זקנה דיור מוגן
צילום: ISTOCK

נכד החתים סבתא חולה באלצהיימר וקיבל דירה בתל אביב - מה קרה בהמשך?

יש מקרים שמגיעים לבית משפט, יש הרבה מקרים שלא מגיעים לבית משפט וילדים ונכדי מקבלים על חשבון יורשים אחרים, נכסים וסכומים בעלי ערך
עוזי גרסטמן | (8)
נושאים בכתבה ירושה מתנה

סבתא עם דירה בת"א. זה חלום של הרבה נכדים. זה דרכו של עולם, וברוב המקרים הנכסים והכספים עוברים לילדים ולנכדים. הנה מקרה שסבתא הורישה את הדירה בת"א לנכד, אך יש שינוי בהמשך העלילה. 

   ניצול של זקנים   (ISTOCK)

 

דירה במתנה לנכד אחד

הסבתא העבירה את הדירה לנכד כמתנה, אך אחד מהילדים (מתוך ארבעה ילדים), סבר שהמתנה לא כשרה. הוא תבע בבית המשפט למשפחה בתל אביב שקבע כי ההסכם אינו בתוקף מכיוון שהסבתא לא ידעה על מה היא חותמת.

התובע טען כי חתימת אימו על החוזה אינה שלה והיא זויפה. עוד הוא טען כי אימו בזמן החתימה על ההסכם לא היתה כשירה. בית המשפט קבע שהמנוחה היא אומנם זו שחתמה על ההסכם, אך לחתימה אין תוקף מכיוון שהיא סבלה מאלצהיימר מתקדם. בית המשפט הסתמך בקביעתו על מומחים, לרבות מומחה רפואי שהצביע באופן ברור על חוסר כשירותה של הסבתא לחתום במועד עריכת ההסכם.

 

ואם הילד לא היה מערער? הדירה היתה עוברת לנכד (ומסתבר שזה קורה הרבה)

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עוד נקבע בבית המשפט כי אביו של הנכד הוא זה שיזם את החתימה ומדובר בניסיון השתלטות על הדירה. המקרה הזה הגיע לבית המשפט, אבל יש כמובן מקרים רבים שלא מגיעים לבית המשפט מסיבות שונות. יש מקרים רבים שבהן הילדים והנכדים מנצלים מצבים של הסבא-סבתא לשינוי בניסוח צוואות. הילדים והנכדים האחרים לא יכולים להוכיח באופן ברור כי מדובר בניצול. מעבר לכך, חלק מהמשפחה ולעיתים רבות כל המשפחה, לא רוצה להיכנס לעניינים האלו. גם במקרה האמור - מתוך שלושה ילדים, רק ילד אחד ערער על הסכם המתנה, שני הילדים האחרים לא היו צד לדיון.  

סכסוכי ירושה הם מאוד נפוצים והם מלמדים שהמוריש צריך להיות מאוד ברור בצוואה שהוא מכין עוד לפני שהוא עשוי להגיע לשלב לא מתפקד. זה עדיין לא אומר שילדים ונכדים לא יכולים לנצל את מצוקתו בהמשך. להחתים סבתא חולת אלצהיימר כנראה שניתן בכל שלב, הסבתא לא הבינה מה היא עושה. 

קיראו עוד ב"משפט"

וכאן השאלה היא מי יתר הצאצאים, עד כמה הם מעורבים, מכירים ויודעים מה מצבה של האם. במקרים שבהם הנטל בטיפול עובר לילד אחד, הוא זה שיודע מה מצבה של האם, הוא זה שיכול בעצמו או דרך נכדים לשנות את הירושה, הוא זה ששולט בעצם בנכסים. האם תמיד יש אמון בין בני המשפחה? כנראה שלא. למעשה, במקרים רבים, אותו ילד שמטפל במוריש מרגיש שמגיע לו יותר.

 

הונאת המתנה נחשפה

כך או אחרת, במקרה האמור, ההונאה התגלתה בזמן. בית המשפט קבע בהסתמך על מצבה הרפואי של המורישה כי מדובר בניסיון השתלטות על דירה ופסק כי הדירה שייכת לעיזבון ותחולק בהתאם לצוואה קודמת של המנוחה באופן שווה לארבעת ילדיה.

שני ילדים ויתרו על הדירה ולא  ערערו על העברתה כמתנה לנכד. ילד אחד ערער וכאמור זכה. הנכד אמר במשפט כי הסבתא העבירה לו את הדירה כי הוא ואביו לא קיבלו חלק מנכסיה בעודה בחיים, בעוד שהילדים האחרים קיבלו כספים ונכסים בעודה בחיים.

השופטת איריס אילוטוביץ' סגל לא קיבלה את הטיעון הזה. השופטת מינתה גרפולוגית שאומנם קבעה כי סביר שהמנוחה חתמה בעצמה על הסכם המתנה. אבל, השופטת קבעה כי כשמדובר במתנה יש חשיבות מכרעת לרצינות וגמירות דעתו של נותן המתנה בזמן יצירת החוזה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חרא של נכד (ל"ת)
    לא משנה 18/08/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    2 ילדים ויתרו... בטח אחד ויתר, אבי הנכד (ל"ת)
    משפחה מסריחה 17/08/2024 20:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דני 17/08/2024 18:34
    הגב לתגובה זו
    אין מי שיעשה את זה...מכיר מקרה דומה .
  • 4.
    לא פעם ראשונה ולא אחרונה (ל"ת)
    אבי 17/08/2024 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חרא של נכד 17/08/2024 17:45
    הגב לתגובה זו
    צריך לפרסם את שמו ופרצופו המכוער של הנכד הזוועתי כי אחד כזה הוא נוכל מועד ובעל נפש מושחתת.
  • נכון 18/08/2024 08:22
    הגב לתגובה זו
    נכון, אבל יש כאלה מליונים בישראל.
  • 2.
    שופטת שכן ירבו כמותה, עושה ומראה צדק (ל"ת)
    איתן 17/08/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בושה (ל"ת)
    17/08/2024 15:35
    הגב לתגובה זו
בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

עוזי גרסטמן |

כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.

לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.

כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.

פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.

רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה

כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".