דוחות

אבן קיסר בדוח חלש ונופלת ב-12% בוול סטריט

ההכנסות הגיעו ל-180.7 מיליון דולר, לעומת צפי האנליסטים להכנסות של 182.85 מיליון דולר; ה-EBITDA המתואם הסתכם ברבעון השלישי בכ-13.4 מיליון דולר, לעומת כ-17.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד
דור עצמון |

חברת אבן קיסר (סימול: CSTE) הישראלית, העוסקת בייצור ושיווק של משטחי שיש מלאכותי לשימוש בעיצוב מטבחים, חדרי אמבטיה ועוד, מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי לפיהם ההכנסות הגיעו ל-180.7 מיליון דולר, לעומת צפי האנליסטים להכנסות של 182.85 מיליון דולר.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-23% לעומת כ-26.2% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בכ-3.2 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של כ-8.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה מסבירה כי הירידה נובעת בעיקר מעליה בהוצאות התפעוליות.

ה-EBITDA המתואם הסתכם ברבעון השלישי בכ-13.4 מיליון דולר, לעומת כ-17.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. באבן קיסר אומרי כי השינוי נובע בעיקר משיעור רווח גולמי נמוך יותר. ההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון השלישי עמד על כחצי מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-5.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד הנקי למניה ברבעון השלישי עמד על כ-2 סנט בהשוואה לרווח נקי למניה של כ-0.17 דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מאזן החברה ליום 30 בספטמבר 2022, כולל מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בנקאיים לטווח קצר וניירות ערך סחירים לטווח קצר וארוך בסך של כ-66.2 מיליון דולר וחוב בנקאי בסך של כ-34.5 מיליון דולר.

יובל דגים, מנכ"ל אבן קיסר: "תוצאות הרבעון השלישי של אבן קיסר משקפות התקדמות נוספת בהתאם לאסטרטגיה הצמיחה של החברה והפיכתה לחברת משטחי פרימיום רב חומרית מובילה. זהו הרבעון השביעי ברציפות בו אנו מציגים גידול דו ספרתי בהכנסות על בסיס שערי מטבע קבועים, נתון שמוביל את החברה לרשום שיא נוסף בהכנסותיה. אנחנו מיישמים בהצלחה מהלך של העלאות מחירים שמסייע לנו בצמצום השפעת ההתייקרויות במחירי חומרי הגלם והמשלוחים, ובכוונתנו לבצע פעולות נוספות בחודשים הבאים. לצד זאת אנו ממשיכים ליהנות מההטמעה המוצלחת של הרכישות אותן ביצענו, יחד עם הרחבת הפלטפורמות הדיגיטליות החדשניות שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.


בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.