צחי ארבוב אקרו נדלן
צילום: ינאי דיטש

הפניקס תשקיע בקבוצת אקרו נדל"ן תמורת 25% מהחברה

הפניקס תזרים לחברה כ-260 מיליון שקלים בהון עצמי ובהלוואות, במחיר כניסה של כ-450 מיליון שקלים

מורן ישעיהו |

קבוצת הביטוח הפניקס תשקיע בקבוצת אקרו נדל"ן ותזרים לחברה כ-260 מיליון שקלים בהון עצמי ובהלוואות, במחיר כניסה של כ-450 מיליון שקלים (אחרי הכסף) ותחזיק ב-25% מהחברה.

בהודעה משותפת נמסר כי מעבר לאחזקתה הישירה של הפניקס, בכוונת שני הגופים לפעול יחד ולהרחיב את הפעילות בתחום הנדל"ן וההשקעות.

קבוצת אקרו נדל"ן החלה את פעילותה בשנת 2006 כחברה יזמית בתחום הנדל"ן למגורים ולמשרדים, ומתמחה בהשבחת השקעות באזורי ביקוש. החברה מחזיקה גם חטיבה ייעודית המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית, שצפויה להקים בשנים הקרובות למעלה מ-1,000 יחידות דיור חדשות בתל אביב.

צחי ארבוב מחזיק בגרעין השליטה של קבוצת אקרו נדל"ן ומכהן כיו"ר החברה. בעלי מניות נוספים הם זיו יעקובי המשמש כמנכ"ל ודירקטור בקבוצה, אילן קפון מייסד ודירקטור וארז גיל המשמש כמנהל פעילות הקבוצה בחו"ל.  

לדבריו של ארבוב, "השקעה זו תסייע בחיזוק הון החברה ותשמש להוצאתם לפועל של פרויקטים גדולים ומשמעותיים בשנים הקרובות". רועי יקיר, מנכ"ל הפניקס השקעות ופיננסים, מסר כי "הבחירה בקבוצת אקרו נדל"ן מהווה הבעת אמון בחברה ובצוות הניהולי שלה. אנו רואים ערך רב בחיבור בין הצדדים וסבורים כי עיקר השבחת הערך של החברה עדיין לא מגולם במחיר הכניסה שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.