קרן קיימת לישראל
צילום: Getty images Israel
פרסום ראשון

קק"ל אבל לא קל: קרן קיימת לישראל יצאה במכרז לשירותי הפרסום בניו מדיה

בין תנאי הסף, דורשת החברה כי המתמודד יעמיד לצורך הטיפול בתקציב לפחות 5 עובדים. המכרז ישוקלל לפי ציון של 60% לאיכות ו-40% למחיר
משה בנימין | (1)

חברת קרן קיימת לישראל - קק"ל - יוצאת למכרז על שירותי הפרסום בניו מדיה. המכרז יצא לדרכו לפני כשבוע, והמועד האחרון להגשת מעטפות הוא ה-9 בספטמבר. שירותי הניו מדיה אותם מפרטת החברה במכרז כוללים פעילות ביו-טיוב, פייסבוק, ניוזלטר, פעילות בפורומים, טוויטר ועוד - כאשר במקרה הזה למילה "עוד" יש משמעות בפועל, שכן החברה שומרת לעצמה את האופציה לדרוש מהזוכה במכרז שירותי עתידי לפי ההתפתחויות הטכנולוגיות הצפויות בשוק.

קק"ל מציינת במכרז כי היא "מבקשת להתקשר עם ספק חיצוני, לשם מתן שירותי ניו מדיה במספר תחומים על מנת ליצור מודעות לקיומה, לחשוף ולהציג בקרב הציבור את פעילויותיה ועשייתה המגוונות והנרחבות". החברה מציינת עוד כי ייבחר זוכה אחד לכלל התחומים.

תקופת ההתקשרות עם הזוכה במכרז היא לשנה אחת כאשר לקק"ל בלבד תעמוד הזכות להאריך, על פי שיקול דעתה את ההתקשרות ל-2 תקופות נוספות של עד 12 חודשים כל אחת ובסך הכל ל-24 חודשים מעבר לשנה הראשונה.

עוד עולה מהמכרז כי קק"ל מבקשת הצעת מחיר חודשית לביצוע השירות בכל אחד מן התחומים בנפרד. ההצעה תתייחס לתמורה חודשית עבור מתן כל השירותים הנדרשים, כאשר לא ניתן להגיש הצעת מחיר חלקית עבור חלק מן השירותים בלבד, הצעה שלא תהא מלאה תפסל על ידי קק"ל.

סעיף מעניין שהפך להיות פופולרי בשנים האחרונות במכרזים של גופים ממשלתיים קבוע כי הצעת מחיר הכוללת פרטי מחירים שאינם סבירים: גבוהים או נמוכים באופן בלתי סביר (בהתייחס לאומדן העצמי של הקק"ל) אם הוכן כזה, ו/או בהתייחס למחירי השוק באותה עת, עשויה לא להיחשב כהצעה מתאימה ביותר, אף אם מחירה הכולל יהא הנמוך ביותר מבין כל ההצעות שהוגשו.

סעיף נוסף שעשוי להשאיר מחוץ למכרז חברות רבות שמתמחות בתחומי המדיה החברתית ומעוניינות להתמודד עליו קובע כי המתמודד יעמיד לצורך מתן השירותים לפחות חמישה עובדים מקצועיים בתחום כאשר שניים מהעובדים יהיו בעלי מקצוע ומומחים ויפעלו כראש צוות ומנהל רשתות חברתיות.

בשלב הבא המתמודדים ישתתפו בהצגת פרזנטציה בה יציגו את תהליך העבודה - בניית אסטרטגיה מותאמת לקק"ל, הגדרת המטרות והדרכים להשגתם. נתון מעודד עבור מי שכוחם ברעיונות וקריאייטיב מציין כי המכרז יוכרע לפי חישוב משוקלל של הניקוד באיכות שיינתן לכל מציע ויהווה מקסימום 60% איכות, אל מול המחיר שיהווה 40% במשקלו.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למי תפור המכרז? (ל"ת)
    קקל נשארת קקל 11/08/2014 14:52
    הגב לתגובה זו
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.