שחקנית נבחרת ישראל בטניס תפוצה ב-210 אלף שקל בגין פציעה במהלך החלקה מסוכנת. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי מרכז הטניס בהדר יוסף והמאמן יישאו באחריות לפציעתה של שחקנית טניס מקצועית, שנפגעה בברכה במהלך ביצוע תרגיל החלקה על מגרש קשיח. השופט דחה את טענת ההגנה כי האחריות מוטלת על השחקנית בלבד, שלמדה את התרגיל המסוכן מצפייה בטלוויזיה.

התאונה אירעה בפברואר 2020, כשהשחקנית, ילידת 2003 ושחקנית נבחרת ישראל בטניס, ביצעה תרגיל החלקה לעבר כדור במגרש הטניס בהדר יוסף. במהלך התרגיל היא סובבה את הברך ונפגעה באופן קשה. בעקבות הפציעה נותרה הטניסאית עם נכות צמיתה בשיעור של 10%.

פעולה מסוכנת במיוחד בעולם הטניס

על פי חוות דעת מומחה שהוגשה לבית המשפט, ביצוע החלקה על מגרשים קשיחים נחשב פעולה מסוכנת במיוחד בעולם הטניס. המומחה הדגיש כי "עד לאחרונה לא נראתה החלקה על מגרש קשה בעולם כולו ורק לאחרונה החלו מעט שחקנים ברמה הגבוהה ביותר לבצע החלקה גם במגרשים קשים". עוד ציין המומחה בבית המשפט כי "קיימת ביקורת קשה בעולם הטניס על השחקנים הבודדים שמבצעים החלקות מסוג זה והסכנה הבלתי סבירה שהיא מסכנת את השחקנים והדוגמא הרעה שהם נותנים".

בית המשפט קבע כי האחריות לתאונה מוטלת הן על הרשות המקומית והחברה המנהלת את מרכז הטניס (50%), והן על בית הספר לטניס והמאמן (50%). השופט הטיל על השחקנית אשם תורם בשיעור של 20% בלבד.

• מאסר למנהל עבודה שהורשע בגרימת מוות ברשלנות
• אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפסק הדין שפורסם נקבע כי, "הבאים בשערי המגרשים, באים לשחק והינם בעלי רמות שונות. וודאי כאשר מדובר בשחקני טניס שמתאמנים תקופה ארוכה והם בעלי מוטיבציה ועלולים לנסות ולבצע תרגילים קשים שאינם מתאימים לרמתם, או לתנאי השטח עליו הם משחקים. על כל אלה ועוד אחראיות הנתבעות וצדדי ג'".

השופט דחה את טענת ההגנה כי העובדה שהשחקנית למדה את תרגיל ההחלקה מצפייה בשחקני טניס בטלוויזיה, מעבירה את מלוא האחריות אליה. לדבריו, "הנתבעות לא אסרו על התובעת לבצע את תרגיל ההחלקה במגרש קשה, ובכך יצרו את מתחם הסכנה שהתממשה".

חוות הדעת המקצועית שהוגשה לבית המשפט הדגישה כי רק החלקה במגרש חימר נחשבת סיכון סביר. המומחה העיד כי הוא עצמו, "אינו מתיר למאמנים או לשחקנים במרכזי הטניס שהוא ניהל לבצע החלקות במגרש קשה". חוות הדעת לא נסתרה על ידי ההגנה, שלא הגישה חוות דעת נגדית ואף לא חקרה את המומחה בעצמה.

• הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים

פיצויים של 210 אלף שקל

בית המשפט פסק בהכרעתו לשחקנית פיצויים בסכום כולל של כ-210 אלף שקל, הכוללים 150 אלף שקל בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, 50 אלף שקל עבור כאב וסבל, וסכומים נוספים עבור הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. סכום זה יתווסף לפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי.

השופט נימק את פסיקתו בכך שלנתבעות ולצדדי ג' היתה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי השחקנית, והם הפרו חובה זו. העובדה שהנתבעות השכירו חלק מהמגרשים לניהול צדדי ג' אינה פוטרת אותן מאחריות, בייחוד לאור העובדה שהסכם ההתקשרות ביניהם לא הוצג בבית המשפט.

המקרה הנ"ל מדגיש את הסיכונים הכרוכים בביצוע תרגילי החלקה על מגרשים קשיחים, פרקטיקה שכאמור התפתחה בשנים האחרונות בקרב שחקנים מקצועיים בודדים. פסק הדין מטיל את האחריות העיקרית על הגורמים המקצועיים והמפעילים של מתקני הספורט, שנדרשים למנוע מהספורטאים לבצע תרגילים מסוכנים, גם אם הספורטאים עצמם מעוניינים בכך.

מה היו הפיצויים שנפסקו במקרה הזה?

• 150 אלף שקל - בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד.
  
• 50 אלף שקל - עבור כאב וסבל
  
• 5,000 שקל - להוצאות רפואיות
  
• 5,000 שקל - לעזרת הזולת 
• בנוסף נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי.
  

מה ההשלכות המשפטיות הרחבות של פסק הדין?

• אחריות מפעילי מתקני ספורט: גם כשהמתקן מושכר לגורם שלישי, בעלי המתקן עדיין נושאים באחריות לבטיחות המשתמשים.
  
• חובת פיקוח על ספורטאים: גם כשמדובר בספורטאים מקצועיים, יש חובה למנוע מהם לבצע תרגילים מסוכנים במיוחד.
  
• אשם תורם מוגבל: העובדה שספורטאי בוחר לבצע תרגיל מסוכן אינה מעבירה אליו את מלוא האחריות.
  
• חשיבות המומחיות המקצועית: חוות דעת מקצועית לא מופרכת יכולה להיות מכרעת בקביעת סטנדרט הזהירות הנדרש.
  

מהי המשמעות של הנכות הרפואית שנקבעה?

בית המשפט קבע נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 10%, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה דיונית בנושא. קביעה זו משמעותית במיוחד נוכח גילה הצעיר של השחקנית והקריירה המקצועית הפוטנציאלית שלה. בית המשפט התחשב בכך בקביעת הפיצויים, בייחוד בכל הנוגע להפסדי השתכרות עתידיים.

במקרה אחר דומה, פסק דין ע"א 145/80 ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש (1983), שהוא מקרה מכונן בדיני נזיקין בישראל - הוגשה תביעה בעקבות פציעתו של נער בבריכת שחייה עירונית. פסק הדין קבע את שלושת היסודות המרכזיים של עוולת הרשלנות: חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), הפרת חובת הזהירות, וקיומו של נזק. פסק דין זה מצוטט תדיר בפסיקה הישראלית בנושאי רשלנות.

פסק דין ע"א 2625/02 נחום נגד דורנבאום (2004) הוא דוגמה למקרה שעסק בנפילת תובע במדרגות בית משותף, והרחיב את הדיון בשאלת הוכחת יסודות האחריות ברשלנות. בית המשפט דן בבו בגישות השונות לבחינת חובת הזהירות ואופן הוכחתה, תוך התייחסות למבחן הצפיות ומבחן הקרבה. במקרה של ת"א (י-ם) 122-04-11 אלכס אוסיפוב נגד סמי חזן (2014), פסק הדין עסק בפיצויים בגין פגיעה גופנית שהביאה לנכות דומה לזו שנקבעה במקרה הנוכחי. פסק דין זה שימש אמת מידה לקביעת גובה הפיצויים בגין כאב וסבל.