סכסוכים על ירושות לוקחים הרבה זמן בדיונים בבית המשפט, זה ידוע, אבל תיק שתחילתו לפני שמונה עשורים הוא לא דבר שבשגרה בין כתלי בית המשפט.

דרמה רצינית נרשמה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת כאשר התגלה כי יורשת יחידה של אדם שנפטר לפני 76 שנים לא הייתה היורשת היחידה, לפי מה שנחשף למנוח היו חמישה ילדים.

תחילתו  של הסיפור לפני קום המדינה וערב התחלת מלחמת העולם השניה, בשנת 1939 אז רכש אדם קרקע בחיפה. בעל הקרקע נפטר בשנת 1947 ומענו האחרון היה בניו-יורק בארה"ב.

בהיעדר יורשים ניתן בשנת 1985 צו בית משפט לניהול נכסי הנעדר המנוח, לאפוטרופוס הכללי שרשם צו ניהול בלשכת רישום המקרקעין. לאחר חמש שנים בשנת 1990, בתו של המנוח מניו-יורק בארצות הברית הגישה בקשה למתן צו ירושה, בה הצהירה כי היא הבת היחידה של המנוח.

לבקשה צרפה תצהיר של חוקר בשם אדם קמפל שקבע כי היא הבת היחידה של המנוח. בית המשפט המחוזי בנצרת נתן באותה שנה צו ירושה אחר עזבון המנוח, לפיו, הבת מארה"ב הינה היורשת היחידה על פי דין, בשלמות. באותה שנה מכרה הבת  את הקרקע שירשה מאביה. כאשר הקרקע נמכרה לאחר שנה בשנית לרוכשים אחרים.

• המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
• אילו הזדמנויות השקעה הסכסוך הסיני-אמריקאי יוצר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דרמה: למנוח היו עוד ילדים

27 שנים מאוחר יותר בשנת 2017, אחרי שהבת כבר נפטרה, הגיש האפוטרופוס הכללי עתירה לבית המשפט לשם ביטול צו הירושה שניתן בשנת 1990. לטענת האפוטרופוס הכללי הוא גילה כי למנוח היו ארבעה ילדים נוספים, כך שצו הירושה שניתן לבת אינו משקף  את זהות היורשים.

מנגד בעמדת המשיבים מלבד יורשי הבת נמצאו רוכשי הקרקע. לטענתם הם כבר שינו מצבם לרעה ושילמו עבור הקרקע אלפי דולרים, כך שאין מקום לשנות כעת את צו הירושה.

רוכשי הקרקע הגישו ב-2017 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בנצרת בו דרשו להצהיר כי הסכם המכר שנחתם בינם לבין החברה (שרכשה את הקרקע מהיורשת) בשנת 1991 הינו בתוקף ומחייב לכל דבר וענין כלפי כולי עלמא, וכן עתרו למחוק את הערת צו הניהול הרשומה לטובת המדינה, ולשחרר את המקרקעין.

• טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
• הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

במסגרת הדיונים שנערכו במהלך השנים בבית המשפט המחוזי הגיעו בשנת 2019 הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין חלקי לפיו צאצאי המנוח המפורטים, יחתמו, על כתב הסכמה ויפוי כוח להותרת צו הירושה הקיים ללא שינוי, הסתלקות מעיזבון המנוח, המקרקעין יימכרו, כאשר מחצית מכספי המכירה בגין המקרקעין, יהווה חלקם של צאצאי המנוח, והמחצית השנייה תהיה לרוכשי הקרקע.

5 יורשים שווה בשווה 

במהלך הדיונים הנוכחיים בתיק נעשו ניסיונות להגיע להסכמות אך ללא הועיל. האפוטרופוס הכללי ביקש להורות על תיקון צו הירושה כך שייקבע כי יורשי המנוח הם חמשת ילדיו בחלקים שווים.

רוכשי הקרקע מנגד התנגדו. יורשי המנוח שינו את עמדתם וביקשו להצטרף לעמדת הרוכשים לדחות את הבקשה לתיקון צו הירושה, ולהותיר את צו הירושה על כנו.

השאלה המשפטית בה דנה השופטת הייתה האם לבטל את צו הירושה משנת 1990 על רקע הטענה כי צו ירושה זה אינו משקף נכונה את מצבת היורשים על פי דין החוקיים, בהתאם לסעיף 72 לחוק הירושה?

האפוטרופוס הכללי טען כי יש לבטל את צו הירושה משום התנאים של סעיף 72 לחוק הירושה. התנאי ראשון, קיימת עובדה חדשה שלא הייתה ידועה בעת מתן הצו, והיא שלמנוח היו 5 ילדים ולא בת אחת. צו הירושה אינו משקף את מצבת היורשים החוקיים של המנוח. הוא הוצא על בסיס בקשה בה הוצהר באופן שקר כי  למנוח הייתה בת יחידה.

בנוסף טען, כי במסגרת בדיקות שערכה מחלקת השחרורים של המקרקעין, נתגלו ב-2016 ממצאים כי למנוח היו ילדים נוספים. מחלקת השחרורים הקפיאה את בקשת השחרור של המקרקעין ופנתה על מנת שיגיש את הבקשה לתיקון צו ירושה שבנדון. מדובר בתקופה של כעשרה חודשים, תקופה סבירה להגשת הבקשה ואין כאן שיהוי.

חוסר תום לב

באפוטרופוס הכללי טענו כי היורשים תמכו בתחילת הדרך בבקשת המדינה לתיקון צו הירושה, אולם בהמשך הדרך, ולאחר שהגיעו לפשרה עם רוכשי הקרקע, אחדו המשיבים זרועות והתנגדו לתיקון צו ירושה, והדבר מעיד על העדר תום לב מצדם.

רוכשי הקרקע טענו כי מדובר בתביעה מלאכותית, אין סכסוך, אין נפקדים ואין עזובה. למעשה, לא מתקיים תנאי היסודי בסעיף 72  לחוק הירושה. לטענתם האפוטרופוס הכללי לא התנגד במהלך השנים לצו הירושה וכי אין מידע חדש כפי שהם טוענים.

לשיטתם הם רכשו את המקרקעין כאשר הסתמכו על צו הירושה שניתן כאשר היורשת התחייבה להסיר את צו הניהול של האפוטרופוס. לטענתם הם שינו את מצבם לרעה, וכבר שילמו אלפי דולרים בעבור הקרקע. חוסר המעש של המדינה, לא רק שגרם לתקיעת המקרקעין אלא המדינה תהנה מדמי ניהול המקרקעין.

לטענתם המחוזי כבר פסק ונתן תוקף להסכמות שבין המשיבים. היורשים בתחילה טענו כי הם צו הירושה שגוי. וכי יורשי המנוח ויורשיהם של יורשי המנוח לא היו מודעים להליך שננקט בארץ, מכיוון שלא נמסרה להם כל הודעה בעניין, הפרסום שבוצע ככל שנעשה לא נעשה באנגלית ובעיתונים בבאפלו ארה"ב. ספק לגבי כשירות הבת היורשת להבין על מה חתמה אם בכלל, בשים לב לגילה בת 91 ,וגם לשפה כאשר לא הייתה מסוגלת לקרוא ולהבין עברית.

השופטת ציינה כי בהמשך שינו המשיבים היורשים את עמדתם, ובקשו בסיכומיהם במפורש, לדחות את הבקשה ולהותיר את צו הירושה 

מקבלת את העתירה של האפוטרופוס

השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קבעה כי "הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. משום שהתקיימו תנאי סעיף 72 לחוק הירושה.

השופטת קבעה כי מעיון בטופס "בקשת צו ירושה" עולה כי הבקשה הוגשה ע"י בתו של המנוח ממקום מגוריה בניו-יורק ארה"ב, לפי בקשתה אביה נפטר בארצות הברית והיה אלמן ורק היא צוינה בתור בתו.

היורשים טענו בתגובתם בתחילה כי למנוח היו 5 ילדים שכולם כבר נפטרו. הם הגישו מסמכים בדיונים במחוזי ואף העידו על כך וניתן פסק דין בנושא. למרות שחזרו בהם מהדרישה לשנות את צו הירושה העובדה כי למנוח היו חמישה ילדים הוכחה. ראיה נוספת לעובדה כי למנוח חמישה ילדים, נמצא בצוואה המנוח. הצוואה שהוגשה ע"י היורשים בשפה האנגלית. עם אישור מטעם ביהמ"ש בניו-יורק בארה"ב.  נכתבה בשנת 1947, לפי צוואה זו למנוח  יש 5 ילדים.

צוואה זו מהווה ראיה נוספת לכך שלמנוח יש מספר ילדים ולא רק בת יחידה. גם מסמך על מפקד אוכלוסין שהוגש הצביע על כך שלמנוח היו חמישה ילדים.

השופטת קבעה כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי מהותה ומשקלה של עובדה חדשה זו הינו משמעותי, שכן זה הבסיס העומד מתחת לכל בקשה למתן צו ירושה. ואם העובדה הייתה מובאת בפני הרשם לענייני ירושה, היה בכך כדי להביא למתן צו ירושה שונה מזה שניתן. בית משפט זה אינו יכול להתעלם ולעצום עיניים מפגם מהותי זה, בפרט שפגם זה פוגע בזכויות ירושה של ילדים נוספים וצאצאיהם".

השופטת הוסיפה כי "אין בידי לקבל את הטענה כי מאחר והיורשים מסכימים להשארת צו הירושה על כנו יש לדחות את הבקשה. שינוי זה בגרסתם בהעדר כל הסבר סביר, עומד לחובתם הם, ומלמד על חוסר תום לב מובהק וקשה להתעלם ממנו.

"מדובר בשינוי בגרסה מהותית, מקצה לקצה, וככל הנראה על רקע  הפשרה אליה הגיעו עם רוכשי הקרקע בתביעה במחוזי . השופטת קבעה כי לאחד מנציגי היורשים יש אינטרס מובהק שצו הירושה לא יתוקן כך הוא יהיה היורש היחיד של הבת שירשה על פי צו הירושה, ויזכה על חשבון שאר היורשים בכל העיזבון". 

 צו הירושה יתוקן

כמו כן ציינה השופטת כי האפוטרופוס הכללי פנה בזמן שהתגלה לו העובדה כי יש יורשים נוספים וכי גם אם היה שיהי מסוים במהלך ההליכים היא לא משמעותית לאור חשיבות העניין.

השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קבעה כי צו הירושה יתוקן באופן שיכלול גם את היורשים החדשים שהתגלו. השופטת קבעה כי למרות ההשלכות הקשות על רוכשי הקרקע הן מתגמדות לעומת הפגיעה שתיגרם ליורשים אם הצו לא ישונה.

השופטת ג'בארין כליפה קבעה "שלא ניתן לעצום עיניים אל מול העובדה הדרמטית שהתגלתה ביחס למנוח. "הוכח כי למנוח ארבעה ילדים נוספים שזכרם לא בא בטופס הבקשה לצו ירושה". בנוסף ציינה כי "על מבקש צו ירושה לנהוג בהגינות ובדרך מקובלת, תוך גילוי מלוא היורשים, וקבעה שהסתרת המידע על ידי הבת מהווה פגם מהותי, נגועה בהטעיה ומרמה ומחייבת תיקון.

"לא יכולה להיות מחלוקת כי מהותה ומשקלה של עובדה חדשה זו הינו משמעותי, שכן זה הבסיס העומד מתחת לכל בקשה למתן צו ירושה. בית משפט זה אינו יכול להתעלם ולעצום עיניים מפגם מהותי זה, בפרט שפגם זה פוגע בזכויות ירושה של ילדים נוספים וצאצאיהם".

השופטת קבעה כי זכותם של יתר היורשים להיכלל בעיזבון המנוח גוברת על אינטרס ההסתמכות של רוכשי הקרקע. "מצופה היה מהרוכשים לדאוג לברר על מהות צו הניהול שנרשם לטובת האפוטרופוס הכללי לפני ביצוע העסקה, ולפעול להסרתו. משלא עשו זאת, הפגיעה שתיגרם להם בעקבות תיקון צו הירושה – נגרמה למעשה באשמתם".

השופטת קבעה שצו הירושה יתוקן באופן שיכלול את יתר ילדי המנוח שאינם בין החיים, כך שצאצאיהם יוכלו לבוא בנעליהם ולתבוע את חלקם בירושה. הרוכשים חויבו לשלם הוצאות בסך 8,000 שקל.