הדולר נחלש, האירו מתחזק: "השוק נמצא בעמדת המתנה להתפתחויות נוספות"

הדולר היציג נקבע בירידה של כ-0.9% לרמה של 3.792 שקלים לאחר שביום שישי שערו היציג נקבע בעליה של 1.3% ל-3.82 שקלים. האירו מנגד התחזק ב-0.14% לרמה של 5.697 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר רושם ירידה היום במסחר המקומי מול השקל, במקביל להתחזקות מטבעות אחרים של שווקים מתעוררים באסיה ובעולם כולו מול הדולר והיין. זאת, על רקע התפוגגות החששות מהתפשטות משבר דובאי לכלכלות אחרות בעולם ועליות חדות בבורסות של מזרח אסיה מוקדם יותר.

הדולר היציג נקבע בירידה של כ-0.9% לרמה של 3.792 שקלים לאחר שביום שישי שערו היציג נקבע בעליה של 1.3% ל-3.82 שקלים. האירו מנגד התחזק ב-0.14% לרמה של 5.697 שקלים. בעולם מתחזק האירו ב-0.1% לרמה של 1.502 דולרים לאירו.

הבורסות המרכזיות של אירופה חוזרות לרדת היום, לאחר שתיקנו למעלה ביום שישי. עם זאת, בחצי השעה האחרונה ניכרת התמתנות במגמה השלילית. הבורסה של דובאי, שחזרה היום לפעילות, נופלת יותר מ-7% ואילו באבו דאבי נרשמו ירידות של כ-8%.

בלונדון רושם מדד הפוטסי ירידה של 0.7%, מדד הדאקס בפרנקפורט נסוג 0.88% ומדד הקאק בפאריס רושם ירידה של 0.94%. החוזים על מדדי ניו-יורק מאותתים כעת על צפי לירידה של כ-0.1% לעומת ירידה של כ-0.4% קודם לכן.

"חזרתה של המגמה החיובית לשווקים פוגעת במטבע האמריקני ומחזקת במקביל את הסחורות. הזהב מתייצב אמנם אולם שאר הסחורות מתחזקות. עם זאת, מוקדם עדיין לומר אם המשבר מאחורינו", כך אומר הבוקר ל-Bizportal סוחר מטבעות מקומי.

עליות חדות נרשמו בבורסות המרכזיות של אסיה היום, לאחר הנפילות שנרשמו ביום שישי בעקבות הודעת דובאי על אי יכולת לעמוד בתשלום חובותיה. מדד MCSI אסיה-פסיפיק זינק ב-3.4%, העליה החדה ביותר מזה 7 חודשים כמעט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

האם מחירי הדירות אכן ירדו? 

ניתן לחשוב גם על נקודת מבט נוספת, והיא שלמרות הניסיון למתג את פריסת התשלומים כהוזלה, בפועל אין כאן הנחה אלא דחייה: המדינה פשוט מחליפה את הבנק כמממן, דוחה את קבלת הכסף ומסבסדת את המימון לקבלנים, מבלי להפחית את מחיר הקרקע. החיסכון התיאורטי של 100-200 אלף שקל לדירה מבוסס על הנחות לגבי ריבית ומשך המתנה, ובמציאות שבה המימון ממילא נעשה בשלבים, ייתכן וההשפעה על העלות הכוללת קטנה בהרבה. 

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

מעבר לכך, מחירי הדירות בישראל מושפעים לא פחות מציפיות שוק וספקולציה, ולא רק על פי עלויות היזם, ולכן כל חיסכון במימון צפוי לשפר את הרווחיות או לצמצם את סיכון האשראי של היזמים, אך לא בהכרח להתגלגל באופן ממשי לכיס של הרוכשים. התוצאה המאקרו כלכלית עלולה להיות דחיית הכנסות למדינה בזמן גירעון, העברת חלק מהסיכון הפיננסי מהבנקים למאזן הציבורי, שימור רמות המחירים הגבוהות בשוק ושיפור זמני בתזרים של היזמים, שיאריך את חיי הבועה במקום לטפל בשורש הבעיה. 

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

כך או כך, המהלך מבטא הכרה רשמית בכך שהמודל הישן, שבו היזם משלם את מלוא התמורה וממתין שנים לבנייה, אינו מתאים לריביות הגבוהות ולשוק המתוח של העשור האחרון. כעת, השאלה הגדולה היא האם המנגנון החדש יהפוך לכלי אפקטיבי להצלת שוק הדיור מהקיפאון שבו הוא נמצא, והאם ההקלה במימון אכן תגיע, בסופו של דבר, לקונים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

האם מחירי הדירות אכן ירדו? 

ניתן לחשוב גם על נקודת מבט נוספת, והיא שלמרות הניסיון למתג את פריסת התשלומים כהוזלה, בפועל אין כאן הנחה אלא דחייה: המדינה פשוט מחליפה את הבנק כמממן, דוחה את קבלת הכסף ומסבסדת את המימון לקבלנים, מבלי להפחית את מחיר הקרקע. החיסכון התיאורטי של 100-200 אלף שקל לדירה מבוסס על הנחות לגבי ריבית ומשך המתנה, ובמציאות שבה המימון ממילא נעשה בשלבים, ייתכן וההשפעה על העלות הכוללת קטנה בהרבה. 

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

מעבר לכך, מחירי הדירות בישראל מושפעים לא פחות מציפיות שוק וספקולציה, ולא רק על פי עלויות היזם, ולכן כל חיסכון במימון צפוי לשפר את הרווחיות או לצמצם את סיכון האשראי של היזמים, אך לא בהכרח להתגלגל באופן ממשי לכיס של הרוכשים. התוצאה המאקרו כלכלית עלולה להיות דחיית הכנסות למדינה בזמן גירעון, העברת חלק מהסיכון הפיננסי מהבנקים למאזן הציבורי, שימור רמות המחירים הגבוהות בשוק ושיפור זמני בתזרים של היזמים, שיאריך את חיי הבועה במקום לטפל בשורש הבעיה. 

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

כך או כך, המהלך מבטא הכרה רשמית בכך שהמודל הישן, שבו היזם משלם את מלוא התמורה וממתין שנים לבנייה, אינו מתאים לריביות הגבוהות ולשוק המתוח של העשור האחרון. כעת, השאלה הגדולה היא האם המנגנון החדש יהפוך לכלי אפקטיבי להצלת שוק הדיור מהקיפאון שבו הוא נמצא, והאם ההקלה במימון אכן תגיע, בסופו של דבר, לקונים.