מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי, קרדיט סוויס
צילום: קרדיט סוויס

"כדאי להתחיל להסתכל מעבר לקורונה כשמשקיעים בשווקים הפיננסיים"

במה כדאי להשקיע, איך תשפיע מלחמת הסחר ומה המשמעות של הסיוע של הבנקים המרכזיים? מנהל ההשקעות הראשי של קרדיט סוויס, מייקל סטרובק, מספק מספר תובנות למשקיעים בזמן המגפה העולמית
מייקל סטרובק | (3)

התפרצות מגיפת COVID-19 הייתה רגע מכונן בעולם. היא שינתה את אורח החיים, הגדירה מחדש את הערכים והעקרונות שלנו ומה שעשוי היה להיות החזון שלנו לעתיד. החברות, העסקים והכלכלות שלנו, המחוברים זה בזה ברחבי העולם, הושפעו באופן דרמטי, חלקם השתבשו או נהרסו על הסף, בגלל האמצעים הייחודיים שננקטו על מנת לעצור את התפשטות נגיף הקורונה החדש.

 

לפי דעתי, מספר מקרי המוות היומי, מקרי ההדבקה החדשים וכלל העדכונים סביב הנגיף שמציפים את המסכים שלנו, מצליחים לזרוע פחד וחרדה רבה. האנושות תתגבר על השלב האפל הזה ותסתגל למציאות החדשה, שבה נלמד לחיות לצד הנגיף. אז מהי הגישה הנכונה להשקעות הון בסביבה כזו, ומה למדנו מהתקופה הזו בהיסטוריה?

במבט לאחור לחודשים פברואר ומארס, כאשר מגיפת COVID-19 החלה להשפיע בצורה משמעותית על השווקים הפיננסיים ועל הכלכלה, לא ידענו הרבה על הנגיף מלבד התמונות המדאיגות של חדרי מיון מוצפים בחולים ושל רחובות שוממים בסין ובאיטליה.

במשך שבועות רבים לא היה ברור מה תהיה ההשפעה של המחלה וכמה זמן ימשך הסגר הכלכלי. חלק מההערכות היו מטרידות ביותר וחוסר הוודאות היה ניכר. מרבית התחזיות התבררו כשגויות, במיוחד בדבר התפשטות הנגיף עצמו, שלא היה בשום מקום קטלני ומסוכן לאוכלוסייה הרחבה כמו שחזו המודלים הראשוניים.

היום אנו יודעים גם הרבה יותר, במיוחד ביחס לאופן בו המגיפה עשויה להשפיע על הצמיחה הכלכלית העולמית, ועל התגובה של מקבלי ההחלטות לגביה. בעיני זהו זמן טוב לבחון את המצב ולהציג כמה מסקנות מפתח עבור המשקיעים ככל שיותר ויותר מדינות מקלות על מגבלות הסגר.

לא להיבהל ולא לשנות את יעדי ההשקעה באמצע המשבר

בסופו של דבר, כל משבר מסתיים ותהליך השקעה ממושמע הוא המפתח לזיהוי התזמון הנכון לפעולה. כשהמשבר החל להשפיע על השווקים הפיננסיים, לא היה הרבה זמן לתגובה. מדד S&P 500, למשל, איבד יותר מ- 30% רק ב-23 ימי מסחר. 

במקום למהר לבצע עסקאות בשיא המשבר והסערה בשוק, במקום פאניקה, דגלנו במדיניות סבלנית, תוך התמקדות, בטווח הארוך, ובנתונים הפונדומנטליים של השווקים הפיננסיים והכלכלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

כיו"ר ועדת ההשקעות, בשל המדיניות והתגובות הנוקשות מאוד בצד המוניטרי והפיסקלי שהוכרזו בסוף חודש מרץ, יחד עם חברי ועדת ההשקעות, החלטתי בביטחון רב יותר להכיל את הנפילה הכלכלית מהמשבר בתור התכווצות חדה אך זמנית, והחלטנו לנקוט בצעדים ראשונים בהעלאת הפוזיציות במניות ובאשראי.

 

החלטה זו השתלמה יפה, שכן השווקים כבר התאוששו ביותר ממחצית מההפסדים הקודמים. למשל, הנאסד"ק קרוב שוב לשיאו בכל הזמנים - סקטור הטכנולוגיה שדגלנו בו והמלצנו בחום להשקיע בו בתור המרוויח הגדול במשבר הנוכחי.

המסקנה העיקרית שלי היא שתקופות של לחץ בשוק יכולות להיות כואבות, אך בזמנים יוצאי דופן כמו אלה, דווקא הגישה המחושבת אך שגרתית, בשילוב תהליכי השקעה מבוססים, צוותי מומחים ואסטרטגיות מגוונות, הם אלה המניבים את מירב הערך לבנייה או לשימור ההון לטווח הארוך.

 

למתן את החרדה

אנשים מסתגלים מהר יותר משנהוג לחשוב. כמה חודשים אל תוך המגיפה ובמידה מסוימת כבר התרגלנו ל"נורמלי החדש". ריחוק חברתי, עבודה ולמידה מהבית ושטיפת ידיים הוכחו כיעילות בהאטת התפשטות המחלה. בדיקות והשימוש הנרחב באמצעי מעקב עוזרים גם הם לצמצם ולפקח על מספר מקרי ההדבקה החדשים. בקיצור, אנו לומדים לחיות לצד הנגיף.

מה המסקנה? עכשיו זה הזמן למתן את החרדה מהנגיף ולנתק אותה מקבלת החלטות השקעה. התעדכנות אובססיבית בעלייה או בירידה במספר ההדבקות לא תועיל לאסטרטגיית ההשקעה בשלב זה.

במקום זאת, התמקדו בנתונים הכלכליים ובמעשיהם של קובעי ההחלטות, התמידו במסלול שבחרתם וקבלו החלטות על סמך ראיות ועובדות. השווקים צופים את פני העתיד: הם התקדמו מעבר לחדשות הכלכליות הרעות ופרצו קדימה בחדות מאז השפל וסביר להניח שלא יגיעו אליו שוב. אל תחכו שיעשו זאת - זו עלולה להיות טעות יקרה.

 

יש סיבה לאופטימיות

מקבלי ההחלטות, שראו מהר מאוד את ההשלכות הכלכליות בעקבות התפרצות נגיף 19- COVID, ידעו לפעול במיידי. כשהתברר כי הסגר יביא מהר מאוד למיתון עולמי, ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו בצעדים חסרי תקדים.

 

הם הבהירו באופן חד משמעי שהם מוכנים "ללכת על כל הקופה" בכל אמצעי התמיכה שלהם במטרה לשמור על משקי בית וחברות נזילים במהלך המשבר ולמנוע נזק מבני לכלכלה הריאלית.

 

המסקנה העיקרית מכך היא שיש לצפות לאמצעי תמיכה נוספים במקרה שהמצב מתדרדר. אמצעים כאלה מפחיתים משמעותית את הסיכוי להאטה כלכלית ממושכת. לא מומלץ למשקיעים לעמוד מנגד לגלי התמיכה המוניטארית. תחשבו פעמיים לפני שאתם פועלים, אתם לא בהכרח יודעים משהו שמקבלי החלטות בממשלות הגדולות לא יודעים.

 

לומדים מהעבר, מביטים אל העתיד

תתחילו לחשוב קדימה. כעת כשיותר ויותר מדינות יוצאות מהסגר ואנשים מסתגלים לחיים החדשים והסיכונים שהותירה התפרצות המגפה, תשומת הלב חוזרת לתחומים קודמים שדעכו למאחורי הקלעים בעיצומו של המשבר.

 

המתחים בין סין וארה"ב בנושאי סחר וכעת גם נגיף הקורונה, השפעות גיאו-פוליטיות והנהגת הטכנולוגיה עברו שוב לחזית העניינים, מה שמפעיל תנודתיות מסוימת בשוק. נראה גם שהמשא-ומתן בין בריטניה והאיחוד האירופי בענייני הסכמי הסחר שלאחר ההתנתקות לא מתקדם כפי ששני הצדדים קיוו ומתחים גיאו-פוליטים במזרח התיכון יכולים להוות בעיה במהלך החודשים הקרובים לצד ההפרעות בשוקי הנפט.

 

השקעה טובה כרוכה בקבלת העליות והמורדות של הסיכונים הללו בשוק. המשבר הזה יצר שיבושים שמציעים הזדמנות גדולה למשקיעים החכמים והזהירים. אני משוכנע שאנו רואים- וראינו- חלק מההזדמנויות הדרמתיות ביותר להשקעות בזמננו.

 

המסקנה העיקרית בנושא זה, היא שכדאי להתחיל להסתכל מעבר ל-19-COVID כשאתם משקיעים בשווקים הפיננסיים, חשבו במקום זאת על המגמות שהמגפה יצרה או חיזקה. 

 

לסיכום, אני מאמין שגישה אקטיבית להשקעות היא הדרך לנווט בסביבה החדשה שנוצרה. הלקוחות צריכים להשקיע את עושרם בתחומים בהם הם מאמינים, רואים את מירב השפעה על הלך העולם, או כאלה שלפחות מציאים תמונה ברורה לאופן שבו העושר יכול להתפתח.

 

כתמיד, משבר כזה נוטה להתפרץ משום מקום ולהשפיע על סקטורים ספציפיים בצורה שונה ובלתי צפויה. בעיניי, צריך לדעת לנוע בין מגזרים ואזורים, גם בזמן הקשה ביותר במשבר או עם תחילת ההתאוששות, כדי לשמר את הרעב ללקיחת סיכונים בתוך תיק ההשקעות, בשוק משתנה ודינאמי.

 

זה לדעתי, מה שיעשה את כל ההבדל מבחינת ביצועים בטווח הבינוני-ארוך. כך אנחנו ניווטנו בתוך המשבר הנוכחי, שהוא רק אחד מבין האיומים הרבים על האנושות, שאנו כבני אדם נאלץ להתמודד איתם.

הכותב הינו מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי של בנק קרדיט סוויס

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלון 04/06/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מתאימה לאלו שלא שאינם סוחרים יומיים אלא משקיעים לטווח בינוני - ארוך לא היה משבר אחד ב 20 שנים האחרונות שלא יצרתי תשואות פנומינאליות. החוכמה הברורה ביותר, לקנות והרבה בשיא ההיסטריה, לא להכנס ללחץ ולנשום עמוק לשנה-שנתיים. ואז להבין שמה שהיה הוא שיהיה ... במשברים האחרונים יצרתי תשואות של כ 300% בשנתיים. ממתין בערגה לכל משבר, רצוי גדול
  • אתה ממש אמין... (ל"ת)
    פופטיץ 04/06/2020 10:12
    הגב לתגובה זו
  • ציון במשפט תפדה 04/06/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    לקנות במשבר הוא חלק ראשון של החכמה,מתי אתה מחליט שהרווח מספק אותך ולא מתאהב בפוזיציה,זה החלק השני של החכמה.
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.