תומר מור
צילום: גיל קרמר

מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד" הורשע שהמליץ למסעדות להעלות מחירים

מדובר בעצם ב'תיאום מחירים' ולכן בפעולה לא חוקית. מור המליץ למסעדנים להעלות מחירים בעקבות העלייה במחירי חומרי הגלם. העונש עליו ייגזר בחודש נובמבר
נתנאל אריאל | (6)

תומר מור, מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" עבר על החוק כאשר המליץ למסעדנים להעלות מחירים, בתגובה לעליית מחירים חומרי הגלם. באופן עקרוני, אין בעיה עם כך שחנויות ומסעדות יעלו מחירים, זו זכותן, אבל קריאתו של מור למסעדנים מהווה עבירה על חוק התחרות, כך קבע בית המשפט.

בעמותה חברות מסעדות שונות ברחבי הארץ וההמלצה על כיוון פעולה אחיד לחברי העמותה הוא תיאום מחירים. מור הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון.

על פי כתב האישום, מר מור קרא למסעדנים להעלות את מחירי המנות במסעדותיהם. הוא שלח למסעדנים הודעה בה כתב: "פועלים להכין את דעת הקהל לקבל העלאות המחירים ולתת זווית לסיבות להעלאות המחירים שכבר קרו או שיקרו בעתיד הקרוב. עסק צריך לשמור על רווחיות ולאור העלאות המחירים המשמעותיות מצד הספקים יש והנושא מצריך פעולה מצד המסעדות למען שמירה על רווחיות".

בהמשך הוא אף התראיין לרדיו 102 ואמר שהרווחיות במסעדות נשחקה ו"צריך לעדכן מחירים" וכן כי "כשחומרי הגלם עולים צריכים לעלות מחירים לעדכן" ו"בשביל לשמור על הרווחיות של עסקים... בהחלט צריך להבין שבהקשר הזה נדרשת העלאת מחירים". מר מור העריך בראיון כי עליית המחירים תהיה בשיעור של "בין חמישה לעשרה אחוז במחירי התפריטים". 

"מדובר בעבירה המיוחדת לאיגודים עסקיים. איגוד עסקי, מטבעו, מקשר בין חברות מתחרות ובשל כך המלצות וקריאות של האיגוד לחבריו להעלות מחירים, כפי שנעשה כאן, עלולות לפגוע בתחרות. חששות אלה אף התממשו פעמים רבות בעבר כאשר נמצא כי איגודים עסקיים היו מעורבים בעבירות על חוק התחרות" נמסר מרשות התחרות. את הרשות ייצגו עורכות הדין אסנת שלזינגר ושיר יוגב.

טיעונים לעונש יישמעו בדיון בחודש נובמבר. בזמנו, אמר עו"ד עמית רוס, שייצג את העמותה כי "העמותה תזוכה מל אישום. הכל ייגמר בלי שום דבר".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דן 30/07/2023 13:59
    הגב לתגובה זו
    אין לי שום בעיה שמסעדות יעלו מחירים. זה לא שוק ריכוזי או מונופוליסטי במיוחד. והתשובה הצרכנית צריכה להיות פשוטה - הימנעות. אישית הורדתי צריכה במסעדות בעשרות אחוזים. פשוט מכין יותר לבד בבית. גם בריא יותר וגם מרזה יותר.
  • 4.
    המגיב 30/07/2023 13:45
    הגב לתגובה זו
    "צופה" עלייה של X אחוזים - זה בכלל לא תיאום מחירים. (הרי ברור שהוא לא "צופה", אלא מנחה)
  • 3.
    המגיב 30/07/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
    זה לא תיאום מחירים ??? מעניין.
  • 2.
    רון חולדאי 30/07/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
    אני אדאג לכך. יש לי שליטה מלאה על השופטים.
  • 1.
    עומר 30/07/2023 12:19
    הגב לתגובה זו
    לכל המסעדנים והמתפאנסים מתחום הממסעדנות : החמדנות שלכם לא יוגעת שובע ,ובמוקדם או במאוחר תמצאו את עצמכם ללא פרנסה !!! לא ייתכן שארוחה במסעדה תגיע ל 300-500 שח למנה !! ובסטקייה עממית ל 100-150 למנה עבןר שני שיפודי כאילו !!! תגידו , השתגעתם ???
  • ירון 30/07/2023 12:53
    הגב לתגובה זו
    עשה כמוני...לא אוכל בחוץ . אכילה בחוץ זה שירות שאפילו לא מתחיל להתקרב להגדרת "מוצר חובה" מבחינתי , העלאת מחירים בסקטור זה אפילו מבורכת כי זה יגרום לי להתרחק אפילו עוד יותר ממסעדות ולשמור על כספי
בית המשפט
צילום: Pixbay

הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.

בית המשפט
צילום: Pixbay

הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.