שמעון אבודרהם מנכל אמות; צילום: אבישי פינקלשטיין
שמעון אבודרהם מנכל אמות; צילום: אבישי פינקלשטיין

המוסדיים ממשיכים להתנפל על השוק: אמות מגייסת מעבר לתכנון המקורי

המוסדיים ממשיכים להסתער גם במקרה של אמות, שסגרה גיוס מוסדי גדול בהרבה מכפי שתכננה בשוק שממשיך לגלות תיאבון שלא יודע שובע ברקע עודפי נזילות

תמיר חכמוף |

שוק ההון בתל אביב ממשיך למשוך עניין רב, והמוסדיים לא מחמיצים כמעט אף הזדמנות להזרים כסף לשוק, גם אם לא תמיד מדובר בעסקאות בדיסקאונט משמעותי. הדוגמא העדכנית היא אמות אמות -2.06%  שמצליחה לרכוב על הגל, ודיווחה על סיום המכרז המוסדי לגיוס הון עם ביקושים של פי 4 כמעט מהסכום הראשוני אותו רצו לגייס.

רק אתמול דיווחה אמות כי היא בוחנת גיוס הון של כ-120 אלף יחידות של 100 מניות ו-50 אופציות בכל יחידה, כלומר עד 12 מיליון מניות, כאשר אם ניקח הערכה לפי המחיר בשוק באזור 25 שקל ליחידה הרי שמדובר במהלך גיוס של כ-300 מיליון שקל. אלא שכמו בהנפקות והקצאות קודמות בשבועות האחרונים, המוסדיים הסתערו והגישו ביקושים בהיקף כולל של יותר ממיליארד שקל. בסופו של דבר, החברה בחרה להיענות רק לחלק מהביקושים, ותנפיק כ-20.7 מיליון מניות בתוספת כתבי אופציה, בהיקף כולל של כ-515 מיליון שקל.

הגיוס כולל יחידות המורכבות מ-100 מניות רגילות ו-50 כתבי אופציה (סדרה 12) הניתנים למימוש עד סוף 2026 במחיר של 28 שקל. מחיר המינימום שגובש במכרז עומד על 2,490 שקל ליחידה, כלומר מחיר למניה קרוב למחיר השוק, כשהאופציות מצורפות כתמריץ. 

אלוני חץ אלוני חץ -1.34%  , בעלת השליטה באמות, השתתפה אף היא במכרז והתחייבה להזמין יחידות בהיקף של כ-154.5 מיליון שקל.

הגיוס של אמות מצטרף לשורת מהלכים דומים בתקופה האחרונה, שבהם ניכר עד כמה המוסדיים ממשיכים לחפש אפיקי השקעה כמעט בכל מחיר, פחות מתוך איתות ספציפי על אמון עמוק בחברה כזו או אחרת, ויותר כחלק מתיאבון רחב שמזין את שוק ההון המקומי מאז ההתייצבות אחרי ״עם כלביא״. כעת הכדור עובר לציבור, שיידרש להחליט אם להצטרף לחגיגה או דווקא להפגין קצת יותר זהירות.

את הגיוס הובילו ווליו בייס חיתום, אליהם הצטרפו לידר, ברק ורוסאריו.


רואים סימנים של בועה?


לפני יומיים ציינו כי בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גם כתבנו כי זה קורה בעיקר בגלל שיש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.

באותה כתבה שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה? דיברנו בעיקר על האג"ח, אבל גם שוק ההנפקות המשני אינו חריג בנוף.

דוחות הרבעון הראשון הציגו שמרנות


ההכנסה התפעולית מהנכסים (NOI) הסתכמה בכ-264 מיליון שקלים ברבעון הראשון, עלייה של 3.6% לעומת הרבעון המקביל, כאשר בהכנסה מנכסים זהים נרשמה צמיחה של 2.8%. עם זאת נרשמה ירידה קלה לעומת הרבעון הקודם. 



הרווח הנקי הסתכם בכ-159 מיליון שקלים ונתמך ברווחי שערוך בהיקף של 17 מיליון שקלים, נמוך מהרווח של 23 מיליון שקלים שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.

לעומת זאת, ה-FFO, המדד שמייצג את התזרים התפעולי החוזר, נותר ללא שינוי ועמד על 202 מיליון שקלים, בדומה לרבעון המקביל. במבט על ה-FFO לפי גישת הרשות לני"ע, מדובר בירידה של כ-1%, לרמה של 175 מיליון שקלים.

החברה אשררה את התחזית הקודמת שלה. תחזית החברה כוללת NOI בטווח של 1.04-1.08 מיליארד שקלים, כאשר אמצע טווח התחזית משקף צמיחה של כ-1.6% בהשוואה לתוצאות 2024. תחזית ה-FFO נמצאת בטווח של 800-830 מיליון שקלים כאשר אמצע טווח התחזית משקף קיטון של כ-1% בהשוואה לתוצאות 2024. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.