אלכסנדר צימרמן
צילום: יח"צ

המאבק על בזק מגיע לישורת האחרונה

קרן אליוט מבצעת "תרגיל חסימה" במטרה לפרק את הפירמידה של אלוביץ' בחברת הענק שנסחרת כיום בשווי שוק של כ-15 מיליארד שקל

קרן ההשקעות האקטיביסטית "אליוט" של פול סינגר רכשה 4.8% ממניות בזק במטרה יחידה – להרוויח יפה מסיבוב במניה. הקרן אינה משקיעה לטווח ארוך בבזק וגם אינה מתעתדת להיכנס לניהול שוטף של החברה. סיבוב קצר יכול להמשך חודשים ספורים כאשר המטרה הראשונית היא למכור את המניות שנרכשו ב-5.27 שקל (מחיר משוקלל) ברווח משמעותי.

בנוסף, ​אליוט מבצעת "תרגיל חסימה" למתעניינים נוספים ברכישת בזק דרך קניית השליטה ביורוקום (דרכה מחזיק שאול אלוביץ' בבזק). הפירמידה של אלוביץ' (בדגש על השרשור) באמצעות יורוקום מאפשרת, לפי מו"מ שמתנהל, לרכוש את גרעין השליטה בבזק (20%) בהשקעה של כ-400 מיליון שקל. בזק נסחרת כיום בשווי שוק של כ-15 מיליארד שקל והשרשור מאפשר כאמור שימוש בכסף קטן יחסית כדי לקנות נתח מרכזי מהשליטה בחברה ענק כבזק.

תרגיל החסימה של אליוט מתבטא בדרישה לפרק את הפירמידה של אלוביץ' שלדעתה אינה תורמת מאומה לבזק. בנוסף, אליוט דורשת לפטר את כל הדירקטורים של בזק שנחקרו ונחשדו ברשות ניירות ערך. בפועל לא ברור אם הדירקטוריון יפעל בקוורום מלא במידה ודרישת אליוט תתקבל. התביעות של אליוט כלפי הפירמידה של אלוביץ'-בזק הן אגרסיביות באופן יוצא דופן בשוק ההון הישראלי.

אליוט מושקעת בסכום משמעותי בחברת הסייבר "אימפרבה" הישראלית הנסחרת בנאסד"ק, שם היא מתנהגת בנימוס מופתי. אליוט היא קרן גידור שמנהלת כיום 34 מיליארד דולר כאשר השליטה בקרן נמצאת בידי משקיע יהודי אקטביסטי – פול סינגר. מחוץ לאימפרבה, סינגר מפעיל את קבוצת הסטארטאפ "סנטרל" שעוסקת בקידום טכנולוגיות ישראליות ללא מטרה רווח. בראש הקבוצה עומד פרופ' יוג'ין קנדל לשעבר יו"ר המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה ויועצו הקרוב של נתניהו.

קרן אליוט אמורה לגרום לשינוי מהותי במערכת היחסים הפיננסית שלנו. הקרן אינה פותחת במו"מ עם הבנקים או עם קוני יורוקום הפוטנציאליים אלא פועלת לתועלת כלל בעלי המניות, כולל הציבור, מכאן נובע כוחה. איש אינו יכול למנוע מבעל מניות אגרסיבי להעלות דרישות או להתעלם מהן. במיוחד כשסינגר יכול להגדיל את נתח מניותיו בבזק כחפצו ובעתיד להצביע כבעל ענין (5%) בבזק.

בעוד שהמתעניינים האחרים בבזק (האחים סיידוף, אדוארדו אלשטיין) התמקדו כאמור בעסקה עם יורוקום המשורשרת, סינגר פעל במישרין בבזק עצמה וכמחזיק במניותיה לכן טענותיו בעלות תוקף משמעותי. אקטיביזם משמעותו - מאמצים לקידום שינויים כלכלים על ידי נקיטת עמדה ופעולה גם באמצעות רכישת מניות כבסיס לנקיטת עמדה. אקטיביזם פרוגרסיבי, דוגמת התנהגות קרן אליוט, פירושו ביצוע שינויים באופן מהיר על ידי נקיטת פעולות ישירות דוגמת רכישת מניות בזק. 

 

מניות בזק ירכזו מסחר ער וסביר שיעלו

קרן אליוט תמתין זמן סביר לקבלת מענה לפירוק פירמידת יורוקום (צפויה התנגדות נושים), וגם לדרישת פיטורי דירקטורים שנחקרו בפרשה. מכירת בזק מצד יורוקום עשויה להתעכב או להידחות בהתאם להתפתחויות בשבועות הקרובים. קרן אליוט לא תמתין זמן רב בעצלתיים. היא תפעל לזרז את ניתוק בזק מהשרשור והיא פועלת בכללים כוחניים שאינם מוכרים בשוק ההון הישראלי. מדובר בסיטואציה מרעננת לציבור מחזיקי מניות בזק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

סינגר ינער עבורם את המאבק לשיפור מעמדם בחברה למרות הקשיים הרבים בדמות נושי יורוקום, ואלו שחפצים לרכוש את בזק מאלוביץ' במחיר מוזל. בטווח הקרוב מחזיקי  מניות בזק (וסוחרי היום) מהציבור ייהנו מהמצב. סביר שהמניה תרכז מחזורי מסחר גדולים ויתכן ששערה יעלה בהתאם לאירועים. יחד עם זאת נושי יורוקום לא יוותרו על חובם. לכן המאבק על בזק יכנס בקרוב לישורת האחרונה וקרן אליוט תפעל כדי להשביח את השקעתה, ואף להפוך לבעלת עניין מרכזית יותר בבזק עד למכירתה.

הכותב הוא מרצה לניהול  ושיווק במרכז ללימודים אקדמיים-מל"א

** אין לראות בכתוב משום המלצה או אי המלצה לפעול בניירות הערך המוזכרים. כל משקיע חייב לקבל יעוץ מיועץ השקעות מורשה כחוק לפני שיפעל בניירות הערך שמוזכרים בכתבה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    משה 19/01/2018 14:44
    הגב לתגובה זו
    קרן אליוט יכולה לגרום זעזועים בבזק אבל נושי יורוקום לא יוותרו על החובות. יהיה עוד מהלך בנושא בימים הקרובים...
  • 9.
    דן 18/01/2018 19:40
    הגב לתגובה זו
    ההצעה של אליוט לחבור לגופים מוסדיים אחרים שמחזיקים בבזק עשויה להפוך מהלך. אליוט לא תזדקק לאישור רגולטורי להגדלת השליטה בבזק, האינטרס של המוסדיים הוא שהמניה תעלה בגלל חבירתם להדחת הדירקטוריון.אחלה.
  • 8.
    יעקב תור 18/01/2018 18:51
    הגב לתגובה זו
    קרן אליוט עשויה למנוע הסדר מול יורוקום ומכירת בזק מלמעלה במחיר מגוחך. מקווה שהקרן תבקש ותקבל אישור להגדלת מניותיה בבזק כבר בקרוב. אין מניעה שתקבל אישור להגיע ל-10% בבזק. יהיה מענין.
  • 7.
    יוגב 18/01/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    אם אליוט רוצה היא יכולה לרכוש את השליטה בבזק (למרות החולשה בענף התקשורת) או את חלקה ולמכור אותה הלאה ברווח יפה לגורם שלישי אפילו ישראלי.
  • 6.
    דן 18/01/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    אולי תסביר לנו אילו אמצעים עומדים בפני קרן אליוט, מלבד להתחמש באיש יח"צ? איך הם יכולים להשפיע על המבנה של בעלי המניות האחרים? איך הם יעלו ל-5% ללא היתר משרד התקשורת? בקיצור - מאמר ריק
  • רן 18/01/2018 16:03
    הגב לתגובה זו
    מחוץ לאפשרות לבקש אישור רגולטורי ממשרד התקשורת אליוט פנתה לגופים מוסדיים נוספים, בארץ ובחו"ל, במטרה לצרפם כקבוצה בעלת מניות גדולה- הדבר פורסם הבוקר. כך שכל האופציות פתוחות ויש אינטרסים משותפים למחזיקי המניות המוסדיים-לא למכור את בזק בזול דרך יורוקום.
  • 5.
    ברוך 18/01/2018 13:46
    הגב לתגובה זו
    מאז ששאול אלוביץ הסתבך המניה ירדה. קרן הגידור הכניסה חיים חדשים למאבק השליטה בבזק והמניה סוף סוף עולה וחוזרת לחיים. רק שהמאבק בבזק יימשך...
  • 4.
    מוטי 18/01/2018 13:39
    הגב לתגובה זו
    מי שיקנה ישלם מחיר מצחיק עבור גרעין השליטה בבזק ויחלץ את אלוביץ מהבעיות...
  • 3.
    צחי 18/01/2018 12:37
    הגב לתגובה זו
    כניסת קרן הגידור תעורר את מניות בזק וכך, אולי, הפסדי במניה, ייעלמו. כל מאבק בעלי מניות רציניים מועיל לציבור הרחב.
  • 2.
    הם לא יכולים להפוך לבעלי עניין בלי אישור רגולציה (ל"ת)
    אבי 18/01/2018 12:32
    הגב לתגובה זו
  • דן 18/01/2018 14:57
    הגב לתגובה זו
    לכן אל תדאג לרגולציה כי ההתערבות בבזק רק תעשה טוב לציבור ולחברה עצמה. את זה יודע קנדל והרגולטורים. מצידי שאליוט תקנה את בזק בשלמות.
  • 1.
    אהרון 18/01/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
    מניות בזק התעוררו ועלו בגלל האגרסיביות של קרן אליוט. מבחינת הציבור זה מהלך טוב.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.