"מלחמת הסחר" חוזרת? הנה ההודעה של הבית הלבן מהיום
אם הדרמה באיטליה לא מספיקה: לאחר מה שנראה כמו הפוגה במלחמת הסחר בין המעצמות ארה"ב וסין, היום (ג') דווח בארה"ב כי בכוונת הבית הלבן להטיל מס על שורה של מוצרי טכנולוגיה סיניים במטרה לשמור על הקניין הרוחני של החברות האמריקאיות.
לפי ההודעה, הבית הלבן יפרסם ב-15 ביוני את רשימת המוצרים עליהם יוטל מס בגובה של 25%. מדובר במוצרים בהיקף של 50 מיליארד דולר. בנוסף, ב-30 ביוני ארה"ב תחל ליישם הגבלות השקעה ספציפיות ובקרות ייצוא משופרות עבור אישים וגופים סינים בתחומי הטכנולוגיה להם השפעה משמעותית על התעשייה האמריקאית.
אורי גרינפלד, פסגות: "ללא הטלת מכסים והקטנת היבוא האמריקאי מסין קשה עד בלתי אפשרי לראות איך גירעון הסחר בין המדינות מצטמצם ב-200 מיליארד דולר או משהו שקרוב לזה. סך הייצוא האמריקאי לסין ב-2017 עמד על 187 מיליארד דולר כך שלמעשה אם מטפלים רק בצד של היצוא האמריקאי לסין, מדובר על לא פחות מהכפלה של היקף היצוא, שכמובן לא סבירה, בטח לא בטווח הקצר-בינוני".
"את כל נושא מלחמת הסחר יש לבחון רק בפרספקטיבה של בחירות אמצע הכהונה. הרפובליקנים יכולים לאבד לכל היותר 18 מושבים על מנת להמשיך ולשלוט בבית הנבחרים. המשחק הקשוח של טראמפ מול סין, צפון קוריאה ואירן עזר לו מאוד לצבור לא מעט תמיכה בסקרים מאז תחילת השנה שבסופו של דבר מתורגמת למושבים בבית הנבחרים. עם זאת, ההיסטוריה מראה שמצבו עדיין גבולי. לכן, במידה וההסכם מול סין יעצור את מגמת ההתחזקות של טראמפ, סביר להניח שלקראת סוף הקיץ נושא מלחמות הסחר יחזור לככב בכותרות ובטוויטר", אמר גרינפלד.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
דן שפי, מנכ"ל שמן נדל"ן (קרדיט: מושיק ברין)דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירה בנמל חיפה
המתקן יוקם במתחם נמל חיפה, יפעל במסגרת מודל אסדרת השוק, יאפשר פריקה של כ-80 מגה ואט שעה ביום לרשת החשמל, והכנסותיו השנתיות מוערכות בכ-4 מיליון שקל לפני מימון
דוראל אורבן ושמן נדל"ן מניב התקשרו בהסכם להקמת מתקן אגירת אנרגיה במתחם נמל חיפה, שיפעל במסגרת מודל אסדרת השוק במשק החשמל. המתקן יוקם על קרקע בבעלות שמן נדל"ן במפרץ חיפה, בשטח של כ-1 עד 1.5 דונם, ויקבל אישור לפריקה לרשת החשמל בהיקף של כ-80 מגה ואט שעה ביום.
דוראל אורבן מתמחה בייזום והקמה של מתקני אגירת אנרגיה, ומוחזקת על ידי קבוצת דוראל אנרגיה (50%), אמפא נדל"ן (25%) והפניקס (25%). במסגרת ההסכם עם שמן נדל"ן מניב, יוקם מיזם משותף שיוחזק בחלקים שווים על ידי שתי החברות, אשר יהיה אחראי על הקמת המתקן והפעלתו.
עלות ההקמה של הפרויקט מוערכת בכ-40 מיליון שקל. הצדדים פועלים לגיוס מימון חיצוני בהיקף של כ-80% עד 90% מעלות ההקמה, בעוד יתרת הסכום תמומן על ידי השותפות בחלקים שווים. הפרויקט כולל מערכת אגירה בהספק של 13.72 מגה ואט, ויפעל במודל המאפשר מכירת אנרגיה ישירות לרשת החשמל, בכפוף להיתר מלא מחברת החשמל.
המתקן צפוי לפעול תחת מודל אסדרת השוק, ובמסגרתו יהיה המיזם זכאי גם לפרמיה אורבנית, מנגנון תגמול ייעודי לפרויקטים המוקמים בשטח עירוני. מנגנון זה נועד לתמוך בכדאיות הכלכלית של מתקני אגירה בסביבה צפופה, שבה מגבלות תשתית ושטח משפיעות על היתכנות הפרויקטים.
לפני תחילת ההפעלה המסחרית, שמן נדל"ן מניב צפויה להיות זכאית לדמי שימוש וכן למענקים התלויים בעמידה באבני דרך. לאחר תחילת ההפעלה, מעריכים הצדדים כי המתקן יניב לתאגיד המשותף תזרים שנתי של כ-4 מיליון שקל, אחרי הוצאות תפעול ולפני מימון.
