מחשב
צילום: Freepik

דרשה להשיב מחשב שנתפס בחקירה נגדה - מה קבע השופט?

על פי החשדות, החברה  הקימה חברות קש להונאת רשויות המס , תוך הפקת רווחים כלכליים מדיווח כוזב על עסקות   בשירותי הסעות ועבודות קבלן.  כחלק מהחקירה, המשטרה  תפסה רכוש רב, כולל מחשבים והתקנים
ניידים
, והחברה דרשה את החזרתם, בטענה שמדובר ב"מחשב מוסדי", כהגדרתו בחוק, וש החזקת המחשב מונעת ממנה לעמוד בחובות הדיווח לרשויות המס ולפיקוח על שירותים פיננסיים ופוגעת בזכויותיה
עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע, קבע השופט אסיף גיל כי לא כל מחשב שנתפס בבית עסק ייחשב אוטומטית "מחשב מוסדי", ולכן ניתן להחזיק בו כראיה במסגרת חקירה פלילית. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה להחזרת רכוש תפוס של חברת פז ח.ר. אלפא השקעות, שנחקרה בחשד להונאת מס והלבנת הון באמצעות הנפקת חשבוניות פיקטיביות והונאה בניכיון שיקים. כחלק מהחקירה, המשטרה תפסה רכוש רב, כולל מחשבים והתקנים ניידים, והחברה דרשה את החזרתם. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי המחשב שנתפס לא עומד בהגדרה של "מחשב מוסדי", ולכן אין חובה להחזירו מיידית.


על פי החשדות, החברה, ביחד עם גורמים נוספים, הקימה חברות קש להונאת רשויות המס, תוך הפקת רווחים כלכליים מדיווח כוזב על עסקות בשירותי הסעות ועבודות קבלן. המשטרה טענה כי מדובר בפרשה רחבת היקף, שבה נעשה שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות כדי ליצור הוצאות כוזבות ולצמצם את תשלומי המס של החברות המעורבות.


התשלומים שימשו להסוואת פעילות עבריינית


על פי חומר החקירה, בוצעו במסגרת הפרשה פעולות ניכיון שיקים בהיקף של כ-60 מיליון שקל. חלק מהכספים נמסרו לניכיון בחברה פיננסית (נש"פ) שבבעלות החשוד המרכזי, ד"ר חסן אבו מדיגם, רופא קרדיולוג. עוד עלה מהחקירה כי התשלומים שימשו להסוואת פעילות עבריינית ולבניית מערך הלבנת הון מורכב.


במהלך החקירה, תפסה המשטרה רכוש בהיקף של מיליוני שקלים, הכולל חשבונות בנק של החברה, כלי רכב,כסף מזומן ומחשב ושני התקנים ניידים ששימשו לכאורה לניהול הפעילות


החברה דרשה להשיב לה את המחשב, בטענה כי מדובר ב"מחשב מוסדי" כהגדרתו בחוק. עוד נטען על ידה כי החזקת המחשב מונעת מהחברה לעמוד בחובות הדיווח לרשויות המס ולפיקוח על שירותים פיננסיים. כמו כן, החברה טענה כי המדינה פוגעת בזכויותה, מכיוון שהמחשב משמש לפעילות עסקית שוטפת ואינו מהווה כלי ישיר לביצוע עבירה.


לטענת המדינה, שהמשיבה מטעמה היא היחידה הארצית לחקירות כלכליות, להב 433, המחשב נתפס כחלק מחקירה פלילית רחבת היקף, שבה יש חשד כי החברה ביצעה עבירות מס והלבנת הון בהיקפים גדולים. עוד נטען כי כל פעילות החברה מקורה בעבירות פליליות, ולכן לא ניתן להחזיר לה את המחשב, שכן מדובר בכלי ששימש לביצוע העבירה. המשטרה טענה כי אין מדובר ב"מחשב מוסדי", ולכן אין מניעה חוקית להחזיק בו עד תום החקירה.



"לא כל מחשב שנתפס בבית עסק ייחשב אוטומטית מחשב מוסדי"



השופט גיל בחן את הבקשה וקבע כי המחשב אינו עונה על ההגדרה של "מחשב מוסדי" בחוק סדר הדין הפלילי. לדבריו, "לא כל מחשב שנתפס בבית עסק ייחשב אוטומטית מחשב מוסדי, שמחויב בהשבה מיידית", נכתב בפסק הדין שפורסם. עוד צוין כי מגבלת הזמן על החזקת מחשבים מוסדיים אינה חלה במקרה הזה, מכיוון שלא הוכח כי המחשב נדרש לצורך המשך הפעילות השוטפת של החברה.

קיראו עוד ב"משפט"


החוק קובע כי מחשב הנמצא בשימושו של "מוסד" (רשות מדינה, רשות מקומית או גוף המספק שירותים לציבור) זכאי להגנה מיוחדת מפני תפיסה ממושכת. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא כל עסק פרטי נחשב "מוסד", ולכן אין להחיל עליו את ההגנות הקבועות בחוק במקרה זה. עוד נקבע כי האינטרס הציבורי מחייב את המשך החזקת המחשב, שכן שחרורו עשוי לשבש את החקירה ולהביא להשמדת ראיות. השופט ציין בפסק הדין שלו כי גם אם החברה מחזיקה ברישיון כחוק, אין בכך הצדקה להשבת המחשב, אם יש חשד שהמחשב שימש להונאה והלבנת הון.


לפי חוק סדר הדין הפלילי, מחשב מוסדי הוא כאמור מחשב ששייך לרשות שלטונית, רשות מקומית, או גוף המספק שירותים ציבוריים. המשמעות היא שמחשבים מוסדיים מוגנים מפני תפיסה ממושכת, כדי למנוע שיבוש פעילות ציבורית. ואילו מחשבים עסקיים פרטיים אינם נהנים מהגנה זו, ולכן ניתן להחזיקם במסגרת חקירה פלילית.


בתי המשפט כבר קבעו בעבר כי עסקים פרטיים אינם זכאים לאותן ההגנות שחלים על גופים ציבוריים. כך למשל, בבג"ץ 5674/16 חברת XYZ נגד משטרת ישראל, נקבע כי חברה פרטית לא יכולה לדרוש השבת מחשבים שנתפסו בחקירה פלילית, כל עוד קיימת הצדקה ראייתית להחזיקם. בפסק דין ע"פ 2146/19 פלוני נגד מדינת ישראל, אישר בית המשפט תפיסת מחשבים של רואה חשבון פרטי, למרות טענתו כי הם הכילו מידע עסקי חיוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.