עננה רובצת על ענף הפארמה האמריקאי. לאחר שנים של הכנסות נאות, נראה כי הממשל ובתי המחוקקים האמריקאים מבקשים להוזיל בצורה ניכרת את עלויות התרופות.

אין ספק שכולנו צריכים להכיר תודה למערכת המסחרית המפותחת של חברות הפארמה הגדולות. המערכת המסחרית, הפרטית של השוק החופשי המערבי - הוכיחו את ערכם הרב והמתמשך; חיסוני הקורונה של פייזר, מודרנה, אסטרה זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון פותחו במהירות שיא ובטכנולוגיות מתקדמות. מערכות המחקר ופיתוח של השוק החופשי הוכיחו יכולת יעילה ומהירה שלא ראינו כדוגמתה מעולם. נכון, לא הכול מושלם, וריאנט הדלתא מאתגר את העולם, אולם כיום אין ספק מדעי בדבר היעילות של החיסונים – לכל הפחות להקטין את התחלואה ולהגביל את השפעותיה.

ההבדל בין חברות שמפתחות תרופות חדשות לחברות של תרופות גנריות 

באופן כללי, חברות הפארמה הגדולות עובדות על מודל עסקי מורכב ומסואב; הן נדרשות להשקיע מיליוני דולרים במרכזי מחקר ופיתוח, על מנת למצוא תרופות מתקדמות, במטרה לשפר ולהאריך את איכות החיים של כלל האוכלוסייה. שימו לב שיש בידול ממשי בין תחום הפארמה - שכולל פיתוח תרופות וטיפולים חדשניים וייחודיים (הנהנים מהגנה משפטית מסוימת, לתקופה מוגבלת), לבין ענף התרופות הגנריות - שעוסק בעיקר בייצור תרופות שכבר לא נהנות מהגנת בלעדיות.

חברות הפארמה הינן אותן חברות שעוסקות בעיקר בפיתוח תרופות ייחודיות, שרק הן יכולות לייצר ולמכור בתקופת הפטנט. מכיוון שהקניינים הגדולים ביותר לתרופות בעולם הם ממשלות, יש למודל השיווק והמכירות של חברות הפארמה נגיעה ממשית להרבה פוליטיקה, חקיקה, וקשרי ממשל. חברות הפארמה נדרשות לנסות ולהשפיע על פוליטיקאים ופקידים רבים, בכל רחבי העולם, על מנת שיקנו את התרופות שלהן, במחירים הגבוהים ביותר.

עד עתה, התחום נהנה מעדנה ממשית, ולמרות השקעות ההון המאוד משמעותיות במחקר ופיתוח, הענף הצליח ליצור רווחיות מרשימה, שלא לומר מפתיעה לטובה. הרווחיות הקלאסית של הענף זכתה לרוח גבית ממשית מחיסוני הקורונה, ומהמשך המשבר (וריאנט הדלתא). ההכרה ההולכת וגוברת בצורך בחיסון שלישי, פחות משנה לאחר החיסון השני, יוצרת לחברות הפארמה הגדולות רווחים חדשים, שלא נכללו בתכנונים המקוריים. חברות הפארמה נמצאות כיום ברווחיות נאה!

• חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
• קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם העלות של תרופה היא רק 1 דולר לתרופה? ממש לא. זו דמגוגיה

אחת הטענות המרכזיות כנגד חברות הפארמה הגדולות הינה שהן מרוויחות יותר מדי. דמגוגים רדודים טוענים שעלות הייצור של זריקה היא 1 דולר והחברה מוכרת אותו ללקוח במחיר של 450 דולר. כאמור, טענה זו נבובה; עלות הייצור כיום היא 1 דולר ליחידה, אבל הזריקה הראשונה עלתה לחברה 650 מיליון דולר, וחמש שנות פיתוח. היינו, נתח הרווחים המאוד רחב כיום, אמור לפצות ולתת ערך להשקעה המאוד מאסיבית בפיתוח התרופה. לא זו אף זו, הרווחיות כיום צריכה גם לפצות על מספר רב של פרויקטים מחקריים שלא הבשילו כלל, ולא הגיעו לתרופה או למוצר רפואי. מחקרים "כושלים" אלו, למרות שלא נתנו לחברה ערך מוסף ישיר וממשי, בהחלט עוזרים בפיתוח התשתית המדעית העולמית, ומהווים בסיס לפיתוחים רפואיים עתידיים. כללו של דבר, ההתמקדות הצרה ברווח הגולמי של החברה, תוך התעלמות מהוצאות מחקר ופיתוח, הינה עיוות, ואינה תואמת את המודל הכלכלי המבורך, העוזר לקדם את המדע והאנושות.

אבל הבדלי המחירים בין המדינות - הם אמיתיים. ארה"ב מסבסדת את העולם

מבקרי הענף נאחזים בטענה נוספת. חלק ממודל התמחור של חברות פארמה כולל מושג פחות מוכר של אפליית מחירים. חברות הפארמה מוכרות את אותה תרופה בשווקים שונים במחירים שונים לחלוטין. כך למשל ההוצאה הממוצעת לנפש על תרופות בארצות הברית הינה סכום דמיוני של מעל 1,000 דולר לשנה. בעוד באנגליה מוציאים בממוצע קצת יותר מ-250 דולר לנפש לשנה. מעניין לציין כי מערכת הבריאות של אנגליה אינה נופלת באיכותה מזו של ארצות הברית. במדידה אובייקטיבית, נמצא כי תוחלת החיים באנגליה הינה דווקא גבוהה יותר, מאשר בארצות הברית. נכון, תוחלת החיים הינה מדד לאורך החיים ולא לאיכות החיים, אבל בהעדר מדד אובייקטיבי יותר נראה שאיכות החיים באנגליה ובארצות הברית דומה, או אפילו נוטה קצת לטובת אנגליה.

היכולת של חברות הפארמה להפלות בין צרכנים שונים, ולמכור לכל מדינה או אזור גיאוגרפי לפי המחיר הגבוה ביותר האפשרי, אינה המצאה ייחודית לענף, והיא פרקטיקה עסקית מקובלת בעולם. ההבדל הינו, שבענף הפארמה אפליית המחירים הינה קיצונית ומאוד בולטת. דוגמא אופיינית: 10 מ"ל אינסולין (תרופה לסכרת) נמכרת בארצות הברית במחיר מדף של 450 דולר ליחידה, בעוד בקנדה (השכנה מצפון) אותה אינסולין נמכרת לצרכן במחיר של 21 דולר ליחידה. הפער הוא ענק! ולאחר הרבה שנים של התעלמות, הוא מושך אליו הרבה מאוד תשומת לב.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

אפליית המחרים של ענף הפארמה הינו כל כך קיצוני, שבניתוח כלכלי נמצא כי הצרכן האמריקאי (בין באופן ישיר ברפואה הפרטית ובין באופן עקיף ברפואה הפסאדו ציבורית), מסבסד בפועל את רוב פעולות המחקר ופיתוח לעולם. אמריקה הגדולה נותנת מימון ממשי לפעולות המדעיות שמפתחות את תרופות העתיד. אין ספק כי תרופות אלו עוזרים לכל העולם, ומקדמות את האנושות. אולם הציבור האמריקאי קץ במצב הקיים, ומבקש כי יתר מדינות העולם, ובעיקר המדינות המפותחות הגדולות, יתנו כתף, ויממנו קצת יותר את העלויות הגבוהות הכרוכות במציאות תרופות וטיפולים רפואיים חדשניים.

האירוניה של ממשל ביידן

יש כאן אירוניה מעניינת; ממשל ביידן האמריקאי מאופיין בהשקפת עולם מאוד גלובלית. כזו שמקצה כיום משאבים ניכרים לסבסד את ייצור חיסוני הקורונה בעולם (מפעלי ייצור באפריקה ובאירופה), והיא מקדמת בצורה פעילה חיזוק של הארגונים הבינלאומיים השונים, כמו ארגון הבריאות הבינלאומי (WTO). הטוענה עיקרית של הממשל היא שהטיפול הדי כושל של הארגונים הבינלאומיים במגפה, נובע מחוסר מימון ומהעדר סמכות נדרשת, וממשל ביידן מיישם מדיניות ברורה - במטרה לשנות את המצב. אבל בצד השני של המשוואה, ממשל ביידן עמל להקטין את מחירי התרופות בארצות הברית. היינו, יד אחת של הממשל מחלקת כסף במטרה לסבסד יוזמות ציבוריות של פיתוחים רפואיים בכלל מדינות העולם (בעיקר במדינות המתפתחות), וביד השנייה הוא מנסה להקטין את הסבסוד העקיף למערכת הפרטית, שיש לה הצלחות מוכחות. הניסיון מראה, כי העברת משאבים שכזו מחברות מסחריות (פרטיות) לידי פקידים אפרוריים (ציבוריים) - לא בהכרח יוצרת ערך מוסף ממשי לחולים.

בכל מקרה, הציבור האמריקאי, ושלוחיו בממשל ובבתי המחוקקים, מבקשים כעת לשנות את אפליית המחירים הקיימת. ישנן מספר יוזמות חקיקה אמריקאיות והחלטות ממשלה, שמטרתן להגביר את התחרותיות, ולאפשר לממשל לנהל יותר משא ומתן עם חברות הפארמה הגדולות, על מחירי התרופות. המטרה הינה להוזיל את מחירי התרופות בארצות הברית. לכן נראה כי תקופת העדנה של ענף הפארמה עומד להסתיים. שנים מרובות הצרכן האמריקאי מסבסד את פעולות המחקר והפיתוח (שכל העולם נהנה מהם), וכעת נראה שהעסק הולך להשתנות.

האתגר כעת בפני חברות התרופות בכלל וענף הפארמה בפרט - הינו משמעותי. אז אם אתם מושקעים בחברות הפארמה הגדלות בארצות הברית, שימו לב שהרוח הגבית שנשבה עד עתה, צפויה להיעלם ואולי לנשוב בכיוון ההפוך. השינוי הינו משמעותי ובבסיס התמחור, ועלול לשנות את תשתית ההכנסות של חברות הפארמה לשנים מרובות.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.