מחסני אספקה אחסון
צילום: Istock

האם הקורונה תזניק את היקף שטחי האחסנה והלוגיסטיקה?

המשמעות של אחזקת מלאי הופכת לקריטית הרבה יותר בעתות משבר; הצורך במלאי זמין וקרוב בעתות משבר מציף את הלוגיסטיקה כתחום החם של שוק הנדל"ן

צחי סופרין | (2)
נושאים בכתבה הובלה ולוגיסטיקה

ההתפתחות של האנושות וההתקדמות הטכנולוגית משנים את האדם בהרבה מובנים, את טבעו, את הצרכים שלו, את החוויות שהוא שואף לעבור, אבל לא את האינסטינקטים שלו. ההישרדות האנושית תמיד תשאיר אצלנו את הדחף לשמור, לאחסן, לאגור. מזון ותרופות למגיפה או מלחמה. גיבויי מסמכים או ראיות, לתעודת ביטוח, ואפילו רהיטים שאין להם מקום בגלל צמצום בסביבת המגורים, כי מי יודע מה יוליד יום... 

מומחים כלכליים טוענים כי לארבעה תהליכים עיקריים בחיים שלנו יש השפעה מכרעת על שוק הלוגיסטיקה: מוות, גירושין, צמצום, ושינוי הכרוך במעבר (שכירות, נישואין או גירושין). כל אלה מייצרים אצלנו את הצורך לאחסן.

תהליכים אלה הפכו את התעשייה של האחסנה העצמית בארה"ב לשוק ששוויו הוערך ב-2018 ב-38 מיליארד דולר! עם יותר מ-700 מיליון מ"ר של שטחי אחסנה עצמית. מדובר בגודל השווה לשלוש פעמים השטח של האי מנהטן מתחת לקורת גג. אלו גם תהליכים שלכולם עשויה להשיק בצורה מסוימת, למשל, מגפה עולמית שמכניסה את העולם לאנדרלמוסיה.

מגפת הקורונה חשפה באחת מדפים ריקים בסופר שהועברו למשקי בית בעולם בצורה וירטואלית. עד מהרה המידע הפך לויראלי ואנשים נכנסו לפאניקה והתנפלו דבר ראשון על חנויות האוכל וההיגיינה. גם רמי לוי שהודיע בפריים טיים שהמרלו"ג (מרכז לוגיסטי) שלו מלא לעוד הרבה זמן, לא עזר.

תחום הלוגיסטיקה קפץ כמה מדרגות בשנים האחרונות. עליית המסחר המקוון והצורך המתגבר בהעברת סחורות מגוונות יותר למרכזי אוכלוסייה, הפך את השילוח והלוגיסטיקה בעולם בכלל ובשנים האחרונות גם בישראל לענף בנסיקה.

הגורם לכך הינו בעיקר כניסתה של חברת ענק כמו אמזון לישראל, אך גם בזכות פתיחת השוק לקהלים רבים שלא התעניינו בו קודם לכן, כמו משקיעי הנדל"ן המזהים בפופולאריות שלו קרקע פורייה לתשואה כספית וכן בעלי מקצוע ויצרנים או חברות קטנות ובינוניות שמוצאים במרכז הלוגיסטי החדש מקום אידיאלי לעבוד ממנו, בין אם הוא קרוב לבית, קרוב ללקוח או חסכוני וכלכלי יותר.

המרכזים הלוגיסטיים נבנים כיום לא רק לאורך צירי התנועה המרכזיים ובסמוך לשדות תעופה או נמלים, אלא גם בקרבת מרכזי האוכלוסייה בגוש דן ובמעגל השני והשלישי של תל אביב. המרלו"ג הרבה יותר נגיש כיום עבור הלקוח ומאפשר לו, בזכות תכנון גמיש וורסטילי אופציות רבות של אחסנה, שלא היו בעבר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

גם ענף האחסנה העצמית שכאמור החל בשנות ה-60 של המאה הקודמת בארה"ב וצבר תאוצה בשנות ה-90 עבר אבולוציה ושכלול. כיום ישנן יחידות אחסנה אישיות מתוחכמות ביותר עם מערכת בקרת אקלים ומערכות אבטחה הכי משוכללות שיש בשוק. הדבר מביא אנשים לאחסן במקומות אלה את הדברים היקרים להם ביותר. אלו יחידות שההקמה שלהן זולה ופשוטה וכך גם אפשרויות ושיטות האחסון – מיידיות ומהירות, כשגם הפריקה והטעינה מתבצעות בצורה נוחה מאוד.

סיבה מרכזית נוספת לעליית הפופולאריות של האחסנה העצמית בארץ היא הצמצום ההולך וגדל של משקי בית ישראלים המחזיקים בדירה בבעלותם.

על פי הלמ"ס, בסקר שהתפרסם בחודש פברואר 2019 צנח אחוז הבעלות על בתים בקרב משקי הבית בישראל לאורך שני העשורים האחרונים בקרוב ל-4% מ-70.2% ב-1997 ל-66.5% כיום. בקרב העשירון התחתון באוכלוסייה, אחוז זה גדול יותר – צניחה של מעל 5% בבעלות על דירה.

מגיפת הקורונה משפיעה כעת השפעה עמוקה על ענף הלוגיסטיקה והאחסנה. היא יצרה משבר בסין שהיא המפעל התעשייתי של העולם. המשבר גרם לעצירה ביבוא סחורות ויצירת מחסור בענפים רבים, חלקם מהותיים למשק וזאת במשך תקופה ארוכה.

בשל כך, למדנו על בשרנו שהמשמעות של אחזקת מלאי הופכת לקריטית הרבה יותר בעתות משבר ואנו כאמור נמצאים בתחילתו של אחד כזה. הדבר יגרום להפקת לקחים בתחומים שונים כמו מזון ותרופות ויניע בעלי עסקים ואחר כך יזמים ומשקיעים, לחשיבה שונה מבחינת שמירת מלאים זמינים, כמה שיותר קרוב למרכזי אוכלוסייה. דבר שיעורר לבטח ביקושים גבוהים הרבה יותר לשטחי אחסנה ולוגיסטיקה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בעתיד הלא רחוק יהיה מלא נדלן ריק..של עסקים שפשטו רגל (ל"ת)
    אופטימי 17/04/2020 20:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש גבול כמה ניתן לאגור במחסנים. ואם נימשך אירוע שנתיים? (ל"ת)
    הפרחת השערות כעובדות 17/04/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.