מחר צפויים להפתח הבנקים ביוון; ''נחזור לנקודה זו בעוד 3 שנים''

הבנקים ייפתחו לראשונה מאז ה-29 ביוני, אך בבית ההשקעות פסגות פסימיים לגבי עתיד המשק היווני
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה יוון

לאחר חתימת ההסכם בין יוון למדינות גוש האירו, ולאחר אישור ההסכם בפרלמנט היווני - הבנקים ביוון ייפתחו מחר, לראשונה מאז ה-29 ביוני. עם זאת, המגבלות על ההון צפויות להשאר על כנן, וגם המגבלות על משיכת כספים, שעמדו על כ-60 אירו ביום, יוותרו, והמגבלה 'תשתנה' ל-420 אירו בשבוע.

ביום שישי האחרון אישר האיחוד האירופי הלוואת גישור למדינה בגובה של 86 מיליארד אירו, כחל מתכנית חילוץ לשלוש שנים: "זה ישפר את הכלכלה עבור היוונים עצמם", אמר פרופסור לכלכלה מאוניבסיטת אתונה. תוכנית הסיוע החדשה תאפשר ליוון לממן את הפעילות השוטפת שלה ב-3 השנים הקרובות. 

פרט להלוואה זו, אושרה ליוון גם הלוואת גישור של 7 מיליארד אירו שתפאשר לה לשלם את חובותיה עד שהתוכנית כולה תעבור בפרלמנטים השונים באיחוד. התוכנית אושרה בעיקר כדי שהיוונים יוכלו לשלם מחר (יום ב') את חובותיה ל-ECB.

ציפראס סיפר למקורביו כי לאחר דפוסי ההצבעה בפרלמנט היווני, הוא יאלץ להוביל ממשלת מיעוט. אמנם רק 64 מחברי הפרלמנט הצביעו נגד העסקה שהביא לפרלמנט, אך מחציתם באו ממפלגתו שלו, כולל שר האוצר לשעבר, יאניס ורופאקיס. ורופאקיס המשיך לתקוף את ההסכם, כשאמר ל-BBC כי "הרפורמות האלו הולכות להכשל".

לדבריו של ורופאקיס, "התוכנית הזו תזכר בהיסטוריה כאסון הגדול ביותר אי פעם בניהול מאקרו-כלכלי. התוכנית הזו תכשל בכל מקרה, לא חשוב מי יישם אותה". שר האוצר שהתפטר חזר ואמר כי לאלכסיס ציפראס, ראש הממשלה, לא הייתה ברירה פרט לחתימה על ההסכם: "יכלנו לבחור בין סילוק מגוש האירו לכניעה, וציפראס החליט שכניעה היא האסטרטגיה הטובה יותר".

נזכיר כי גם הפרלמנטים בגרמניה ופינלנד אשרו את ההסכם בין יוון לאירופה: "זוהי סולידריות אירופית בפעולה" אמר ואלדיס דומברובסקיס, סגן נשיא נציבות האיחוד האירופי.

בית ההשקעות 'פסגות' מוסר כי: ''התחזית שלנו היא שיוון תהיה חייבת תספורת נוספת. לתוכנית הסיוע אין שום משמעות חוץ ממימון זמני ודחייה של הבעיות בשלוש שנים. בסופו של דבר יוון צריכה מחיקת חובות או לצאת מהגוש. אם האירופים לא יאפשרו ליוון לעשות תספורת הם חייבים למצוא את הדרך לאפשר ליוון לצאת מהגוש מבלי להרעיד שוב את השווקים ולסכן את האמון ביציבות הגוש. אם שתי האלטרנטיבות לא יתממשו נחזור שוב לאותה נקודה בעוד שלוש שנים

קיראו עוד ב"גלובל"

"כאמור, גם בקרן המטבע הבינ"ל חושבים באופן דומה ובעדכון התחזיות שלהם משבוע שעבר נרשם כי יחס החוב לתוצר של יוון יגיע ל-200% בשנתיים הקרובות. גם אם יוון תתנהג בהתאם ותשמור על עודף תקציבי של 3.5% מהתוצר, יחס החוב לתוצר צפוי לרדת ל-170% בשנת 2022 (לעומת תחזית של 105% בלבד לפני שנה), וזהו לא יחס חוב-תוצר שמאפשר צמיחה. קרן המטבע מציינת במסמך זה שהדרך היחידה לייצב את החוב היווני היא באמצעות הסדר חוב כלשהו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 19/07/2015 08:40
    הגב לתגובה זו
    אם לא תשלמו. מה יזרקו את כולם לרחוב? לא ידפיסו ויתנו לכם את הבתים. יחי הכלכלה החדשה . קח לא צריך להחזיר , אפשר להדפיס
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

רונלד רייגן המנוח, נשיא ארה"ב לשעבר. קרדיט: רשתות חברתיותרונלד רייגן המנוח, נשיא ארה"ב לשעבר. קרדיט: רשתות חברתיות

שימוש בנאום של רייגן הוביל את טראמפ להפסקת המו"מ עם קנדה

לאחר סרטון פרסומי של ממשלת אונטריו שבו מופיע רונלד רייגן עם ביקורת על מדיניות מכסים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר ברשת Truth כי "כל המשאים ומתנים עם קנדה מבוטלים לאלתר"

רן קידר |

לאחר סרטון פרסומי של ממשלת אונטריו שבו מופיע רונלד רייגן עם ביקורת על מדיניות מכסים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר ברשת Truth כי "כל המשאים ומתנים עם קנדה מבוטלים לאלתר". זוהי הפעם השלישית השנה שבה טראמפ מאיים להפסיק את השיחות עם שותפת הסחר הצפונית של ארה"ב, שהיא גם היעד הגדול ביותר ליצוא אמריקאי והשנייה בחשיבותה בין שותפות הסחר הכוללות.

הודעתו האחרונה של טראמפ היא תולדה של מערכת יחסים מתוחה בת תשעה חודשים עם שני ראשי ממשלה קנדים ברצף, והיא מגיעה חודשים ספורים לפני מועד חידוש הסכם הסחר בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה (USMCA), הצפוי בקיץ הקרוב.

למרות עוצמת ההצהרה, השוק האמריקאי הגיב באדישות לידיעה, ולא רק ששלושת המדדים המרכזיים נפתחו בעליות ביום שישי, אלא גם ה-S&P והנאסד"ק שברו את שיא כל הזמנים, כשהמשקיעים התמקדו בנתוני האינפלציה האחרונים ולא באיום הסחר.

מכה מתחת לחגורה

הפיצוץ והתגובה האמוציונאלית הגיעו לאחר תשדיר פרסומת של ממשלת אונטריו, שצפויה להיות משודרת במהלך סדרת הגמר ליגת ה-MLB (בייסבול), הוורלד סיריס, שבמסגרתה יתמודד קבוצות מארה"ב ומקנדה. הפרסומת בת הדקה משתמשת בהקלטה אמיתית של נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן משנת 1987, שבה הוא מזהיר מההשפעות ההרסניות של מדיניות מכסים אגרסיבית: “כשמישהו אומר, בואו ונטיל מכסים על ייבוא, ייתכן וזה נראה כמו צעד פטריוטי, ומגנים על מוצרים אמריקאים ועל משרות אמריקאיות... אבל למעשה שוקי הסחר מצטמצמים וקורסים, עסקים נסגרים, ומיליוני אנשים מאבדים את עבודתם.” טראמפ הגיב בזעם וכינה את הסרטון “מזויף” ו“התערבות בענייני ארה"ב”. עם זאת, דובר מטעם ממשלת אונטריו הבהיר כי הקטע לקוח מנאום פומבי אמיתי של רייגן, הזמין לציבור ואינו ערוך.

זו אינה הפעם הראשונה שבה טראמפ משתמש באיום הפסקת שיחות כאמצעי לחץ. ביוני האחרון, הוא הכריז על סיום השיחות בעקבות כוונת קנדה להטיל מס דיגיטלי חדש על חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות,  אך ימים ספורים לאחר מכן ראש הממשלה מארק קרני נכנע והשהה את המס. ביולי, טראמפ טען כי “המצב במזרח התיכון מקשה על חתימת הסכם סחר עם קנדה”, אמירה שנותרה ללא השפעה מעשית. ובין לבין, השניים קיימו כמה פגישות ידידותיות, כולל אחת בבית הלבן בתחילת אוקטובר, שבה הם נראו משוחחים בחיוך לעיני התקשורת. מאז כניסתו לתפקיד בינואר, טראמפ כבר הטיל מכסים כוללים בשיעור של 25%, בנוסף למכסים על פלדה ואלומיניום, צעדים שהחריפו את המתח הכלכלי בין המדינות.