התחדשות עירונית בנשר
צילום: גורדון אדריכלים ובוני ערים
ועידת ההתחדשות העירונית

הצפת הערך הענקית בהתחדשות עירונית ולאן הולכים מכאן?

הדיירים מרוויחים, המשקיעים מרוויחים - האם זה יימשך? מה אומרים המנכ"לים, הגופים המוסדיים והרגולטורים

אבישי עובדיה | (7)
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

לכולם יש קרוב, חבר, משפחה, מישהו מהעבודה שעשו אצלו תמ"א או פינוי בינוי והוא הרוויח הרבה כסף. רבבות משפחות קיבלו מתנה גדולה - השבחה של הדירה שלהן ורבבות יקבלו מתנה דומה בשנים הבאות. התחום הזה הולך וגדל ומייצר תוך כדי תנועה ערך גדול לדיירים וגם למשקיעים.


לקראת ועידת ההתחדשות העירונית של ביזפורטל ניתחנו את המגמות והערכים של חברות ההתחדשות העירונית (הטהורות והלא טהורות) והנה מספר תובנות:


הערך המצרפי של החברות המובילות בתחום הוא כ-35 מיליארד שקל, כשלפני 5 שנים הערך היה כ-8 מיליארד שקל. חברת אאורה נסחרת כיום ב-6.4 מיליארד שקל אחרי עלייה של פי 18 ב-5 שנים.


בוני תיכון נסחרת בכ-700 מיליון שקל - פי 8 ב-5 שנים. אלמוגים ואב גד זינקו פי 4 מאז שהנפיקו לפני כ-4 שנים. 


דמרי, אפריקה, אזורים, דוניץ וחברות שהנתח של התחדשות עירונית הולך וגדל אצלן זינקו פי 4-5 בחמש שנים. למעשה, נראה שמה שדחף את העליות במניות הנדל"ן בשנים האחרונות הוא בעיקר הפוטנציאל בתחום ההתחדשות העירונית.


פי 5 ב-5 שנים

אם בוחנים את הצפת הערך בחברות הנדל"ן על פני תקופה ארוכה יותר - כעשור, מקבלים תמונה עוד יותר מרשימה. עד לפני כעשור, מעט יותר, החברות היזמיות נסחרו מתחת להון שלהן. 0.5, 0.8 מההון היו מספרים שכיחים גם לחברות הגדולות. היתה זהירות, כנראה עודף זהירות כלפי חברות הבנייה. הן פחות הובנו לשוק בגלל החשבונאות המיוחדת שיוצרת פער בין הדוחות לבין המציאות, ובכלל - קבלנים לא סיפקו חלום, סיפקו תנודתיות בתוצאות, והיו בעיקר חברות משפחתיות שהגופים המוסדיים חששו להשקיע בהן.


צרפתי, פרשקובסקי, דוניץ, רוטשטיין ועוד הרבה חברות נסחרו בעשרות מיליונים. ואז החל הבום הגדול - הפנמה שמחירי הדירות עולים והרווחים של הקבלנים עולים, פעילות בסדרי גודל משמעותיים יותר ועליות רצופות במחירי הקרקע שיצרו אפקט של שיפור מתמיד ברווחים וברווחיות.


השוק הבין שמדובר בחברות חזקות ורווחיות כשלצד זה גם חל שיפור בממשל התאגידי שלהן. כמו כן, הדיווח הפך לקריא ונהיר יותר עם מידע על הפרוקטים ברמת מכירות בכל רבעון, רווחים ורווחיות, לצד רווחים עתידיים. 


זה הזניק את החברות המשפחתיות האלו להיסחר בהון העצמי שלהן ואפילו יותר, ומאז זה רק הולך ועולה. החברות האלו נסחרות במאות רבות של מיליונים ובמיליארדים. העלייה בשנים האחרונות היא בזכות ההתחדשות העירונית.

קיראו עוד ב"זירת התחדשות עירונית"



מהפכת ההתחדשות העירונית


בעולם וגם אצלנו מדברים בעיקר על מהפכת ה-AI, אבל בשטח המהפכה המשמעותית ביותר שעברנו בשנים האחרונות היא מהפכת ההתחדשות העירונית. הצפת הערך של ההתחדשות העירונית - לדיירים ולמשקיעים - היא פנומנלית, עולה בערכים על כל הצפת ערך אחרת באותה התקופה.


הצפת הערך הזו היא ייחודית. זו שיטה ישראלית, המצאה ישראלית. אין התחדשות עירונית במקומות אחרים בעולם, אלא בשוליים. אצלנו זה המיינסטרים. אצלנו זה פתרון למצוקת הדיור. לוקחים בעצם קרקע וירטואלית ובונים עליה. זה פתרון של דירות במרכז, זה מתרחב גם לפריפריה וההיקפים עצומים. 


בדקנו את כל החברות בתחום - מסתבר שיש 55 חברות כאלו בבורסה המקומית, חלקן כאמור טהורות - פועלות רק בתחום ההתחדשות העירונית, רובן עדיין מעורבות, חלקן אגב חברות גדולות בתחומים אחרים שנכנסו לפעילות התחדשות עירונית - מליסרון למשל, גב ים ועוד. מדובר על התחום הכי חם בבורסה מבחינת הנפקות - גיוסי הון ואג"ח ומבחינת הנפקות פרטיות ועסקאות.


הגופים המוסדיים רוכשים נתחים בחברות התחדשות עירונית, החברות עצמן רוכשות פרויקטים, חברות נכנסות לתחום הזה. גם כשמסתכלים קדימה רואים פייפליין של חברות בתחום שנערכות לגיוס ראשוני של אקוויטי לצד גיוסי חוב.


יש גם סיכונים: הצנרת של התכנון עמוסה מאוד. האם העיריות יצליחו לעמוד בכך? האם יש מספיק עובדים ויש יכולת תכנונית להקים בבת ים במקביל 30 פרויקטי התחדשות עירונית? ומה יקרה כשיהיו ירידות מחירים? המרווח של היזמים הוא 15% פלוס. ירידה במחירי הדירות, אם וכאשר תהיה, עלולה לחסל חלק גדול מהרווח. 



החזון התממש - לאן הולכים מכאן?



יש סיכונים, אבל מהזווית של משקיעים צריך לחזור לאחור וללמוד שלפעמים גם אחרי עליות אפילו חדות, יש עוד הזדמנות לעלייה. אחרי הגל הראשון של העליות במניות הנדל"ן, כשהמנוע החדש היה התחדשות עירונית, משקיעים רבים היו סקפטיים -  מה, עוד עליות? הייתם בחצי מההון, הגעתם להון, זהו. אבל, מה שפוספס זה שהיינו באמצע מהפכה. מהפכות לא קורות ברגע, הן תהליך, מגמה של תקופה ולא של חודש-חודשיים. 


לפני שלוש-שלוש וחצי שנים, בראיון עם יעקב אטרקצ'י הבעלים והמנכ"ל של אאורה, סיפק לנו אטרקצ'י את החזון. כתבנו, סיפרנו, הצפנו לקהל שלנו. אבל האמת היא שלא הבנו עד כמה החזון הזה הוא מהפכה והצפת ערך.  


לפני כשנתיים, בוועידת ההשקעות של ישראל, אמר ברק בנסקי, משנה למנכ"ל כלל והאחראי על תחום ההשקעות בקבוצה, שהם נותנים דגש להשקעות בהתחדשות עירונית. כתבנו, ראיינו, הצפנו את זה באתר, ואלו רק שני פרסומים מתוך רבים, אבל כשדיברנו עם אטרקצ'י ועם בנסקי, לא הבנו עד כמה החזון הזה הוא כבר כאן.


כלל בשנתיים האחרונות רוכשת נתחים בחברות התחדשות עירונית, הפניקס פועלת באופן דומה, כשבמקביל מוסדיים נוספים נכנסו לתחום גם בהשקעות ישירות בבורסה וגם בהנפקות פרטיות. השנתיים האחרונות הן המשך שגשוג גדול בתחום ויצירת ערך מרשימה, וזה מוביל לשאלה החשובה - האם זה יימשך? 


משקיעים רבים יגידו בדיוק מה שאמרו לפני שנתיים ושלוש ואולי בצדק - "השתגעתם, אחרי זינוקים כאלו, לאן יש עוד לעלות?" זו גישה שמרנית וטבעית ואף אחד כמובן לא יודע מה יהיה. אין נביאים. אבל בדיוק כמו שלפני שנתיים ושלוש לא האמינו שזה יכול להימשך בקצבים האלו, ייתכן שיש עוד מקום לעליות. ככל שהמחיר גבוה הוא מבטא כמובן כבר חלק גדול מהחלומות העתידיים, והסיכוי להמשך עליות פוחת. אבל במהפכה הכול יכול להיות. זאת ממש לא המלצה, זו הצעה לבחון את התחום הזה כשיש עשרות חברות בשלבים תכנוניים וביצועיים שונים.


בוועידה שתתחיל הבוקר אנחנו נראיין מנכ"לים, בעלים ובכירים בתחום על מה שהיה ומה שיהיה בשנים הבאות. נשמע ונציף לכם כאן באתר את התובנות, המסקנות והראיונות איתם. ניתן לכם להבין את התחום ואת הסיכונים בו. נספק גם ערך דרך הדירוג שנעשה בשיתוף משרד רואי החשבון פאהן קנה על האיתנות והיכולות הפיננסיות של החברות ונציג את המובילות בדירוג.

 

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אין פועלים לבנות 13/01/2025 22:54
    הגב לתגובה זו
    הגודש בכבישים כבר בלתי נסבלתודה למירי רקב
  • 6.
    מי ישלם על הדירות 13/01/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    המון כסף לבטחוןגם לחרדיםמעמד הביניים משלם יותר מעמ יוצר ארנונה והמחירים בסופר עולים בטילאז איך אנשים ישלמו 3 מיליון ל4 חדרים באירופה המדכורות דומות ומחיר הדירות נמוך בחותר מ50 אחוז
  • 5.
    אולי יעלה אולי ירד 13/01/2025 22:49
    הגב לתגובה זו
    מה שבטוח אולי חחח
  • 4.
    אאורה חברה ענקית וטובה שניתן לסמוך עליה (ל"ת)
    משה 13/01/2025 13:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איש 13/01/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
    הדיירים נותנים את הקרקע שלהם ומקבלים עוד כמה מטרים וחוזרים לגור במגדל עם מספר שכנים כפול
  • 2.
    אייל טישל 13/01/2025 10:37
    הגב לתגובה זו
    מי שלא יחתום ירוויח
  • 1.
    אדם 13/01/2025 10:10
    הגב לתגובה זו
    כמו בארהב יפן ספרד אירלנד פיצוץ בועת הנדלן גרר פשיטת רגל של בנקים.זה יכול לקרות גם אצלנו !!
פלורנטין תל אביב
צילום: גוגל מאפס

פלורנטין בתנופה: השכונה גדלה והיצע הפרויקטים מתרחב

פלורנטין בתנופת התחדשות, גבולות השכונה נמתחים, וקהלים חדשים מגיעים לאיזור. לחץ ביקושים לעומת היצע מקפיץ את המחירים. כל מה שחדש בשכונה הלוהטת הנצחית של תל אביב

זיו וולף |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

לאורך שנים פלורנטין היתה הסוהו התל אביבי האולטימטיבי: סצנה עירונית תוססת לצד מבנים ותשתיות מוזנחים ובתי מלאכה זעירים. קהילה של אמנים וסטודנטים נהרו לשכונה שהתאפיינה ברחובות שוקקי חיים וגרפיטי צבעוני, וכן שכר דירה נמוך. אך ההילה הרומנטית והתוססת של פלורנטין, השתנתה בעשור האחרון, והשכונה החלה למשוך יותר ויותר משפחות ומשקיעים מבוססים.

בעשור שבין 2015 ל-2025 עברה פלורנטין מהפך נדל״ני מואץ, שבא לידי ביטוי הן בזינוק מחירים והן בגל של פרויקטים חדשים. ב-2015 עמד המחיר לדירה “סטנדרטית” (בת 3 חדרים) בשכונה סביב 2.2–2.5 מיליון ש״ח — כלומר כ-35-40 אלף ש״ח למ״ר. עד 2023 כבר קפץ הממוצע ל-55,900 ש״ח למ״ר ול-3.72 מיליון ש״ח לדירה. בשנת 2024 חצה המחיר בדירות חדשות את רף 70 אלף ש״ח למ״ר — רמות שבעבר אפיינו את הצפון הישן, והשכונה הפכה "יקרה מידי לצעירים".

המחיר הממוצע לדירת 3 חדרים בפלורנטין עמד בתחילת 2025 על כ3.94 מיליון ש"ח – עלייה של כ10% ביחס לשנה שעברה. פרויקטים חדשים בשכונה כבר חוצים את רף ה-70,000 ש"ח למ"ר, ובחלק מהמקרים אף מתקרבים ל80,000- ש"ח.

איזון בין מגדלים ובנייה מרקמית נמוכה

בהתאם לתכנית המתאר של תל־אביב, נשמרת הגבלת גובה הבנייה ברוב חלקי השכונה, מה שיוצר איזון בין מגדלים לבין בנייה מרקמית נמוכה יחסית, ומעניק לשכונה צביון ייחודי. גל ההתפתחות הנד"לית ניזון משילוב של התחדשות עירונית אינטנסיבית בת מאות יחידות דיור, שמחדשת את הבניינים הרעועים ומשדרגת את תשתיות השכונה, לצד הקמת מיזמי יוקרה חדשים, הבולטים שבהם: Florentin Square — קומפלקס מעורב שימושים בפינת הרצל-שלמה, הכולל מגדל בן 17 קומות וכ-200 דירות, בהשקעה של כ-1.2 מיליארד ש״ח ו-Frankly ברחוב סלמה — מגדל בן 16 קומות, 160 יחידות דיור ומלון בוטיק צמוד בתכנון האדריכל אבנר ישר.

למעשה, פלורנטין של 2025 היא שילוב של מצד אחד מחירי פרמיום ופרויקטי דגל שמשנים את קו הרקיע; ומצד שני היצע מוגבל שממשיך לתדלק עליות־מחיר ומרחיב את מעגל ההשפעה של השכונה אל מעבר לגבולותיה ההיסטוריים.