אליזבת השניה מלכת אנגליה בריטניה
צילום: Associated Press, Buckingham Palace

מלכת אנגליה הלכה לעולמה - מה יקרה להון של 88 מיליארד דולרים?

אחרי שבעה עשורים על כס המלכות, המלכה אליזבת השנייה, חביבת הקהל הלכה לעולמה בגיל 96. האם בעידן המודרני יש לבית המלוכה הצדקה להמשיך להתקיים?
מתן קובי | (5)

לאחר שהובלה לבית החולים, מסר ארמון באקינגהם כי " המלכה נפטרה בשלווה בבאלמור אחרי הצהריים". בני המשפחה של המלכה קיבלו את ההודעה בעת פטירתה של המלכה והבן הבכור, הנסיך צ'ארלס יוכתר למלך אנגליה. לפי הדיווחים המלכה סבלה מהדרדרות במצבה במשך החודשים האחרונים ועוד באוקטובר האחרון בילתה לילה בבית החולים והוגבלה ממספר ההופעות הציבוריות בהן יכלה להשתתף.

ביום שלישי האחרון מינתה המלכה את ראשת הממשלה ליז טראוס אך עשתה זאת מבאלמור ולא מארמון באקינגהם, כמו שהיה נהוג עד כה. המלכה לא הייתה יכולה אפילו להגיע למפגש וירטואלי עם שכרים בכירים בממשלה לאור מצבה הבריאותי והמלצות הרופאים.

ראשת הממשלה החדשה מסרה לפני הודעת הפטירה: "מחשבותי ומחשבותיהם של אזרחים בכל רחבי אנגליה נמצאים עם הוד מעלתה ומשפחתה בזמנים אלו". קיר סטריימר, מנהיג מפלגת הלייבור מהאופוזיציה אמר: "ביחד עם שאר המדינה, אני מוטרד מאוד מהחדשות מארמון באקינגהם אחר הצהריים".

המלכה אליזבת הייתה האדם המבוגר, אשר שירת את תקופת הזמן הארוכה ביותר בראש מדינה בעולם. המלכה הוכתרה בגיל 25 בלבד לאחר פטירתו של אביה, המלך ג'ורג' השישי בשנת 1952. ביום הכתרתה מסרה לאזרחיה "אני התחייבתי בכנות לשרת אתכם, כמו שרבים מכם התחייבתם עבורי. לאורך כל חיי ובעזרת כל ליבי, אשאף להיות ראויה לאמון שלכם".

האם יש הצדקה להמשך קיומו של בית מלוכה בעידן המודרני?

בית המלוכה הבריטי היה מקור לשערוריות לא מעטות לאורך השנים. תמיד היה ניתן למצוא את בני המלוכה השמרנים - אלה שהולכים בתלם, ומנסים לעטות ארשת של ממלכתיות (אם כי בסדרה 'הכתר' ניתן היה גם לראות את הבעיות של זה - את הקרירות שהם נאלצים להפגין, לא תמיד מרצון, את החובה להעדיף את הממלכה על פני המשפחה ועוד) ומנגד - היו את הפוחזים - בני המשפחה של הולכים בתלם ומייצרים שערוריות. 

כך למשל, אדוארד השמיני, האח הגדול של אביה של אליזבת, ג'ורג' השישי. אדוארד מלך במשך פחות משנה, כאשר התפטר בעקבות רצונו להתחתן עם ווליס סימפסון, אישה אמריקאית שהייתה גרושה פעם אחת ובדרך לעוד גירושין, מה שהיה נחשב למגונה באותם ימים בבריטניה, וגם בעייתי מול הכנסייה, כיוון שמלך אנגליה עומד בהגדרה בראש הכנסייה האנגלית.

בהמשך, אחותה של אליזבת, מרגרט, יצרה גם היא לא מעט סקנדלים, כאשר היא הייתה בקשר רומנטי עם פיטר טאונסנד, ששירת כקצין בחיל האוויר של המדינה ולבסוף התגרש כדי להינשא לה, אך כדי להינשא לו היא הייתה צריכה לקבל את אישור הפרלמנט הבריטי,  ואף להפסיק להיות בת משפחת המלוכה. בסופו של דבר ובעקבות הלחץ שהופעל עליה היא לא התחתנה איתו. בהמשך היא התחתנה עם הצלם אנתוני ג'ונס אך אחרי 18 שנים התגרשה ממנו. בנוסף, היא ביקשה לקבל לעצמה סמכויות מטעם בית המלוכה, אך נתקלה בסירוב פעם אחר פעם.

קיראו עוד ב"גלובל"

וכמובן, איך אפשר בלי לדבר על פרשת הנסיכה דיאנה, אשתו של הנסיך שהופך היום למלך, צ'ארלס, שנהרגה בתאונת דרכים, אבל עד היום רבים מאוד ברחבי העולם בטוחים שהמלכה אליזבת למעשה חיסלה אותה. העובדות לא מעניינות אף אחד במקרה הזה. זה פשוט עוד סיפור עצוב שהפך לטרגדיה.

וגם בשנים האחרונות - הנסיך הארי אחראי ללא מעט מבוכות לבית המלוכה.

אז כן, יש הרבה סיבות להגיד שאין באמת צורך בבית מלוכה בעידן המודרני, ובכל זאת - בית המלוכה מהווה עבור הבריטים סמל שמאחד אותם בזמנים קשים. כך במלחמת העולם השניה המלך ג'ורג' השישי דיבר אל העם באמצעות הרדיו ונתן בהם תקווה. הוא עודד אותם להילחם ולהגן על הבית. בית המלוכה משמש אמנם בעיקרו בתפקיד טקסי, אבל הוא בכל זאת זוכה למעמד מיוחד משלו. מעמד על, של כאלה שלא תופסים צד פוליטי, כאלה שהם אולי מודל לחיקוי, לאו דווקא מבחינת ההתנהגות אלא כמו 'היינו אנחנו גם רוצים להיות כאלה, ואנחנו מסתכלים בהערצה על בית המלוכה, כאילו היו אלה אנחנו'.

בית המלוכה הבריטי גם ממשיך לשמש כבית המלוכה של חלקים נוספים במה שפעם הייתה האימפריה הבריטית: גם באוסטרליה למשל, עד היום, מתייחסים למלכת אנגליה בתור המלכה שלהם, והם לא היחידים.

מה יקרה לכסף העצום שנצבר בבית המלוכה הבריטי?

על פי הערכות, יש לבית המלוכה הבריטי יותר מ-88 מיליארד דולר. לא, הסכום הזה לא נצבר רק בתקופת כהונתה של אליזבת השניה, אלא לאורך מאות שנים. מדובר על הון עצום של טירות, אדמות, יהלומים ועוד.

בנוסף, ההון האישי של אליזבת נאמד ביותר מ-350 מיליון לירה שטרלינג (ליש"ט). האם הכסף הזה יתפזר? כנראה שלא. זו הרי לא הפעם הראשונה שנפטר המלך בבריטניה, והכסף צפוי להמשיך להישמר במשפחה מדור לדור. 

בית המלוכה עולה לא מעט כסף, 300 מיליון פאונד על פי ההערכות, אבל המשפחה גם נחשבת לאטרקציה תיירותית שמייצרת הכנסות של 2 מיליארד פאונד.

ובכל זאת, האם תהיה פגיעה במדינה?

העלות של אירועי פטירת המלכה והכרזת המלך החדש, הנסיך צ'ארלס, כמו גם העובדה שלא יתקיים מסחר כנראה בבורסת לונדון ביום שבו היא תובא למנוחות עשויים לעלות למשק הבריטי 1-6 מיליארד ליש"ט. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה רדודה ומיותרת (ל"ת)
    באמת? 09/09/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לבטל את המוסד הזה 09/09/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    להשאיר את הארמונות כמוזיאונים ולהחזיר את כל הכסף והרכוש לאוצר המדינה, לתת למלך ולבניו קיצבה חודשית ולסיים את הסיפור הזה אחת ולתמיד
  • 2.
    לילי 09/09/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
    נתן להשאיר את בית המלוכה ולהפסיק את המימון מכספי משלמי המסים . לבית המלוכה מספיק הכנסות למימון עצמי . חיי המין והחיים האישיים של משפחת בית המלוכה מספקים לבריטים יציאה קצרה מחיים משעממים וקרים .
  • 1.
    אנונימי 08/09/2022 21:09
    הגב לתגובה זו
    אין לי יותר מה לאמר מה שהיה כבר עבר,נראה לי הנסיך צ'ארלס קפץ מרוב שמחה
  • יערית 09/09/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
    שקפץ משמחה,דומה למישהו הרוצה משהו ובסוף כשמקבל שואל עצמו בשביל מה הייתי צריך את זה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.