מחר צפויים להפתח הבנקים ביוון; ''נחזור לנקודה זו בעוד 3 שנים''
לאחר חתימת ההסכם בין יוון למדינות גוש האירו, ולאחר אישור ההסכם בפרלמנט היווני - הבנקים ביוון ייפתחו מחר, לראשונה מאז ה-29 ביוני. עם זאת, המגבלות על ההון צפויות להשאר על כנן, וגם המגבלות על משיכת כספים, שעמדו על כ-60 אירו ביום, יוותרו, והמגבלה 'תשתנה' ל-420 אירו בשבוע.
ביום שישי האחרון אישר האיחוד האירופי הלוואת גישור למדינה בגובה של 86 מיליארד אירו, כחל מתכנית חילוץ לשלוש שנים: "זה ישפר את הכלכלה עבור היוונים עצמם", אמר פרופסור לכלכלה מאוניבסיטת אתונה. תוכנית הסיוע החדשה תאפשר ליוון לממן את הפעילות השוטפת שלה ב-3 השנים הקרובות.
פרט להלוואה זו, אושרה ליוון גם הלוואת גישור של 7 מיליארד אירו שתפאשר לה לשלם את חובותיה עד שהתוכנית כולה תעבור בפרלמנטים השונים באיחוד. התוכנית אושרה בעיקר כדי שהיוונים יוכלו לשלם מחר (יום ב') את חובותיה ל-ECB.
ציפראס סיפר למקורביו כי לאחר דפוסי ההצבעה בפרלמנט היווני, הוא יאלץ להוביל ממשלת מיעוט. אמנם רק 64 מחברי הפרלמנט הצביעו נגד העסקה שהביא לפרלמנט, אך מחציתם באו ממפלגתו שלו, כולל שר האוצר לשעבר, יאניס ורופאקיס. ורופאקיס המשיך לתקוף את ההסכם, כשאמר ל-BBC כי "הרפורמות האלו הולכות להכשל".
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו של ורופאקיס, "התוכנית הזו תזכר בהיסטוריה כאסון הגדול ביותר אי פעם בניהול מאקרו-כלכלי. התוכנית הזו תכשל בכל מקרה, לא חשוב מי יישם אותה". שר האוצר שהתפטר חזר ואמר כי לאלכסיס ציפראס, ראש הממשלה, לא הייתה ברירה פרט לחתימה על ההסכם: "יכלנו לבחור בין סילוק מגוש האירו לכניעה, וציפראס החליט שכניעה היא האסטרטגיה הטובה יותר".
נזכיר כי גם הפרלמנטים בגרמניה ופינלנד אשרו את ההסכם בין יוון לאירופה: "זוהי סולידריות אירופית בפעולה" אמר ואלדיס דומברובסקיס, סגן נשיא נציבות האיחוד האירופי.
בית ההשקעות 'פסגות' מוסר כי: ''התחזית שלנו היא שיוון תהיה חייבת תספורת נוספת. לתוכנית הסיוע אין שום משמעות חוץ ממימון זמני ודחייה של הבעיות בשלוש שנים. בסופו של דבר יוון צריכה מחיקת חובות או לצאת מהגוש. אם האירופים לא יאפשרו ליוון לעשות תספורת הם חייבים למצוא את הדרך לאפשר ליוון לצאת מהגוש מבלי להרעיד שוב את השווקים ולסכן את האמון ביציבות הגוש. אם שתי האלטרנטיבות לא יתממשו נחזור שוב לאותה נקודה בעוד שלוש שנים
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"כאמור, גם בקרן המטבע הבינ"ל חושבים באופן דומה ובעדכון התחזיות שלהם משבוע שעבר נרשם כי יחס החוב לתוצר של יוון יגיע ל-200% בשנתיים הקרובות. גם אם יוון תתנהג בהתאם ותשמור על עודף תקציבי של 3.5% מהתוצר, יחס החוב לתוצר צפוי לרדת ל-170% בשנת 2022 (לעומת תחזית של 105% בלבד לפני שנה), וזהו לא יחס חוב-תוצר שמאפשר צמיחה. קרן המטבע מציינת במסמך זה שהדרך היחידה לייצב את החוב היווני היא באמצעות הסדר חוב כלשהו".
- 1.אורן 19/07/2015 08:40הגב לתגובה זואם לא תשלמו. מה יזרקו את כולם לרחוב? לא ידפיסו ויתנו לכם את הבתים. יחי הכלכלה החדשה . קח לא צריך להחזיר , אפשר להדפיס
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
