אליזבת השניה מלכת אנגליה בריטניה
צילום: Associated Press, Buckingham Palace

מלכת אנגליה הלכה לעולמה - מה יקרה להון של 88 מיליארד דולרים?

אחרי שבעה עשורים על כס המלכות, המלכה אליזבת השנייה, חביבת הקהל הלכה לעולמה בגיל 96. האם בעידן המודרני יש לבית המלוכה הצדקה להמשיך להתקיים?
מתן קובי | (5)

לאחר שהובלה לבית החולים, מסר ארמון באקינגהם כי " המלכה נפטרה בשלווה בבאלמור אחרי הצהריים". בני המשפחה של המלכה קיבלו את ההודעה בעת פטירתה של המלכה והבן הבכור, הנסיך צ'ארלס יוכתר למלך אנגליה. לפי הדיווחים המלכה סבלה מהדרדרות במצבה במשך החודשים האחרונים ועוד באוקטובר האחרון בילתה לילה בבית החולים והוגבלה ממספר ההופעות הציבוריות בהן יכלה להשתתף.

ביום שלישי האחרון מינתה המלכה את ראשת הממשלה ליז טראוס אך עשתה זאת מבאלמור ולא מארמון באקינגהם, כמו שהיה נהוג עד כה. המלכה לא הייתה יכולה אפילו להגיע למפגש וירטואלי עם שכרים בכירים בממשלה לאור מצבה הבריאותי והמלצות הרופאים.

ראשת הממשלה החדשה מסרה לפני הודעת הפטירה: "מחשבותי ומחשבותיהם של אזרחים בכל רחבי אנגליה נמצאים עם הוד מעלתה ומשפחתה בזמנים אלו". קיר סטריימר, מנהיג מפלגת הלייבור מהאופוזיציה אמר: "ביחד עם שאר המדינה, אני מוטרד מאוד מהחדשות מארמון באקינגהם אחר הצהריים".

המלכה אליזבת הייתה האדם המבוגר, אשר שירת את תקופת הזמן הארוכה ביותר בראש מדינה בעולם. המלכה הוכתרה בגיל 25 בלבד לאחר פטירתו של אביה, המלך ג'ורג' השישי בשנת 1952. ביום הכתרתה מסרה לאזרחיה "אני התחייבתי בכנות לשרת אתכם, כמו שרבים מכם התחייבתם עבורי. לאורך כל חיי ובעזרת כל ליבי, אשאף להיות ראויה לאמון שלכם".

האם יש הצדקה להמשך קיומו של בית מלוכה בעידן המודרני?

בית המלוכה הבריטי היה מקור לשערוריות לא מעטות לאורך השנים. תמיד היה ניתן למצוא את בני המלוכה השמרנים - אלה שהולכים בתלם, ומנסים לעטות ארשת של ממלכתיות (אם כי בסדרה 'הכתר' ניתן היה גם לראות את הבעיות של זה - את הקרירות שהם נאלצים להפגין, לא תמיד מרצון, את החובה להעדיף את הממלכה על פני המשפחה ועוד) ומנגד - היו את הפוחזים - בני המשפחה של הולכים בתלם ומייצרים שערוריות. 

כך למשל, אדוארד השמיני, האח הגדול של אביה של אליזבת, ג'ורג' השישי. אדוארד מלך במשך פחות משנה, כאשר התפטר בעקבות רצונו להתחתן עם ווליס סימפסון, אישה אמריקאית שהייתה גרושה פעם אחת ובדרך לעוד גירושין, מה שהיה נחשב למגונה באותם ימים בבריטניה, וגם בעייתי מול הכנסייה, כיוון שמלך אנגליה עומד בהגדרה בראש הכנסייה האנגלית.

בהמשך, אחותה של אליזבת, מרגרט, יצרה גם היא לא מעט סקנדלים, כאשר היא הייתה בקשר רומנטי עם פיטר טאונסנד, ששירת כקצין בחיל האוויר של המדינה ולבסוף התגרש כדי להינשא לה, אך כדי להינשא לו היא הייתה צריכה לקבל את אישור הפרלמנט הבריטי,  ואף להפסיק להיות בת משפחת המלוכה. בסופו של דבר ובעקבות הלחץ שהופעל עליה היא לא התחתנה איתו. בהמשך היא התחתנה עם הצלם אנתוני ג'ונס אך אחרי 18 שנים התגרשה ממנו. בנוסף, היא ביקשה לקבל לעצמה סמכויות מטעם בית המלוכה, אך נתקלה בסירוב פעם אחר פעם.

קיראו עוד ב"גלובל"

וכמובן, איך אפשר בלי לדבר על פרשת הנסיכה דיאנה, אשתו של הנסיך שהופך היום למלך, צ'ארלס, שנהרגה בתאונת דרכים, אבל עד היום רבים מאוד ברחבי העולם בטוחים שהמלכה אליזבת למעשה חיסלה אותה. העובדות לא מעניינות אף אחד במקרה הזה. זה פשוט עוד סיפור עצוב שהפך לטרגדיה.

וגם בשנים האחרונות - הנסיך הארי אחראי ללא מעט מבוכות לבית המלוכה.

אז כן, יש הרבה סיבות להגיד שאין באמת צורך בבית מלוכה בעידן המודרני, ובכל זאת - בית המלוכה מהווה עבור הבריטים סמל שמאחד אותם בזמנים קשים. כך במלחמת העולם השניה המלך ג'ורג' השישי דיבר אל העם באמצעות הרדיו ונתן בהם תקווה. הוא עודד אותם להילחם ולהגן על הבית. בית המלוכה משמש אמנם בעיקרו בתפקיד טקסי, אבל הוא בכל זאת זוכה למעמד מיוחד משלו. מעמד על, של כאלה שלא תופסים צד פוליטי, כאלה שהם אולי מודל לחיקוי, לאו דווקא מבחינת ההתנהגות אלא כמו 'היינו אנחנו גם רוצים להיות כאלה, ואנחנו מסתכלים בהערצה על בית המלוכה, כאילו היו אלה אנחנו'.

בית המלוכה הבריטי גם ממשיך לשמש כבית המלוכה של חלקים נוספים במה שפעם הייתה האימפריה הבריטית: גם באוסטרליה למשל, עד היום, מתייחסים למלכת אנגליה בתור המלכה שלהם, והם לא היחידים.

מה יקרה לכסף העצום שנצבר בבית המלוכה הבריטי?

על פי הערכות, יש לבית המלוכה הבריטי יותר מ-88 מיליארד דולר. לא, הסכום הזה לא נצבר רק בתקופת כהונתה של אליזבת השניה, אלא לאורך מאות שנים. מדובר על הון עצום של טירות, אדמות, יהלומים ועוד.

בנוסף, ההון האישי של אליזבת נאמד ביותר מ-350 מיליון לירה שטרלינג (ליש"ט). האם הכסף הזה יתפזר? כנראה שלא. זו הרי לא הפעם הראשונה שנפטר המלך בבריטניה, והכסף צפוי להמשיך להישמר במשפחה מדור לדור. 

בית המלוכה עולה לא מעט כסף, 300 מיליון פאונד על פי ההערכות, אבל המשפחה גם נחשבת לאטרקציה תיירותית שמייצרת הכנסות של 2 מיליארד פאונד.

ובכל זאת, האם תהיה פגיעה במדינה?

העלות של אירועי פטירת המלכה והכרזת המלך החדש, הנסיך צ'ארלס, כמו גם העובדה שלא יתקיים מסחר כנראה בבורסת לונדון ביום שבו היא תובא למנוחות עשויים לעלות למשק הבריטי 1-6 מיליארד ליש"ט. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה רדודה ומיותרת (ל"ת)
    באמת? 09/09/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לבטל את המוסד הזה 09/09/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    להשאיר את הארמונות כמוזיאונים ולהחזיר את כל הכסף והרכוש לאוצר המדינה, לתת למלך ולבניו קיצבה חודשית ולסיים את הסיפור הזה אחת ולתמיד
  • 2.
    לילי 09/09/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
    נתן להשאיר את בית המלוכה ולהפסיק את המימון מכספי משלמי המסים . לבית המלוכה מספיק הכנסות למימון עצמי . חיי המין והחיים האישיים של משפחת בית המלוכה מספקים לבריטים יציאה קצרה מחיים משעממים וקרים .
  • 1.
    אנונימי 08/09/2022 21:09
    הגב לתגובה זו
    אין לי יותר מה לאמר מה שהיה כבר עבר,נראה לי הנסיך צ'ארלס קפץ מרוב שמחה
  • יערית 09/09/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
    שקפץ משמחה,דומה למישהו הרוצה משהו ובסוף כשמקבל שואל עצמו בשביל מה הייתי צריך את זה
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

טראמפ מאותת על נסיגה במלחמת הסחר: "המכסים של 100% לא יישארו" - פסגה עם שי בעוד שבועיים

זו הסיבה שהשווקים מחקו את הירידות - טראמפ כנראה מחפש סולם 

עמית בר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שידר רמזים ראשונים לאפשרות של פשרה. טראמפ אמר כי המכסים הגבוהים שאיים להטיל על יבוא מסין "אינם בני קיימא" ואישר את כוונתו להיפגש עם נשיא סין שי ג'ינפינג בעוד כשבועיים. הפגישה מתוכננת בשולי ועידת APEC בדרום קוריאה, שתתקיים בסוף אוקטובר, לאחר סדרה של עימותים שלא הוכרעו.

בשבועות האחרונים טראמפ איים להטיל מכס נוסף של 100% על יבוא סיני החל מ-1 בנובמבר, מהלך שצפוי היה להעמיק את המתיחות לרמה חדשה מאז תחילת העימות. איום זה הגיע על רקע הגבלות סיניות על יצוא מינרלים נדירים, שהן תגובה להטלת מכסים קיימים מצד ארה"ב.

העימות המסחרי החל כחלק ממדיניות "אמריקה ראשונה" של טראמפ, שכללה הטלת מכסים על מוצרים סיניים כדי להפחית את הגירעון המסחרי ולגן על תעשיות מקומיות. סין הגיבה במכסים נגדיים על סחורות אמריקאיות כמו סויה ומטוסים. עד כה, העימות גרם להפחתה של כ-20% בסחר הדו-צדדי והשפיע על שרשרות אספקה גלובליות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והחקלאות.

סימנים לפשרה: "הכול יהיה בסדר"

למרות ההסלמה, טראמפ מאותת על ריכוך. בראיון לרשת פוקס ביזנס הוא אמר: "המספר הזה כנראה לא יישאר", והוסיף כי סין "כפו" עליו את הצעד הזה, ולא מדובר ביוזמה אסטרטגית.

מאוחר יותר, בפוסט ברשת Truth Social, טראמפ כתב: "אל תדאגו מסין, הכול יהיה בסדר", ותיאר את שי ג'ינפינג כ"מנהיג מכובד מאוד". מזכיר האוצר סקוט בסנט אישר כי הפגישה עם שי עדיין מתקיימת, ורמז על אפשרות להארכת הפסקת האש.