מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"
הערב לראשונה שודר הסרט 'שיטת השקשוקה' של העיתונאי, מיקי רוזנטל, בערוץ הראשון, זאת לאחר תקופה ארוכה בה ערוצי השידור סרבו לשדרו. מייד לאחר שידור הסרט הוקרן סרט התגובה של משפחת עופר. בסיום הקרנת הסרטים התנהל עימות חריף בין מיקי רוזנטל לבין נציג משפחת עופר, עו"ד אלי גולדשמיט.
עם סיום הצפייה בסרט התגובה אמר מיקי רוזנטל כי, הוא מעוניין לפנות לצופה אחד, עידן עופר, וביקש מעופר שיסתכל לו בעיניים ויקשיב לו, "לטענתכם מיקי רוזנטל הוא בדאי, אבל יש עוד כמה אנשים שעסקו בסוגיות שהועלו בסרט ומי שכתב דוחות על העסקה של בזן וצים זה לא מיקי רוזנטל אלא מבקר המדינה שמצא שם בעיות שונות".
עוד מציין רוזנטל כי "משפחת עופר היא המשפחה היחידה שזכתה להשתלב בדוח המדינה ולא אני חיברתי את הדו"ח הזה אלא מבקר המדינה. מה, תעשו גם עליו סרט?". בנוסף לדו"ח זה הציג רוזנטל את דו"ח המשרד לאיכות הסביבה לשנת 2008 המדבר על כך שחמישה מתוך עשרת המפעלים המזהמים במדינת ישראל הם של משפחת עופר, "ואת זה אני לא אמרתי ומה תעשה, תגיש תביעה גם נגדם? תעשה סרט?" אומר עופר.
עוד פנה רוזנטל לעידן עופר ואמר, "בכסף שלך אתה יכול לעשות סרטי פרסומות בטלוויזיה ולקנות נכסים של המדינה ולשכור סוללות של עורכי דין ויחצנים ואפילו עיתונאים אבל דבר אחד אתה לא יכול לקנות וזו האמת. האמת היא מאוד פשוטה והיא שכל פעם שחברת עופר מרוויחה הציבור מפסיד".
"אתה יכול להכפיש אותי, אתה יכול להשמיץ אותי זה לא יעזור כי את זה אני לא קבעתי. אני לא עשיתי קומבינות במרינה, אני לא שתיתי את ים המלח, אני לא זיהמתי פה את האוויר זה אתה. ובוא נראה מי מתחמק מהעובדות עכשיו" אמר רוזנטל.
עודד שחר (מנחה העימות): האחים עופר בסרט הזה סותרים חלק מהעובדות השאלה היא אם אתה לא באת עם אג'נדה מראש?
רוזנטל: הקטע בקישון למשל מדובר בדייגים בקישון ולא מדובר בצוללנים. אני לא אמרתי את המילה צוללים ולא שייטת". (בסרט התגובה מאשימה משפחת עופר כי רוזנטל הזכיר את הקישון כאילו משפחת עופר אחראית למות צוללני השייטת מסרטן).
בעניין הבדואי שראיין רוזנטל בסרט בהקשר לזיהום במפעלי הברום, ועל פי הסרט של משפחת עופר בכלל לא עובד במפעל תחת שליטת משפחת עופר, אומר רוזנטל, "לכל דבר יש לי תשובה", "הוא דיבר איתי 3 פעמים בין היתר הוא סיפר שמאיימים על תנאי הפנסיה שלו, יכול להיות שהוא שינה את דעתו".
כשנשאל רוזנטל האם הוא שלם עם הסרט מבחינה עיתונאית, השיב רוזנטל, "אין טענה בסרט שאינה מגובה במסמכים וראיונות. עידן עופר תבע אותי בבית משפט כי משפחת עופר מקבלת מתנות מהמדינה, זכותו לתבוע אותי ואני אמרתי שזה טוב כי כך נברר את העובדות אבל הוא הסיר את התביעה וברח מבית המשפט."
אלי גולדשמיט: "הסרט הוא סרט אכזרי שעושה מניפולציה בכל דקה ודקה שבו. הוא חרפה לעיתונות ולשליחות הזו. אני שמעתי את הנאום הפטתי שלו (הנאום שנשא רוזנטל מייד לאחר הסרט ובו פנה ישירות לעידן עופר), לגבי סיפור הקישון, הרי הוא יודע שלמשפחת עופר אין קשר לשייטת אבל כל אזרח שתשאל אותו מה זה קישון הוא יגיד שייטת 13 ומיקי רוזנטל יודע את זה. רוזנטל נקט בגישה תעמולתית ומכוערת ובכך שפך את דמו של סמי עופר, כשהוא הדביק לו בעקיפין בצורה השפלה ביותר את נושא שייטת 13 שהוא יודע שסמי עופר נותן את נשמתו לחיילי השייטת."
בעניין ים המלח אומר גולדשמיט כי "מי שמייבש את ים המלח כיום זה המוביל הארצי וכל המדענים אומרים זאת. גם את זה מיקי רוזנטל יודע ומסתיר את העובדות". בתגובה אמר לו רוזנטל כי "לצערו הוא (גולדשמיט)נאלץ לשקר בשל המשכורת שסמי עופר משלם לו - זה לא יעזור לכם יש עובדות וניפגש בבית משפט שיכריע ואני מחכה לכך."
עוד אמר רוזנטל, כי "מה שהרגיז באמת את משפחת עופר הוא שאני הבנתי את השיטה, שיטת השקשוקה, לפיה עובדי ציבור שעוסקים בהפרטות עוברים אחר כך לעבוד אצלם. זה מריח רע וזה מה שהורג את משפחת עופר".
לסיום אמר רוזנטל, "אני 25 שנה עיתונאי פרסמתי מאות תחקירים ואמרו עלי ביקורות שונות, אך איש מעולם לא תבע אותי ולא טען שהדברים שאני אומר לא נכונים".
בשורה התחתונה: מניפולציות משני הצדדים
נראה כי שני הצדדים בחרו להראות את העובדות שתומכות בעמדתם ואף לכופף את האמת ולהשתמש במניפולציות. לדוגמא השימוש במילה קישון, המעלה קונוטציות ברורות, מצידו של רוזנטל ולעומתו משפחת עופר שהציגה את העובדה שתוצרת מפעלי ים המלח נמכרת לחברות נוספות שאינן בשליטתם, אך בחרה להתעלם מהטענות בסרטו של רוזנטל שהמכירה לחברות שבשליטתם נעשתה במחירים נמוכים יותר, וכך אפשרה להתחמק מתשלום תמלוגים למדינה מאחר ואלה משולמים כאחוזים מרווחי מפעלי ים המלח.
כמו כן ברור שגם אם לא נעשו עברות מפורשות על החוק, ההתנהלות מול המדינה נראית מפוקפקת ערכית. טוב יעשה בית המשפט אם יתעקב על הפרטים והעובדות שהעלו שני הצדדים, בנושאים המורכבים ומלאי הפרטים, בתביעה שהגיש עופר נגד רוזנטל.

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.