הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שמעון אבודרהם מנכל אמות; צילום: אבישי פינקלשטייןשמעון אבודרהם מנכל אמות; צילום: אבישי פינקלשטיין

המוסדיים ממשיכים להתנפל על השוק: אמות מגייסת מעבר לתכנון המקורי

המוסדיים ממשיכים להסתער גם במקרה של אמות, שסגרה גיוס מוסדי גדול בהרבה מכפי שתכננה בשוק שממשיך לגלות תיאבון שלא יודע שובע ברקע עודפי נזילות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמות אלוני חץ שמעון אבודרהם גיוס הון

שוק ההון בתל אביב ממשיך למשוך עניין רב, והמוסדיים לא מחמיצים כמעט אף הזדמנות להזרים כסף לשוק, גם אם לא תמיד מדובר בעסקאות בדיסקאונט משמעותי. הדוגמא העדכנית היא אמות אמות -1.34%  שמצליחה לרכוב על הגל, ודיווחה על סיום המכרז המוסדי לגיוס הון עם ביקושים של פי 4 כמעט מהסכום הראשוני אותו רצו לגייס.

רק אתמול דיווחה אמות כי היא בוחנת גיוס הון של כ-120 אלף יחידות של 100 מניות ו-50 אופציות בכל יחידה, כלומר עד 12 מיליון מניות, כאשר אם ניקח הערכה לפי המחיר בשוק באזור 25 שקל ליחידה הרי שמדובר במהלך גיוס של כ-300 מיליון שקל. אלא שכמו בהנפקות והקצאות קודמות בשבועות האחרונים, המוסדיים הסתערו והגישו ביקושים בהיקף כולל של יותר ממיליארד שקל. בסופו של דבר, החברה בחרה להיענות רק לחלק מהביקושים, ותנפיק כ-20.7 מיליון מניות בתוספת כתבי אופציה, בהיקף כולל של כ-515 מיליון שקל.

הגיוס כולל יחידות המורכבות מ-100 מניות רגילות ו-50 כתבי אופציה (סדרה 12) הניתנים למימוש עד סוף 2026 במחיר של 28 שקל. מחיר המינימום שגובש במכרז עומד על 2,490 שקל ליחידה, כלומר מחיר למניה קרוב למחיר השוק, כשהאופציות מצורפות כתמריץ. 

אלוני חץ אלוני חץ 4.37%  , בעלת השליטה באמות, השתתפה אף היא במכרז והתחייבה להזמין יחידות בהיקף של כ-154.5 מיליון שקל.

הגיוס של אמות מצטרף לשורת מהלכים דומים בתקופה האחרונה, שבהם ניכר עד כמה המוסדיים ממשיכים לחפש אפיקי השקעה כמעט בכל מחיר, פחות מתוך איתות ספציפי על אמון עמוק בחברה כזו או אחרת, ויותר כחלק מתיאבון רחב שמזין את שוק ההון המקומי מאז ההתייצבות אחרי ״עם כלביא״. כעת הכדור עובר לציבור, שיידרש להחליט אם להצטרף לחגיגה או דווקא להפגין קצת יותר זהירות.

את הגיוס הובילו ווליו בייס חיתום, אליהם הצטרפו לידר, ברק ורוסאריו.


רואים סימנים של בועה?


לפני יומיים ציינו כי בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גם כתבנו כי זה קורה בעיקר בגלל שיש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.

באותה כתבה שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה? דיברנו בעיקר על האג"ח, אבל גם שוק ההנפקות המשני אינו חריג בנוף.

דוחות הרבעון הראשון הציגו שמרנות


ההכנסה התפעולית מהנכסים (NOI) הסתכמה בכ-264 מיליון שקלים ברבעון הראשון, עלייה של 3.6% לעומת הרבעון המקביל, כאשר בהכנסה מנכסים זהים נרשמה צמיחה של 2.8%. עם זאת נרשמה ירידה קלה לעומת הרבעון הקודם. 



הרווח הנקי הסתכם בכ-159 מיליון שקלים ונתמך ברווחי שערוך בהיקף של 17 מיליון שקלים, נמוך מהרווח של 23 מיליון שקלים שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.

לעומת זאת, ה-FFO, המדד שמייצג את התזרים התפעולי החוזר, נותר ללא שינוי ועמד על 202 מיליון שקלים, בדומה לרבעון המקביל. במבט על ה-FFO לפי גישת הרשות לני"ע, מדובר בירידה של כ-1%, לרמה של 175 מיליון שקלים.

החברה אשררה את התחזית הקודמת שלה. תחזית החברה כוללת NOI בטווח של 1.04-1.08 מיליארד שקלים, כאשר אמצע טווח התחזית משקף צמיחה של כ-1.6% בהשוואה לתוצאות 2024. תחזית ה-FFO נמצאת בטווח של 800-830 מיליון שקלים כאשר אמצע טווח התחזית משקף קיטון של כ-1% בהשוואה לתוצאות 2024. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

דורי יבזורי מנכל עמיעד
צילום: דרור ארצי
דוחות

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח

עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד

רן קידר |
נושאים בכתבה עמיעד

חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .

גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.

תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות 

על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.

בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות. 

במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.

להמשך הכתבה לחץ כאן