שמעון אבודרהם מנכל אמות; צילום: אבישי פינקלשטייןשמעון אבודרהם מנכל אמות; צילום: אבישי פינקלשטיין
דוחות

אמות מציגה יציבות תפעולית: ירידה של 1% ב-FFO מול עלייה של 2% ב-NOI

אמות סיכמה רבעון שני עם עלייה של 2% ב-NOI וירידה קלה של 1% ב-FFO, שיעור התפוסה נותר גבוה אך מורגשת חולשה במשרדים; במקבל, הפרויקטים הגדולים, בהם ToHa2, מתקדמים; מכפיל ה-FFO החזוי עומד על 13.5

תמיר חכמוף |

חברת אמות אמות 1.33%  , מקבוצת אלוני חץ אלוני חץ -1.43%  , סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם יציבות בפרמטרים התפעוליים, לצד עלייה בשורת הרווח הנקי. 

ה-NOI ברבעון גדל בכ-2% והסתכם לכ-263 מיליון שקל, בהשוואה לכ-259 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה נובעת בעיקר מגידול בהכנסות מנכסים זהים. הרבעון השני כולל השפעה של מלחמת "עם כלביא" אשר בגינה נרשמה הפרשה בגין אובדן הכנסות מוערך של כ-2 מיליון שקל. ה-NOI מנכסים זהים ברבעון גדל בכ-1.2% והסתכם לכ-262 מיליון שקל, לעומת כ-258 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנטרול ההפרשה בגין השפעת המלחמה, הגידול הינו כ-2%.

ה-FFO לפי גישת ההנהלה ברבעון הסתכם לכ- 204 מיליון שקל לעומת כ- 206 מיליון שקל ברבעון המקביל, קיטון של כ-1%. ה-FFO לפי גישת ההנהלה למניה ברבעון הסתכם ב-43.2 אגורות לעומת כ- 43.7 אגורות ברבעון המקביל.

בשורת הרווח הנקי נרשם זינוק של כ-80% ל-298 מיליון שקל, בעיקר בשל רווחי שערוך נדל"ן מניב ובהקמה של כ-250 מיליון שקל והצמדה למדד, רכיב חשבונאי שאינו תזרימי, ולא תוצאה של קפיצה בפעילות השוטפת.

שיעור התפוסה נותר גבוה, 93.2% בכלל הנכסים ו-94% בנטרול נכסים חדשים ומומשים, עם תפוסה כמעט מלאה בלוגיסטיקה (98.5%) ובסופרמרקטים (100%), לעומת 84.4% במשרדים שעדיין החוליה החלשה בתחום הנדל"ן המניב. שיעור התשואה המשוקלל מהנכסים (Cap rate) עומד על 6.36% לעומת עלות חוב משוקללת ריאלית של כ-2%, מרווח של כ-4.36%.

ההון עצמי המיוחס לבעלי המניות ליום 30.06.2025 הסתכם לסך של 9.27 מיליארד שקל (הון עצמי למניה של 19.64 שקל) לעומת 9.16 מיליארד שקל ליום ה-31.12.2024 (הון עצמי למניה של 19.44 שקל). השינוי נובע מהרווח הכולל לתקופה, בקיזוז חלוקת דיבידנד. לחברה יתרות מזומנים בהיקף של כ-1 מיליארד שקל ומסגרות אשראי בלתי מנוצלות בסך של כ-1.05 מיליארד שקל.

לאמות 4 פרויקטים בהקמה אשר חלק החברה בהם הינו 183 אלף מ"ר. היקף ההשקעה הצפוי הכולל בפרויקטים אלה הינו כ-3.2 מיליארד שקל (חלק החברה): ToHa2, מתחם הלח"י בבני ברק, מתחם K ירושלים ומרלו"ג תחתון בית שמש. נכון למועד הדוח עלות שהושקעה הינה כ- 1.6 מיליארד שקל. בנוסף, לחברה 4 פרוייקטים נוספים בייזום אשר חלק החברה בהם הינו 410 אלף מ"ר. נכון למועד הדוח עלות שהושקעה בפרוייקטים אלה הינה כ- 0.8 מיליארד שקל.  וכן, לחברה 3 פרויקטים נוספים בתכנון אשר חלק החברה בהם הינו 56 אלף מ"ר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שמעון אבודרהם, מנכ"ל אמות: "ברבעון השני של 2025 אנו רואים המשך במגמת הצמיחה לצד סימנים להמשך ההתעוררות בשוק המשרדים, הן בביקושים והן בקצב סגירת העסקאות. בחודשים האחרונים חתמנו על מספר חוזי שכירות משמעותיים. אנו נמצאים במו"מ מתקדמים בפרויקט הלח"י שלדעתנו יבשילו בקרוב להסכמים. פרויקט ToHa2  מושך עניין גובר מצד שוכרים פוטנציאליים, והוא מתקדם בהתאם לתכנון לקראת אכלוסו ברבעון הרביעי של 2026. עם השלמת הפרויקטים שבבנייה, הפורטפוליו שלנו צפוי להניב NOI שנתי של כ-1.4 מיליארד שקל.

במקביל, המשכנו גם ברבעון זה ליישם את האסטרטגיה למימוש נכסים שאינם נכסי ליבה. במסגרת זו, מכרנו לאחרונה את בית מלם תים ואת בנין אמות הר חוצבים לפי שוויים בספרים. המהלך גורע מה-NOI אך זו הפחתה שהובאה בחשבון בתוכניות העבודה. בסיום המהלך, אמות תהיה ממוקדת בנכסים איכותיים וגדולים הנגישים למערכות הסעת המונים. בחודשים האחרונים ביצענו גיוסי הון וחוב בהיקף משמעותי של כמיליארד שקל, אשר ישמשו למימוש תוכניותינו העסקיות תוך חיזוק איתנותה הפיננסית של החברה."

מיקוד התחזיות

אמות עדכנה את התחזית השנתית:

ה-NOI הועלה מ-1,040-1,080 ל-1,050-1,070 מיליון שקל ה-FFO לפי גישת ההנהלה עלה מ-800–830 ל-810–830 מיליון שקל וה-FFO למניה דווקא הופחת מ-170-176 ל-168-172 אגורות, בשל דילול של כ-2% במספר המניות לאחר הנפקת יולי המוסדיים ממשיכים להתנפל על השוק: אמות מגייסת מעבר לתכנון המקורי

הקצב החצי הראשון של השנה (NOI של 527 מיליון שקל, FFO של 406 מיליון שקל) מציב את החברה באמצע הטווח המקורי או בתחתית הטווח החדש, כך שהעדכון נראה יותר קוסמטי מאשר מהותי.

החברה שומרת על מדיניות חלוקת דיבידנד מינימלי שנתי של 108 אגורות למניה, 27 אגורות בכל רבעון. לרבעון השלישי הוכרז דיבידנד של 133 מיליון שקל (27 אגורות למניה).


שווי השוק של החברה עומד על כ-11.07 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-12.5% מתחילת השנה. מכפיל ה-FFO החזוי לשנה הנוכחית על פי תחזיות החברה עומד על כ-13.5

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.