רגע לפני הפירוק: פרס רשות השידור לאריה גולן, מירית הושמנד מיטראני וז׳רמן כהן
פרס רשות השידור על שם אילן רועה ז"ל יוענק השנה ל-3 חברי מערכת רשת ב' של קול ישראל: אריה גולן, מירית הושמנד מיטראני וז'רמן כהן. הפרס ניתן זמן קצר לפני פירוקה של הרשות, והשנה שמו הרשמי אינו "פרס מנכ"ל רשות השידור", משום שאין מנכ"ל רשמי לרשות.
הפרס ניתן למירית הושמנד מיטראני, עורכת התכנית סדר יום עם קרן נויבך, על "תרומה מכרעת להגעתה של התכנית למקומה המואזן ביותר בין תכניות הרדיו בישראל". מרשות השידור נמסר כי הושמנד מיטראני אחראית על הכנת "תכנית אקטואליה אחרת" מדי יום, שמצליחה להאיר את הפינות בחברה הישראלית שלא זוכות בדרך כלל לטיפול בתכניות הפריים-טיים בתקשורת האלקטרונית. "התכנית בעריכתה מצליחה להניע שינויים רבים בשלל תחומים, בשל התעקשותה להמשיך וללוות תחלואים ביורוקרטיים ואחרים ובשל כך זוכה להערכה רבה", נמסר.
ז'רמן כהן משמשת אחת המפיקות הוותיקות והמוערכות בשידורי רשת ב'. היא "מגלה מיומנויות, השקעה, ואיכות גבוהה ביותר", נמסר מרשות השידור, שהוסיפה כי כהן "מסייעת בתפעולה השוטף של מערכת החדשות ומשמשת אחראית על תפעולה השוטף של מערך ההפקה בחטיבת החדשות בירושלים. מתבלטת מזה שנים בנכונותה לעבוד מעבר למסגרת העבודה השגרתית, ומהווה 'עמוד תווך הפקתי' באירועי שגרה וחירום".
 חיים לוינסון (צילום מסך)
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.

