ביהמ"ש קבע כי השליחים של דליברו אינם שכירים - המניה מזנקת ב-6%
המניה של חברת המשלוחים דליברו (Deliveroo) שהונפקה לאחרונה בלונדון קופצת ב-6% במסחר ומגיעה לשווי שוק של 4.57 מיליארד ליש"ט (6.3 מיליארד דולר), זאת לאחר שבית המשפט לערעורים של בבריטניה קבע פה אחד בהרכב של שלושה שופטים כי השליחים שמפעילה חברת המשלוחים אינם שכירים אלא עצמאיים.
עם זאת, המניה טרם חזרה לשווי השוק בו הונפקה (7.59 מיליארד ליש"ט, 10.57 מיליארד דולר). בדקות המסחר הראשונות ביום המסחר הראשון שלה צללה המניה ב-31% כאשר המשקיעים נטשו אותה - ומדובר בביצועים הגרועים ביותר בבריטניה מזה עשרות שנים. את היום הראשון היא סגרה בנפילה של 26% - עוד דוגמה לכך שלמשקיעים מהשורה לא כדאי להצטרף להנפקות בהתחלה, ואנחנו אומרים את זה פעם אחר פעם (הרחבה בהמשך).
השליחים פנו לבית המשפט באמצעות איגוד העובדים העצמאיים של בריטניה וטענו כי יש לסווג אותם כשכירים, מה שהיה מעניק להם את הזכויות של שכירים - כמו ימי חופשה וימי מחלה. מנגד, דליברו טענה כי המודל של עצמאיים מתאים יותר מכיוון שלעובדים למעשה יש גמישות בבחירת זמני העבודה, כך שהם יכולים לעבוד מתי שהם רוצים ולמשך כמה זמן שהם רוצים. בפועל, זו הפעם הרביעית שבית משפט בבריטניה קובע כי השליחים של דליברו הם עצמאיים ומדובר בניצחון לחברה, שגם שייכת חלקית לאמזון, לאחר שזו קנתה ב-16% מהמניות, ונאבקת בשנים האחרונות לקביעת מעמדם של שליחיה כעצמאיים.
זו ההתפתחות האחרונה בסדרת מאבקים משפטיים ורגולטוריים על מה שמכונה לעיתים 'כלכלת החלטורה'. מוקדם יותר השנה, קבע בית המשפט העליון של בריטניה כי נהגי חברת אובר הם שכירים ולא עצמאיים. בעקבות כך החליטה אובר לסווג את כל עובדיה כשכירים, מה שהוביל לספקולציות כיצד אפליקציות אחרות בכלכלת החלטורה ינהגו.
מניית דליברו החלה להיסחר בבורסת לונדון בסוף חודש מרץ האחרון, וזאת לאחר שהחברה ויתרה על הנפקתה בישראל. החברה נוסדה ב-2013 ופועלת ביותר מ-800 ערים, בעיקר במערב אירופה אבל גם באוסטרליה, הונג קונג, סינגפור ואיחוד האמירויות. ב-2019 חברת אמזון רכשה כ-16% ממניות החברה, רכישה שאושרה לבסוף ע"י הממונה על התחרות בבריטניה באוגוסט האחרון. החברה גם גייסה בינואר 180 מיליון דולר.
דליברו נהנתה בשנה האחרונה מצמיחה חדה והציגה שישה חודשים של רווח תפעולי, כמו גם צפי להתרחבות מהירה בשנה הקרובה, וזאת כמובן בעקבות משבר הקורונה שהשאיר את כל העולם בבית וגרם לאנשים להגדיל את ההזמנות הביתה - אלא שזו הנחת עבודה בעייתית שלא בהכרח תמשיך להתקיים גם בשנים הבאות, כאשר העולם יתגבר על המשבר ויחזור לנורמליות, אבל בינתיים השווקים בעולם מטפסים לשווקים חדשים, לכסף אין לאן ללכת בגלל הרביות האפסיות ואף השליליות בעולם - והשווקים מוכנים לסבול הכל ולתמחר ביוקר גם חברות שאמורות לקבל שווי נמוך יותר.
ההנפקה של דליברו בסוף חודש מרץ הייתה הגדולה ביותר בבורסה הלונדונית בשנים האחרונות. החברה הונפקה לפי שווי של 7.59 מיליארד ליש"ט (10.57 מיליארד דולר) ונפלה ב-26% ביום המסחר הראשון (החלה בנפילה של 31% באותו יום) ומאז ועד היום טרם חזרה לשווי שבו הונפקה.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
דוגמה נוספת היא חברת DoorDash, חברת משלוחים אמריקאית, שגייסה לפי שווי של 39 מיליארד דולר, זינקה לשווי של 59 מיליארד דולר מיד עם ההנפקה, אחר כך נפלה ב-27% וכעת נסחרת לפי כ-58.4 מיליארד דולר, וכל זאת כשרק שבוע לפני ההנפקה היא בכלל התכוונה לגייס לפי שווי של 20-25 מיליארד דולר ולפני שנה גייסה בשווי של קרוב ל-9 מיליארד דולר.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
