ההונאה ברמי לוי: הקופאיות מ"עוקץ העגלות" זכאיות לפיצויי פיטורים?
בחודש שעבר הגישה הפרקליטות 50 כתבי אישום בפרשת ההונאה שהתגלתה בסניף רמי לוי בזיכרון יעקב. על פי החשד, מספר קופאיות יחד עם שותפים חיצוניים, העבירו עגלות עמוסות לעייפה במתקני הבדיקה החדשניים של הסופר, בעבור תשלום של עשרות שקלים בודדים בלבד, כששווי המוצרים שהכילו היה גדול פי כמה וכמה.
על פי הנהלת "רמי לוי" ההונאה התבצעה בתחכום רב, במעורבות של גורמים רבים ובשיטתיות במשך מספר חודשים כששווי המוצרים שנגזלו עומד על קרוב לחצי מיליון שקל. חקירת המשטרה חשפה, כי במשך תקופה של שבועיים, הקופאיות ביצעו לפחות 70 פעולות הונאה. לפי החשד, הקופאיות העבירו את הקופה הרושמת למצב שאילתה, כך שיישמע צליל עם סריקת מוצר בקורא הברקוד, אך בפועל לא התבצע חיוב. כך הן העבירו את העגלות שהעמיסו חברי הקבוצה, מבלי לשלם על המוצרים או לחלופין לשלם תשלום נמוך באופן משמעותי ממחיר המוצרים שנגנבו
כעת, לאחר הגשת כתב האיום והפיטורים של הקופאיות, נשאלת השאלה האם עובדים, שיפוטרו עקב החשד לגניבה ולמעילה באמון המעסיק, זכאים לפיצויי פיטורים עם סיום העסקתם. מפתיע ככל שזה יישמע, הדין בעניין זה איננו חד משמעי כלל.
הדין הישראלי – לא כל כך פשוט
חוק פיצויי פיטורים מלפני כ-60 שנה (תשכ"ג-1963, סעיפים 16-17), קובע כי יש נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים מעובד: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים... אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד... מצדיקות פיטורים ללא פיצויים".- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- כמה פיצוי תקבלו ואיך זה יעבוד; המתווה לעסקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם אין הסכם קיבוצי שמסדיר את העניין, החוק קובע כי מה שיחול הוא "ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף". בהתאם לחוק, כפי שפירש בית הדין לעבודה, כאשר אין כלל הסכם קיבוצי רלוונטי, ברירת המחדל לעניין זה הוא "ההסכם קיבוצי הכללי – תקנון העבודה בתעשייה". בהסכם זה יש התייחסות, בסעיף 53, למקרה של גניבה ומעילה, בתור נסיבות המצדיקות פיטורים ללא תשלום פיצויי פיטורים.
עו"ד ד"ר ירון קטן
עם זאת, למרות הכלל העולה מתוך סעיפי החוק ותקנון העבודה הכללי, בית הדין לעבודה איננו ממהר לאפשר שלילת פיצויי פיטורים, בוודאי לא על סמך חשדות ותוך תשומת לב למספר המקרים הרב בהם המעסיק מעוניין לעשות שימוש בסעיף זה. זאת, מתוך הנחה שלעתים הפיטורים עצמם הם עונש חמור מספיק עבור העובד, וכי פיצויי הפיטורים הינם זכות נרכשת של העובד בגין תקופת עבודתו אצל המעסיק. על כן כדי לשלול זכות זו יש צורך בנסיבות מחמירות במיוחד. כפי שקבע בית הדין הארצי לעבודה, שלילת הפיצויים "תיעשה במשורה... במקרים הקיצוניים ביותר" (מלון עציון - אביעזר שרוני, 22.10.2002).
- רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דרש כמעט מיליון שקל = ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
שיקול הדעת ואמות המידה לשלילת פיצויים
במקרים רבים בית הדין לעבודה איננו מאפשר כלל שלילת הפיצויים, או לכל היותר מאפשר שלילת חלקם בלבד. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי היחס לעונש של שלילת פיצויי פיטורים צריך להיות כ"התוויית גבול עליון לסמכות הענישה, גבול שאינו דוחה אפשרויות של עונשי ביניים, לפי שיקול דעת" (שגרירות ארצות הברית של אמריקה - עיזבון המנוח מאיר מנשה, 31.12.1997).
ממילא, בית הדין הארצי מציב את שלילת הפיצויים כעונש החמור ביותר האפשרי, אשר לפני הפעלתו יש להשתמש בסנקציות מרוככות יותר.עם זאת, ישנם מקרים בהם בית הדין לעבודה התיר את השימוש בסנקציה חמורה זו. זאת, לאחר בחינה לעומק של שני פרמטרים מרכזיים בנסיבות המקרה. הראשון הוא חומרת המעשה, אשר יכול להטות את הכף לחומרה כנגד העובד, והשני בנוגע לנסיבותיו האישיות של העובד, אשר יכול להטות את הכף לקולא בעד העובד.
כך למשל, ניתן למצוא בפסק דינו של בית הדין פירוט של הבחינה המדוקדקת הזו: "השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד, הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להיגרם לו עקב כך, היקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים.
כמו כן, נלקחת בחשבון תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת ממנו, הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון. בנוסף נלקח בחשבון השפעת התנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה.
השיקולים לקולא – אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד, משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא מימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם. זאת בהתייחס לסכום שיוותר בידיו למחייה, נסיבותיו האישיות של העובד, כגון גילו, מצבו המשפחתי, מצבו בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו".
זהירות והפעלת שיקול דעת
לסיכום, השאלה האם ניתן לשלול פיצויי פיטורין מעובד שפוטר עקב גניבה היא שאלה מורכבת שצריכה להיבחן על ידי בית הדין לעבודה בכל מקרה ולגופו של עניין. בית הדין מאפשר שימוש בסנקציה של שלילת פיצויים אך ורק במקרים קיצוניים וחריגים לאור המשקל והחשיבות הרבה הניתנים לכספי הפיצויים, ולחומרה שבעצם פיטורים העובד על רקע החשדות נגדו.
על כן נראה כי במקרה של פגיעה שולית ונזקים קטנים למעסיק לצד נסיבות אישיות של העובד ייטה בית הדין למנוע את שלילת הפיצויים או לכל הפחות רק את חלקם. יחד עם זאת בנסיבות של גניבה שיטתית ומאורגנת של סכומי כסף גדולים, תוך שימוש פסול באמון שניתן לעובד וגרימת נזקים גדולים, נראה כי בית המשפט ייטה לאפשר שלילה של כספי הפיצויים.
- 8.yuvi 25/07/2024 10:38הגב לתגובה זוהן לא צריכות לקבל אגורה דמי פיצויים. במדינה נורמלית הן צריכות להיות בכלא....
- 7.Why not set it as the minimal penalty? (ל"ת)Ipkha Mistabra 23/07/2024 22:46הגב לתגובה זו
- 6.אחמנתאפ 17/07/2024 19:24הגב לתגובה זובמזוודות הכסף שנתניהו חילק לחמאס, היה חסר קצת כסף. מישהו הוריד קומיסיון.
- 5.מה שרמי לוי משלם זה מה שהוא מקבל. (ל"ת)שי.ע 16/07/2024 22:34הגב לתגובה זו
- 4.מופרע 16/07/2024 16:07הגב לתגובה זונראה כי הפיצויים הם זכות שהעובד קנה במשך העסקה אבל מצד שני רמי יכול לתבוע את העובדים שגנבו על הגניבה הנזק עוגמת נפש וכו' בסכום גדול מהפיצויים
- שי לוק 20/07/2024 20:13הגב לתגובה זוהקופאית יצאו זכאיות ב"ה
- 3.אשר 16/07/2024 15:57הגב לתגובה זוהפורץ בעת פריצה נפצע ממסמר בראשו תבע את בעל הדירה על רשלנות .השופט חרקוש
- 2.דוד 16/07/2024 15:04הגב לתגובה זוגניבה באופן שיטתי אינה מעידה חד פעמית. מה עוד שמדובר במספר עובדות.
- 1.כמה קישקושים נו באמת 16/07/2024 14:38הגב לתגובה זוגנבתם? נתפסתם? לכו תדחפו מים..לא מגיע לכם שקל אחד של פיצויים!

בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא כבר היה עם אחרת - וזה המחיר
פסק דין חדש של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חושף מערכת יחסים שהידרדרה על רקע מחלתה הקשה של האשה, השקעותיה הכספיות הגדולות בדירת המגורים והפירוד שהתרחש בזמן שטיפלה בעצמה ובבית. האשה טענה כי בעוד שפדתה חסכונות ופנסיה כדי להקטין את המשכנתה, בעלה ניהל
קשר עם אחרת. אף שחלקו בדירה נרשם כ-25%, קבעה השופטת כי ינוכו ממנו עוד 119 אלף שקל
באוקטובר 2022 התעוררה אשה למציאות חדשה. בן זוגה מזה יותר מעשור הודיע לה שהוא עוזב את הבית. לא היה מדובר בפרידה שמגיעה בהפתעה מוחלטת, אך הזמן שבו התרחש הכל הדגיש, לדברי האשה, פער שנפער בין הצדדים כבר חודשים רבים. בעוד שהיא מתמודדת עם מחלה אוטואימונית נדירה וקשה, לאחר שנאלצה לעבור ניתוחים וטיפולים כימותרפיים, ובעודה מנסה לשמור על הבית ועל התשלומים, הוא החל לבנות לעצמו חיים חדשים - ולפי הראיות שהוצגו לבית המשפט, הוא כבר התגורר אצל אשה אחרת.
פסק הדין, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו על ידי השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר, עוסק בשורת תביעות הדדיות בין שני בני זוג לשעבר: תביעה לפירוק שיתוף בדירה, תביעה לדמי שימוש ותביעה לאיזון רכושי. אלא שמעבר לגבולות המשפטיים הצרים, הוא מציג מערכת יחסים שנשחקה עד דק, הרבה בשל נסיבות החיים המורכבות, ובעיקר מחלתה הקשה של האשה, שהשפיעה על כל תחומי חייה.
הצדדים נישאו ב-2012, לאחר שהכירו במלון שבו עבדה האשה כסגנית מנהל מזון ומשקאות. היא היתה בת 34, והוא בן 22 בלבד, אך ההבדל בגיל לא מנע מהם לקיים זוגיות ארוכה. במשך שנים ניסו השניים להביא ילדים לעולם, עברו טיפולי פוריות רבים ואף שקלו תרומת ביצית, אך ללא הצלחה. ב-2019 פרצה מחלתה של האשה במלוא העוצמה. היא אושפזה ונותחה, ובהמשך נאלצה לקבל טיפולים כימותרפיים שבועיים וטיפול ביולוגי חודשי. בשל כך היא איבדה את יכולתה לעבוד, ובסופו של דבר פוטרה וקיבלה גמלת נכות מהביטוח הלאומי.
רוב סכום הרכישה של הדירה הגיע מהאשה
בתוך כל זה, באוגוסט 2019 רכשו בני הזוג דירה בסכום של 2.975 מיליון שקל. רוב סכום הרכישה הגיע מכספי הירושה של האשה - כ-2.15 מיליון שקל - והיא גם מכרה חלקת קבר של אביה המנוח כדי להשלים את הסכום. לצורך מימון היתרה לקחו בני הזוג משכנתה של 850 אלף שקל, שנועדה לכסות כחמישית ממחיר הדירה. בהסכמה ביניהם נרשמה הדירה 75% על שם האשה ו-25% על שם האיש.
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם למרות ההסכמה הרשמית, חיי הזוגיות לא התנהלו עוד בשותפות אמיתית. לפי פסק הדין, במאי ויוני 2020 פדתה האשה כספים ניכרים מחסכונותיה הפנסיוניים כדי להקטין את המשכנתה. "האשה פדתה את הכספים שקיבלה עם סיום עבודתה, בסך כולל של כ-238,150 שקל, לצורך הקטנת סכום המשכנתא", נכתב בפסק הדין שפורסם. הסכומים המדויקים פורטו בפסק הדין, ובסך הכל הופחתה המשכנתה ב-291,275 שקל. האשה טענה כי עשתה זאת לאחר שהאיש שכנע אותה לעשות זאת, בכך שאמר לה כי כך יוכלו לצמצם את התשלומים החודשיים ולהקל על המצב הכלכלי שלהם. לאחר פדיון הכספים, היא נותרה כמעט ללא זכויות פנסיוניות.

רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
השופטת אישרה הסדר חוב חריג בנסיבותיו, לאחר שקבעה כי מצבו האישי של החייב - מפונה מגוש קטיף, אב לחמישה, שאחד מילדיו מתמודד עם מחלה נפשית ואשתו נכה לחלוטין בשל גידול בראש - מצדיק את ההקלה. למרות חוב של 3.6 מיליון שקל ושמאות גבוהה לביתו, נקבע כי הוא יפרע
250 אלף שקל בלבד בפריסה של שנתיים, וכי דירתו לא תימכר. בית המשפט הדגיש כי הסתבכותו, “לא נבעה מהתנהלות חסרת תום לב, אלא כתאונה כלכלית”
האיש שניצב מול הדוכן באולם בית המשפט התקשה החייב לשלוט ברגשותיו. הוא סיפר בקול חנוק על חייו שהשתנו מן הקצה אל הקצה מאז ימי ההתנתקות בקיץ 2005, כשנאלצה משפחתו לעקור מגוש קטיף ולעבור לרמת הגולן. מאז נאלצו הוא ואשתו, אם לחמישה ילדים - חלקם בעלי צרכים מיוחדים - לנהל מאבק יומיומי על עצם התפקוד המשפחתי. אשתו, שבשנים האחרונות אובחנה עם גידול במוח ועברה סדרת ניתוחים מורכבים, הוכרה כנכה בשיעור של 100% ואינה עובדת מ-2015. אחד מילדיו סובל ממחלה נפשית המחייבת השגחה תמידית. המשפחה מתקיימת מקצבת הנכות ומסיוע עמותות, לא פעם באמצעות סלי מזון שמסופקים לה באופן קבוע. בתוך המציאות הזו, שהסתבכה והלכה, הצטברו חובותיו של החייב עד שהגיעו לסכום עצום של 3,632,064 שקל.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בנוף הגליל על-ידי השופטת עינת בלוקא מצייר תמונה מורכבת של אדם שנקלע לחדלות פירעון שלא באשמתו, תוך שהוא נושא על כתפיו משפחה מרובת ילדים, צרכים רפואיים קשים וחובות שלא היה בכוחו לבלום. אף ששווי דירתו מוערך בכ-2.5 מיליון שקל, קבע בית המשפט כי הדירה לא תימכר וכי החייב יפרע רק כ-7% מהחוב הכולל - סכום שמגיע ל-250 אלף שקל, שישולם בחלקו ב-23 תשלומים חודשיים וביתר בתשלום אחד בתום שנתיים.
המסע להחלטה הזו היה ארוך ומפותל. כבר ב-2020 ניתן לחייב צו לפתיחת הליכים, ומאז התנהלו בעניינו בדיקות, שמאות, דיונים והצעות הסדר שונות. השופטת פירטה בהכרעתה כי, “כנגד היחיד אושרו 16 תביעות חוב בסך כולל של 3,632,064 ש״ח”, וכי אלה כוללים חובות כלליים וחובות בדין קדימה. במשך הזמן ניסה החייב לשפר את הצעת ההסדר, תחילה ל-200 אלף שקל ובהמשך ל-250 אלף שקל - סכום שכבר זכה לתמיכת רוב הנושים. לפי פסק הדין, “6 מתוך 8 נושים הסכימו להצעה ושיעור נשייתם הינו… 82% משיעור הנשייה”.
הבית שווה 2.5 מיליון שקל
אלא שהשווי הגבוה של הנכס היה נקודת המחלוקת המרכזית. שמאות מקצועית שנערכה קבעה כי הבית שווה 2.5 מיליון שקל לפני מע״מ, אך השמאי ציין כי נטען להוריד כ-15% בשל מכירה כפויה, וכן יש לקחת בחשבון עלויות נרחבות של הסדרת חריגות בנייה, דמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומסים שונים שעשויים להגיע יחדיו למאות אלפי שקלים. לא פחות חשוב מכך: מחצית הזכויות בנכס שייכות לאשתו של החייב, שגם מצבה הרפואי הובא בחשבון.
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל התעוררה מחלוקת נוספת: סוגיית הדיור החלוף במקרה שבו הנכס היה נמכר. הנאמן טען כי יש לאשר דיור חלופי לארבע שנים בגובה 4,000 שקל לחודש, בעוד שבא כוח החייב ביקש תקופה ארוכה בהרבה - עשר שנים לאור מצבם המורכב של בני המשפחה והעובדה שהנכס הנוכחי כבר הונגש לצרכיהם. לבסוף ציין הנאמן כי בנסיבות האלה חלקו של החייב בנכס ניצב, לאחר כל הפחתות החובה, על כ-320 אלף שקל בלבד.
