביקושים בהיקף כולל של יותר ממיליארד שקל. בסופו של דבר, החברה בחרה להיענות רק לחלק מהביקושים, ותנפיק כ-20.7 מיליון מניות בתוספת כתבי אופציה, בהיקף כולל של כ-515 מיליון שקל.

הגיוס כולל יחידות המורכבות מ-100 מניות רגילות ו-50 כתבי אופציה (סדרה 12) הניתנים למימוש עד סוף 2026 במחיר של 28 שקל. מחיר המינימום שגובש במכרז עומד על 2,490 שקל ליחידה, כלומר מחיר למניה קרוב למחיר השוק, כשהאופציות מצורפות כתמריץ. 

אלוני חץ אלוני חץ -0.66%  , בעלת השליטה באמות, השתתפה אף היא במכרז והתחייבה להזמין יחידות בהיקף של כ-154.5 מיליון שקל.

הגיוס של אמות מצטרף לשורת מהלכים דומים בתקופה האחרונה, שבהם ניכר עד כמה המוסדיים ממשיכים לחפש אפיקי השקעה כמעט בכל מחיר, פחות מתוך איתות ספציפי על אמון עמוק בחברה כזו או אחרת, ויותר כחלק מתיאבון רחב שמזין את שוק ההון המקומי מאז ההתייצבות אחרי ״עם כלביא״. כעת הכדור עובר לציבור, שיידרש להחליט אם להצטרף לחגיגה או דווקא להפגין קצת יותר זהירות.

את הגיוס הובילו ווליו בייס חיתום, אליהם הצטרפו לידר, ברק ורוסאריו.


רואים סימנים של בועה?


לפני יומיים ציינו כי בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גם כתבנו כי זה קורה בעיקר בגלל שיש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.

באותה כתבה שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה? דיברנו בעיקר על האג"ח, אבל גם שוק ההנפקות המשני אינו חריג בנוף.

דוחות הרבעון הראשון הציגו שמרנות


ההכנסה התפעולית מהנכסים (NOI) הסתכמה בכ-264 מיליון שקלים ברבעון הראשון, עלייה של 3.6% לעומת הרבעון המקביל, כאשר בהכנסה מנכסים זהים נרשמה צמיחה של 2.8%. עם זאת נרשמה ירידה קלה לעומת הרבעון הקודם. 



הרווח הנקי הסתכם בכ-159 מיליון שקלים ונתמך ברווחי שערוך בהיקף של 17 מיליון שקלים, נמוך מהרווח של 23 מיליון שקלים שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.

לעומת זאת, ה-FFO, המדד שמייצג את התזרים התפעולי החוזר, נותר ללא שינוי ועמד על 202 מיליון שקלים, בדומה לרבעון המקביל. במבט על ה-FFO לפי גישת הרשות לני"ע, מדובר בירידה של כ-1%, לרמה של 175 מיליון שקלים.

החברה אשררה את התחזית הקודמת שלה. תחזית החברה כוללת NOI בטווח של 1.04-1.08 מיליארד שקלים, כאשר אמצע טווח התחזית משקף צמיחה של כ-1.6% בהשוואה לתוצאות 2024. תחזית ה-FFO נמצאת בטווח של 800-830 מיליון שקלים כאשר אמצע טווח התחזית משקף קיטון של כ-1% בהשוואה לתוצאות 2024. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

תפוגן אתר החברהתפוגן אתר החברה

קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל

החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה קרור

קרור אחזקות קרור 1.82%  חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.


התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.


כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.


תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.