זקנה דיור מוגן
צילום: ISTOCK

נכד החתים סבתא חולה באלצהיימר וקיבל דירה בתל אביב - מה קרה בהמשך?

יש מקרים שמגיעים לבית משפט, יש הרבה מקרים שלא מגיעים לבית משפט וילדים ונכדי מקבלים על חשבון יורשים אחרים, נכסים וסכומים בעלי ערך
עוזי גרסטמן | (8)
נושאים בכתבה ירושה מתנה

סבתא עם דירה בת"א. זה חלום של הרבה נכדים. זה דרכו של עולם, וברוב המקרים הנכסים והכספים עוברים לילדים ולנכדים. הנה מקרה שסבתא הורישה את הדירה בת"א לנכד, אך יש שינוי בהמשך העלילה. 

   ניצול של זקנים   (ISTOCK)

 

דירה במתנה לנכד אחד

הסבתא העבירה את הדירה לנכד כמתנה, אך אחד מהילדים (מתוך ארבעה ילדים), סבר שהמתנה לא כשרה. הוא תבע בבית המשפט למשפחה בתל אביב שקבע כי ההסכם אינו בתוקף מכיוון שהסבתא לא ידעה על מה היא חותמת.

התובע טען כי חתימת אימו על החוזה אינה שלה והיא זויפה. עוד הוא טען כי אימו בזמן החתימה על ההסכם לא היתה כשירה. בית המשפט קבע שהמנוחה היא אומנם זו שחתמה על ההסכם, אך לחתימה אין תוקף מכיוון שהיא סבלה מאלצהיימר מתקדם. בית המשפט הסתמך בקביעתו על מומחים, לרבות מומחה רפואי שהצביע באופן ברור על חוסר כשירותה של הסבתא לחתום במועד עריכת ההסכם.

 

ואם הילד לא היה מערער? הדירה היתה עוברת לנכד (ומסתבר שזה קורה הרבה)

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עוד נקבע בבית המשפט כי אביו של הנכד הוא זה שיזם את החתימה ומדובר בניסיון השתלטות על הדירה. המקרה הזה הגיע לבית המשפט, אבל יש כמובן מקרים רבים שלא מגיעים לבית המשפט מסיבות שונות. יש מקרים רבים שבהן הילדים והנכדים מנצלים מצבים של הסבא-סבתא לשינוי בניסוח צוואות. הילדים והנכדים האחרים לא יכולים להוכיח באופן ברור כי מדובר בניצול. מעבר לכך, חלק מהמשפחה ולעיתים רבות כל המשפחה, לא רוצה להיכנס לעניינים האלו. גם במקרה האמור - מתוך שלושה ילדים, רק ילד אחד ערער על הסכם המתנה, שני הילדים האחרים לא היו צד לדיון.  

סכסוכי ירושה הם מאוד נפוצים והם מלמדים שהמוריש צריך להיות מאוד ברור בצוואה שהוא מכין עוד לפני שהוא עשוי להגיע לשלב לא מתפקד. זה עדיין לא אומר שילדים ונכדים לא יכולים לנצל את מצוקתו בהמשך. להחתים סבתא חולת אלצהיימר כנראה שניתן בכל שלב, הסבתא לא הבינה מה היא עושה. 

קיראו עוד ב"משפט"

וכאן השאלה היא מי יתר הצאצאים, עד כמה הם מעורבים, מכירים ויודעים מה מצבה של האם. במקרים שבהם הנטל בטיפול עובר לילד אחד, הוא זה שיודע מה מצבה של האם, הוא זה שיכול בעצמו או דרך נכדים לשנות את הירושה, הוא זה ששולט בעצם בנכסים. האם תמיד יש אמון בין בני המשפחה? כנראה שלא. למעשה, במקרים רבים, אותו ילד שמטפל במוריש מרגיש שמגיע לו יותר.

 

הונאת המתנה נחשפה

כך או אחרת, במקרה האמור, ההונאה התגלתה בזמן. בית המשפט קבע בהסתמך על מצבה הרפואי של המורישה כי מדובר בניסיון השתלטות על דירה ופסק כי הדירה שייכת לעיזבון ותחולק בהתאם לצוואה קודמת של המנוחה באופן שווה לארבעת ילדיה.

שני ילדים ויתרו על הדירה ולא  ערערו על העברתה כמתנה לנכד. ילד אחד ערער וכאמור זכה. הנכד אמר במשפט כי הסבתא העבירה לו את הדירה כי הוא ואביו לא קיבלו חלק מנכסיה בעודה בחיים, בעוד שהילדים האחרים קיבלו כספים ונכסים בעודה בחיים.

השופטת איריס אילוטוביץ' סגל לא קיבלה את הטיעון הזה. השופטת מינתה גרפולוגית שאומנם קבעה כי סביר שהמנוחה חתמה בעצמה על הסכם המתנה. אבל, השופטת קבעה כי כשמדובר במתנה יש חשיבות מכרעת לרצינות וגמירות דעתו של נותן המתנה בזמן יצירת החוזה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חרא של נכד (ל"ת)
    לא משנה 18/08/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    2 ילדים ויתרו... בטח אחד ויתר, אבי הנכד (ל"ת)
    משפחה מסריחה 17/08/2024 20:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דני 17/08/2024 18:34
    הגב לתגובה זו
    אין מי שיעשה את זה...מכיר מקרה דומה .
  • 4.
    לא פעם ראשונה ולא אחרונה (ל"ת)
    אבי 17/08/2024 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חרא של נכד 17/08/2024 17:45
    הגב לתגובה זו
    צריך לפרסם את שמו ופרצופו המכוער של הנכד הזוועתי כי אחד כזה הוא נוכל מועד ובעל נפש מושחתת.
  • נכון 18/08/2024 08:22
    הגב לתגובה זו
    נכון, אבל יש כאלה מליונים בישראל.
  • 2.
    שופטת שכן ירבו כמותה, עושה ומראה צדק (ל"ת)
    איתן 17/08/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בושה (ל"ת)
    17/08/2024 15:35
    הגב לתגובה זו
בית המשפט
צילום: Pixbay

הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.