אליזבת השניה מלכת אנגליה בריטניה
צילום: Associated Press, Buckingham Palace

מלכת אנגליה הלכה לעולמה - מה יקרה להון של 88 מיליארד דולרים?

אחרי שבעה עשורים על כס המלכות, המלכה אליזבת השנייה, חביבת הקהל הלכה לעולמה בגיל 96. האם בעידן המודרני יש לבית המלוכה הצדקה להמשיך להתקיים?
מתן קובי | (5)

לאחר שהובלה לבית החולים, מסר ארמון באקינגהם כי " המלכה נפטרה בשלווה בבאלמור אחרי הצהריים". בני המשפחה של המלכה קיבלו את ההודעה בעת פטירתה של המלכה והבן הבכור, הנסיך צ'ארלס יוכתר למלך אנגליה. לפי הדיווחים המלכה סבלה מהדרדרות במצבה במשך החודשים האחרונים ועוד באוקטובר האחרון בילתה לילה בבית החולים והוגבלה ממספר ההופעות הציבוריות בהן יכלה להשתתף.

ביום שלישי האחרון מינתה המלכה את ראשת הממשלה ליז טראוס אך עשתה זאת מבאלמור ולא מארמון באקינגהם, כמו שהיה נהוג עד כה. המלכה לא הייתה יכולה אפילו להגיע למפגש וירטואלי עם שכרים בכירים בממשלה לאור מצבה הבריאותי והמלצות הרופאים.

ראשת הממשלה החדשה מסרה לפני הודעת הפטירה: "מחשבותי ומחשבותיהם של אזרחים בכל רחבי אנגליה נמצאים עם הוד מעלתה ומשפחתה בזמנים אלו". קיר סטריימר, מנהיג מפלגת הלייבור מהאופוזיציה אמר: "ביחד עם שאר המדינה, אני מוטרד מאוד מהחדשות מארמון באקינגהם אחר הצהריים".

המלכה אליזבת הייתה האדם המבוגר, אשר שירת את תקופת הזמן הארוכה ביותר בראש מדינה בעולם. המלכה הוכתרה בגיל 25 בלבד לאחר פטירתו של אביה, המלך ג'ורג' השישי בשנת 1952. ביום הכתרתה מסרה לאזרחיה "אני התחייבתי בכנות לשרת אתכם, כמו שרבים מכם התחייבתם עבורי. לאורך כל חיי ובעזרת כל ליבי, אשאף להיות ראויה לאמון שלכם".

האם יש הצדקה להמשך קיומו של בית מלוכה בעידן המודרני?

בית המלוכה הבריטי היה מקור לשערוריות לא מעטות לאורך השנים. תמיד היה ניתן למצוא את בני המלוכה השמרנים - אלה שהולכים בתלם, ומנסים לעטות ארשת של ממלכתיות (אם כי בסדרה 'הכתר' ניתן היה גם לראות את הבעיות של זה - את הקרירות שהם נאלצים להפגין, לא תמיד מרצון, את החובה להעדיף את הממלכה על פני המשפחה ועוד) ומנגד - היו את הפוחזים - בני המשפחה של הולכים בתלם ומייצרים שערוריות. 

כך למשל, אדוארד השמיני, האח הגדול של אביה של אליזבת, ג'ורג' השישי. אדוארד מלך במשך פחות משנה, כאשר התפטר בעקבות רצונו להתחתן עם ווליס סימפסון, אישה אמריקאית שהייתה גרושה פעם אחת ובדרך לעוד גירושין, מה שהיה נחשב למגונה באותם ימים בבריטניה, וגם בעייתי מול הכנסייה, כיוון שמלך אנגליה עומד בהגדרה בראש הכנסייה האנגלית.

בהמשך, אחותה של אליזבת, מרגרט, יצרה גם היא לא מעט סקנדלים, כאשר היא הייתה בקשר רומנטי עם פיטר טאונסנד, ששירת כקצין בחיל האוויר של המדינה ולבסוף התגרש כדי להינשא לה, אך כדי להינשא לו היא הייתה צריכה לקבל את אישור הפרלמנט הבריטי,  ואף להפסיק להיות בת משפחת המלוכה. בסופו של דבר ובעקבות הלחץ שהופעל עליה היא לא התחתנה איתו. בהמשך היא התחתנה עם הצלם אנתוני ג'ונס אך אחרי 18 שנים התגרשה ממנו. בנוסף, היא ביקשה לקבל לעצמה סמכויות מטעם בית המלוכה, אך נתקלה בסירוב פעם אחר פעם.

קיראו עוד ב"גלובל"

וכמובן, איך אפשר בלי לדבר על פרשת הנסיכה דיאנה, אשתו של הנסיך שהופך היום למלך, צ'ארלס, שנהרגה בתאונת דרכים, אבל עד היום רבים מאוד ברחבי העולם בטוחים שהמלכה אליזבת למעשה חיסלה אותה. העובדות לא מעניינות אף אחד במקרה הזה. זה פשוט עוד סיפור עצוב שהפך לטרגדיה.

וגם בשנים האחרונות - הנסיך הארי אחראי ללא מעט מבוכות לבית המלוכה.

אז כן, יש הרבה סיבות להגיד שאין באמת צורך בבית מלוכה בעידן המודרני, ובכל זאת - בית המלוכה מהווה עבור הבריטים סמל שמאחד אותם בזמנים קשים. כך במלחמת העולם השניה המלך ג'ורג' השישי דיבר אל העם באמצעות הרדיו ונתן בהם תקווה. הוא עודד אותם להילחם ולהגן על הבית. בית המלוכה משמש אמנם בעיקרו בתפקיד טקסי, אבל הוא בכל זאת זוכה למעמד מיוחד משלו. מעמד על, של כאלה שלא תופסים צד פוליטי, כאלה שהם אולי מודל לחיקוי, לאו דווקא מבחינת ההתנהגות אלא כמו 'היינו אנחנו גם רוצים להיות כאלה, ואנחנו מסתכלים בהערצה על בית המלוכה, כאילו היו אלה אנחנו'.

בית המלוכה הבריטי גם ממשיך לשמש כבית המלוכה של חלקים נוספים במה שפעם הייתה האימפריה הבריטית: גם באוסטרליה למשל, עד היום, מתייחסים למלכת אנגליה בתור המלכה שלהם, והם לא היחידים.

מה יקרה לכסף העצום שנצבר בבית המלוכה הבריטי?

על פי הערכות, יש לבית המלוכה הבריטי יותר מ-88 מיליארד דולר. לא, הסכום הזה לא נצבר רק בתקופת כהונתה של אליזבת השניה, אלא לאורך מאות שנים. מדובר על הון עצום של טירות, אדמות, יהלומים ועוד.

בנוסף, ההון האישי של אליזבת נאמד ביותר מ-350 מיליון לירה שטרלינג (ליש"ט). האם הכסף הזה יתפזר? כנראה שלא. זו הרי לא הפעם הראשונה שנפטר המלך בבריטניה, והכסף צפוי להמשיך להישמר במשפחה מדור לדור. 

בית המלוכה עולה לא מעט כסף, 300 מיליון פאונד על פי ההערכות, אבל המשפחה גם נחשבת לאטרקציה תיירותית שמייצרת הכנסות של 2 מיליארד פאונד.

ובכל זאת, האם תהיה פגיעה במדינה?

העלות של אירועי פטירת המלכה והכרזת המלך החדש, הנסיך צ'ארלס, כמו גם העובדה שלא יתקיים מסחר כנראה בבורסת לונדון ביום שבו היא תובא למנוחות עשויים לעלות למשק הבריטי 1-6 מיליארד ליש"ט. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה רדודה ומיותרת (ל"ת)
    באמת? 09/09/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לבטל את המוסד הזה 09/09/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    להשאיר את הארמונות כמוזיאונים ולהחזיר את כל הכסף והרכוש לאוצר המדינה, לתת למלך ולבניו קיצבה חודשית ולסיים את הסיפור הזה אחת ולתמיד
  • 2.
    לילי 09/09/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
    נתן להשאיר את בית המלוכה ולהפסיק את המימון מכספי משלמי המסים . לבית המלוכה מספיק הכנסות למימון עצמי . חיי המין והחיים האישיים של משפחת בית המלוכה מספקים לבריטים יציאה קצרה מחיים משעממים וקרים .
  • 1.
    אנונימי 08/09/2022 21:09
    הגב לתגובה זו
    אין לי יותר מה לאמר מה שהיה כבר עבר,נראה לי הנסיך צ'ארלס קפץ מרוב שמחה
  • יערית 09/09/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
    שקפץ משמחה,דומה למישהו הרוצה משהו ובסוף כשמקבל שואל עצמו בשביל מה הייתי צריך את זה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.