אליזבת השניה מלכת אנגליה בריטניה
צילום: Associated Press, Buckingham Palace

מלכת אנגליה הלכה לעולמה - מה יקרה להון של 88 מיליארד דולרים?

אחרי שבעה עשורים על כס המלכות, המלכה אליזבת השנייה, חביבת הקהל הלכה לעולמה בגיל 96. האם בעידן המודרני יש לבית המלוכה הצדקה להמשיך להתקיים?
מתן קובי | (5)

לאחר שהובלה לבית החולים, מסר ארמון באקינגהם כי " המלכה נפטרה בשלווה בבאלמור אחרי הצהריים". בני המשפחה של המלכה קיבלו את ההודעה בעת פטירתה של המלכה והבן הבכור, הנסיך צ'ארלס יוכתר למלך אנגליה. לפי הדיווחים המלכה סבלה מהדרדרות במצבה במשך החודשים האחרונים ועוד באוקטובר האחרון בילתה לילה בבית החולים והוגבלה ממספר ההופעות הציבוריות בהן יכלה להשתתף.

ביום שלישי האחרון מינתה המלכה את ראשת הממשלה ליז טראוס אך עשתה זאת מבאלמור ולא מארמון באקינגהם, כמו שהיה נהוג עד כה. המלכה לא הייתה יכולה אפילו להגיע למפגש וירטואלי עם שכרים בכירים בממשלה לאור מצבה הבריאותי והמלצות הרופאים.

ראשת הממשלה החדשה מסרה לפני הודעת הפטירה: "מחשבותי ומחשבותיהם של אזרחים בכל רחבי אנגליה נמצאים עם הוד מעלתה ומשפחתה בזמנים אלו". קיר סטריימר, מנהיג מפלגת הלייבור מהאופוזיציה אמר: "ביחד עם שאר המדינה, אני מוטרד מאוד מהחדשות מארמון באקינגהם אחר הצהריים".

המלכה אליזבת הייתה האדם המבוגר, אשר שירת את תקופת הזמן הארוכה ביותר בראש מדינה בעולם. המלכה הוכתרה בגיל 25 בלבד לאחר פטירתו של אביה, המלך ג'ורג' השישי בשנת 1952. ביום הכתרתה מסרה לאזרחיה "אני התחייבתי בכנות לשרת אתכם, כמו שרבים מכם התחייבתם עבורי. לאורך כל חיי ובעזרת כל ליבי, אשאף להיות ראויה לאמון שלכם".

האם יש הצדקה להמשך קיומו של בית מלוכה בעידן המודרני?

בית המלוכה הבריטי היה מקור לשערוריות לא מעטות לאורך השנים. תמיד היה ניתן למצוא את בני המלוכה השמרנים - אלה שהולכים בתלם, ומנסים לעטות ארשת של ממלכתיות (אם כי בסדרה 'הכתר' ניתן היה גם לראות את הבעיות של זה - את הקרירות שהם נאלצים להפגין, לא תמיד מרצון, את החובה להעדיף את הממלכה על פני המשפחה ועוד) ומנגד - היו את הפוחזים - בני המשפחה של הולכים בתלם ומייצרים שערוריות. 

כך למשל, אדוארד השמיני, האח הגדול של אביה של אליזבת, ג'ורג' השישי. אדוארד מלך במשך פחות משנה, כאשר התפטר בעקבות רצונו להתחתן עם ווליס סימפסון, אישה אמריקאית שהייתה גרושה פעם אחת ובדרך לעוד גירושין, מה שהיה נחשב למגונה באותם ימים בבריטניה, וגם בעייתי מול הכנסייה, כיוון שמלך אנגליה עומד בהגדרה בראש הכנסייה האנגלית.

בהמשך, אחותה של אליזבת, מרגרט, יצרה גם היא לא מעט סקנדלים, כאשר היא הייתה בקשר רומנטי עם פיטר טאונסנד, ששירת כקצין בחיל האוויר של המדינה ולבסוף התגרש כדי להינשא לה, אך כדי להינשא לו היא הייתה צריכה לקבל את אישור הפרלמנט הבריטי,  ואף להפסיק להיות בת משפחת המלוכה. בסופו של דבר ובעקבות הלחץ שהופעל עליה היא לא התחתנה איתו. בהמשך היא התחתנה עם הצלם אנתוני ג'ונס אך אחרי 18 שנים התגרשה ממנו. בנוסף, היא ביקשה לקבל לעצמה סמכויות מטעם בית המלוכה, אך נתקלה בסירוב פעם אחר פעם.

קיראו עוד ב"גלובל"

וכמובן, איך אפשר בלי לדבר על פרשת הנסיכה דיאנה, אשתו של הנסיך שהופך היום למלך, צ'ארלס, שנהרגה בתאונת דרכים, אבל עד היום רבים מאוד ברחבי העולם בטוחים שהמלכה אליזבת למעשה חיסלה אותה. העובדות לא מעניינות אף אחד במקרה הזה. זה פשוט עוד סיפור עצוב שהפך לטרגדיה.

וגם בשנים האחרונות - הנסיך הארי אחראי ללא מעט מבוכות לבית המלוכה.

אז כן, יש הרבה סיבות להגיד שאין באמת צורך בבית מלוכה בעידן המודרני, ובכל זאת - בית המלוכה מהווה עבור הבריטים סמל שמאחד אותם בזמנים קשים. כך במלחמת העולם השניה המלך ג'ורג' השישי דיבר אל העם באמצעות הרדיו ונתן בהם תקווה. הוא עודד אותם להילחם ולהגן על הבית. בית המלוכה משמש אמנם בעיקרו בתפקיד טקסי, אבל הוא בכל זאת זוכה למעמד מיוחד משלו. מעמד על, של כאלה שלא תופסים צד פוליטי, כאלה שהם אולי מודל לחיקוי, לאו דווקא מבחינת ההתנהגות אלא כמו 'היינו אנחנו גם רוצים להיות כאלה, ואנחנו מסתכלים בהערצה על בית המלוכה, כאילו היו אלה אנחנו'.

בית המלוכה הבריטי גם ממשיך לשמש כבית המלוכה של חלקים נוספים במה שפעם הייתה האימפריה הבריטית: גם באוסטרליה למשל, עד היום, מתייחסים למלכת אנגליה בתור המלכה שלהם, והם לא היחידים.

מה יקרה לכסף העצום שנצבר בבית המלוכה הבריטי?

על פי הערכות, יש לבית המלוכה הבריטי יותר מ-88 מיליארד דולר. לא, הסכום הזה לא נצבר רק בתקופת כהונתה של אליזבת השניה, אלא לאורך מאות שנים. מדובר על הון עצום של טירות, אדמות, יהלומים ועוד.

בנוסף, ההון האישי של אליזבת נאמד ביותר מ-350 מיליון לירה שטרלינג (ליש"ט). האם הכסף הזה יתפזר? כנראה שלא. זו הרי לא הפעם הראשונה שנפטר המלך בבריטניה, והכסף צפוי להמשיך להישמר במשפחה מדור לדור. 

בית המלוכה עולה לא מעט כסף, 300 מיליון פאונד על פי ההערכות, אבל המשפחה גם נחשבת לאטרקציה תיירותית שמייצרת הכנסות של 2 מיליארד פאונד.

ובכל זאת, האם תהיה פגיעה במדינה?

העלות של אירועי פטירת המלכה והכרזת המלך החדש, הנסיך צ'ארלס, כמו גם העובדה שלא יתקיים מסחר כנראה בבורסת לונדון ביום שבו היא תובא למנוחות עשויים לעלות למשק הבריטי 1-6 מיליארד ליש"ט. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה רדודה ומיותרת (ל"ת)
    באמת? 09/09/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לבטל את המוסד הזה 09/09/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    להשאיר את הארמונות כמוזיאונים ולהחזיר את כל הכסף והרכוש לאוצר המדינה, לתת למלך ולבניו קיצבה חודשית ולסיים את הסיפור הזה אחת ולתמיד
  • 2.
    לילי 09/09/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
    נתן להשאיר את בית המלוכה ולהפסיק את המימון מכספי משלמי המסים . לבית המלוכה מספיק הכנסות למימון עצמי . חיי המין והחיים האישיים של משפחת בית המלוכה מספקים לבריטים יציאה קצרה מחיים משעממים וקרים .
  • 1.
    אנונימי 08/09/2022 21:09
    הגב לתגובה זו
    אין לי יותר מה לאמר מה שהיה כבר עבר,נראה לי הנסיך צ'ארלס קפץ מרוב שמחה
  • יערית 09/09/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
    שקפץ משמחה,דומה למישהו הרוצה משהו ובסוף כשמקבל שואל עצמו בשביל מה הייתי צריך את זה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.