הפסקתם לעבוד? אל תמהרו למשוך פיצויים
כמעט כל מי שעוזב את העבודה מתמודד עם דילמה - האם כדאי למשוך כסף מהתכניות הפנסיוניות? מהן האלטרנטיבות האפשריות? ומה ההשפעה לזמן ארוך?
כאשר אנו נמצאים בין עבודות ואיננו יודעים את הצעד הבא בשוק העבודה, קיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו הנטייה הברורה להפחית את אי הודאות הכלכלית שבדרך כלל מתבטאת ברצון "להרגיש ביטחון בחשבון הבנק" והפסקת תשלומים "מיותרים". לצערי, בדרך כלל הנטייה המידית הזו לא משתלבת בהכרח עם תכנון נכון לטווח קצת יותר ארוך.
לאחר עזיבת עבודה ניתקל בדרך כלל בכספי פיצויים המופקדים בתכניות הפנסיוניות שאנו יכולים למשוך וזמינים למשיכה. כך לדוגמא, מי שעבד כ-5 שנים במקום עבודה יכול למשוך בפטור ממס פיצויים בגובה של שנות עבודתו מוכפל בשכרו האחרון (אבל לא יותר מכ-12,220 שקל לשנה), המסתכמים בכ-60,000 שקל. אכן מדובר בסכום שיכול להעניק לנו ביטחון לתקופת מה, אבל האם זו הפעולה המומלצת?
בניגוד לעבר שבו ברירת המחדל היתה אפשרות למשיכת הפיצויים, כיום ברירת המחדל לכל מי שאינו מבקש אחרת היא דווקא השארת הפיצויים בתכנית לצורך קבלת פנסיה בעתיד. ברירה זו נקבעה בעקבות העובדה כי ברור שמי שימשוך פיצויים במהלך עזיבות עבודה הסיכוי שלו להגיע לפנסיה אשר תשקף בצורה כלשהי את הכנסתו טרום הפרישה שואפת לאפס.
כך למשל, מי שהחל לחסוך בגיל 30 ואשר שכרו עמד על 15,000 שקל לכל אורך התקופה יחסוך סכום קרוב ל-2.7 מיליון שקל אשר בערכים הידועים לנו היום מהווים פנסיה של כ-13,500 שקל או לחילופין, שילוב של פנסיה נמוכה יותר וסכום חד פעמי. אותו אדם אשר משך פיצויי פיטורים במהלך עזיבות עבודה יגיע באותן הנחות לסכום של כ-1.6 מיליון שקל או פנסיה צפויה של 8,100 שקל בלבד. הסיבה ברורה לחלוטין מכיוון שהפיצויים מהווים כ-40% מהסכום ומשיכתם תגרום לירידה דומה בפנסיה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יגידו החוסכים, "במילא לא תהיה לי פנסיה ואת הכסף שנמשך אשקיע בנדל"ן או בהשקעה אחרת לא פחות טובה". אכן גיוון ופיזור בהשקעות הינם מאבני היסוד של ניהול השקעות מוצלח, אבל מניסיון ברור כי בדרך כלל דווקא אלה שמושכים את הכסף משתמשים בכסף דווקא לצריכה ולא להשקעה ועל הפסד הריבית דריבית בהשקעה הם לא מצליחים להשלים מאוחר יותר.
חשוב לציין כי לכל מי שאינו בטוח בדרכו הכלכלית בעתיד וחש כי יזדקק לכספים בהתרעה קצרה עומדת תמיד האופציה לבקש להשאיר את הפיצויים זמינים למשיכה אך לא לבצע את המשיכה אלא רק אם יגיע למצב של אין ברירה. קיימות אפשרויות נוספות כמו משיכה של רק חלק מהסכום, לקיחת הלוואות על חלק מהמוצרים הפנסיונים ועוד כאלה ואחרות.
גם הפסקת ההפקדות לתכנית הפנסיונית כברירת מחדל אינה תמיד האופציה הנכונה וזו לפחות משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא הצורך בשמירה על הביטוח גם במקרה של אבטלה והיעדר תעסוקה והשנייה היא כי בעת קבלה לעבודה חדשה, על פי הסדר הפנסיה הקיים במשק, למי שהגיע עם תכנית פנסיונית בתוקף חייב המעסיק לבצע הפקדות החל מ-3 חודשים מיום קבלתו לעבודה וזאת החל מהיום הראשון ואילו כזה שהגיע ללא תכנית פנסיונית בתוקף רק לאחר 6 חודשיים.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
בשורה התחתונה מומלץ לזכור כי בעזיבת עבודה לא תמיד כדאי ל"רוץ" לאלטרנטיבה הפשוטה ביותר של משיכת פיצויים והפסקת הפקדה לתכניות ושווה להתייעץ ולקבל החלטה מושכלת.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.
- 2.אלון 25/01/2018 21:39הגב לתגובה זוהסכום של ה - 12,000 פטור ממס, ואתם יכולים להשקיע אותו בצורה נכונה ללא צורך להשאיר עמלה לחברת הביטוח. לעומת זאת אם תשאירו, יש סיכוי טוב שבגיל 70+ תגלו שלוקחים לכם מס על הכסף
- 1.ירון - כל מילה בסלע! (ל"ת)שי א 23/01/2018 21:54הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
