הדולר היציג נסגר ללא שינוי: נופל בעולם מול האירו, הסוחרים ממתינים לפישר

בעולם עבר הדולר לירידה של 0.43% לרמה של 1.48 דולרים לאירו והיין היפני מתחזק ב-0.74% לרמה של 90.63 יין לדולר
קובי ישעיהו |

הדולר היציג שמר על יציבות בארץ, בשעה שבעולם שינה המטבע האמריקני כיוון וחזר לאבד גובה מול המטבעות המרכזיים, לאחר שבבוקר רשם התחזקות קלה.

בארץ נקבע השער היציג ברמה של 3.733 שקלים והאירו רשם ירידה של 0.05% לרמה של 5.515 שקלים. בעולם עבר הדולר לירידה של 0.43% לרמה של 1.48 דולרים לאירו והיין היפני מתחזק ב-0.74% לרמה של 90.63 יין לדולר.

בזירת המאקרו בארה"ב: נתון תביעות האבטלה הראשונות בארצות הברית המשיך להציג נתונים מעודדים והצביע על שיפור בשוק העבודה בכלכלה הגדולה בעולם, כך על פי נתוני משרד העבודה האמריקני שדיווח היום על ירידה במספר התביעות הראשונות לשבוע שהסתיים ב-19 לחודש ספטמבר. הנתון שפורסם לפני זמן קצר הצביע על ירידה של 21,000 במספר התביעות ל-530 אלף לעומת הערכות קונצנזוס האנליסטים שצפו לעלייה לכ-550 אלף תביעות ראשונות.

באסיה דווח היום כי היצוא של יפן, הכלכלה השניה בגודלה בעולם, ממשיך להתכווץ. בחודש אוגוסט נרשמה נסיגה נוספת, 11 ברציפות, ביצוא היפני, הפעם בשיעור של 36% לעומת חודש אוגוסט 2008. לעומת חודש יולי נרשמה ירידה של 0.7% ביצוא של יפן, על רקע המשך הירידה בביקושים בשווקי היעד העיקריים בצפון אמריקה ואירופה.

"גם עם כל תוכניות התמריצים מסביב לעולם, ההתאוששות ביצוא נותרה מאוד מאוד איטית. למרות סימני ההתאוששות בכלכלה העולמית, הדרישה האמיתית למוצרים נותרה נמוכה", אמר לבלומברג סאיג'י סיראישי, כלכלן בטוקיו.

בארה"ב, כאמור, הודעת הריבית של הפדרל ריזרב ריכזה אתמול (ד') את מרבית תשומת ליבם של משקיעים וול סטריט. הכלכלנים בארה"ב קלעו בתחזיות והפד אכן ימשיך לשמור על רמת הריבית הנמוכה באזור ה-0-0.25%. מלבד זאת, ציבור המשקיעים מפנה תשומת לב גדולה עוד יותר למה שנאמר בין השורות בנוגע למצב הכלכלה הגדולה בעולם.

רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בנק מזרחי טפחות אומר בתגובה להודעת הריבית האמריקאית כי "בהתייחס לפעילות הכלכלית, ניכר שיפור בהשוואה להודעה הקודמת, שנמסרה ב-12 באוגוסט. אז דובר על בלימת ההאטה ואילו כעת מדובר על תפנית חיובית. כמו כן מופיע לראשונה אזכור להתרחבות הפעילות בבנייה למגורים ? נקודה חשובה מאוד". לכתבה על הודעת הפד והתגובות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.