בצד התעסוקה, פנינג מתאר מצב של “No hire no fire”: לא גיוסים גדולים, אבל גם לא גל פיטורים, על רקע אי ודאות כללית. הוא מצרף לכך אינדיקציות שמצביעות על שוק עבודה שמחזיק, אך לא חוזר להאצה.

אפקט העושר חוזר לקדמת הבמה - ותלוי במניות AI

אחת התובנות הבולטות במיטב היא החיבור בין הצריכה לשווי הנכסים של משקי הבית. זבז’ינסקי מציין שהקשר הזה עובד לרוב בפיגור של כשני רבעונים, ומסביר שב-2024-2025 הצריכה הייתה נמוכה יחסית לגידול בשווי הנכסים, ייתכן בשל היחלשות בשוק העבודה ושחיקת שכר.

ומכאן מגיע הטוויסט של סוף השנה: אם מניות AI ימשיכו להוביל עליות, הן עשויות לתמוך בצריכה גם אם שוק העבודה לא מראה שיפור חד. מנגד, “נפילה בתחום זה” - ריאלית בהשקעות או פיננסית בשוק המניות - עלולה להפוך את מגמת הצמיחה ליותר רגישה.

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 

• נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
• התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מבט ל-2026: מה עשוי להוסיף דלק, ומה עלול להפריע

במיטב מציינים כמה מנועי צמיחה שעשויים להצטרף ב-2026 מעבר להשקעות ב-AI ועליות בשווקים: רפורמת מס שאושרה ביולי וצפויה להיכנס לתוקף בתחילת השנה, שלפי הערכות ה-CBO עשויה להגדיל את קצב הצמיחה ב-2026 בכ-0.9%. לצד זה מוזכרים גורמים שעשויים להשפיע כמו הורדות ריבית ודה רגולציה, מול השפעות שעלולות למתן פעילות כמו מכסים ומדיניות הגירה.

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

• טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
• טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.