מחר צפויים להפתח הבנקים ביוון; ''נחזור לנקודה זו בעוד 3 שנים''

הבנקים ייפתחו לראשונה מאז ה-29 ביוני, אך בבית ההשקעות פסגות פסימיים לגבי עתיד המשק היווני
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה יוון

לאחר חתימת ההסכם בין יוון למדינות גוש האירו, ולאחר אישור ההסכם בפרלמנט היווני - הבנקים ביוון ייפתחו מחר, לראשונה מאז ה-29 ביוני. עם זאת, המגבלות על ההון צפויות להשאר על כנן, וגם המגבלות על משיכת כספים, שעמדו על כ-60 אירו ביום, יוותרו, והמגבלה 'תשתנה' ל-420 אירו בשבוע.

ביום שישי האחרון אישר האיחוד האירופי הלוואת גישור למדינה בגובה של 86 מיליארד אירו, כחל מתכנית חילוץ לשלוש שנים: "זה ישפר את הכלכלה עבור היוונים עצמם", אמר פרופסור לכלכלה מאוניבסיטת אתונה. תוכנית הסיוע החדשה תאפשר ליוון לממן את הפעילות השוטפת שלה ב-3 השנים הקרובות. 

פרט להלוואה זו, אושרה ליוון גם הלוואת גישור של 7 מיליארד אירו שתפאשר לה לשלם את חובותיה עד שהתוכנית כולה תעבור בפרלמנטים השונים באיחוד. התוכנית אושרה בעיקר כדי שהיוונים יוכלו לשלם מחר (יום ב') את חובותיה ל-ECB.

ציפראס סיפר למקורביו כי לאחר דפוסי ההצבעה בפרלמנט היווני, הוא יאלץ להוביל ממשלת מיעוט. אמנם רק 64 מחברי הפרלמנט הצביעו נגד העסקה שהביא לפרלמנט, אך מחציתם באו ממפלגתו שלו, כולל שר האוצר לשעבר, יאניס ורופאקיס. ורופאקיס המשיך לתקוף את ההסכם, כשאמר ל-BBC כי "הרפורמות האלו הולכות להכשל".

לדבריו של ורופאקיס, "התוכנית הזו תזכר בהיסטוריה כאסון הגדול ביותר אי פעם בניהול מאקרו-כלכלי. התוכנית הזו תכשל בכל מקרה, לא חשוב מי יישם אותה". שר האוצר שהתפטר חזר ואמר כי לאלכסיס ציפראס, ראש הממשלה, לא הייתה ברירה פרט לחתימה על ההסכם: "יכלנו לבחור בין סילוק מגוש האירו לכניעה, וציפראס החליט שכניעה היא האסטרטגיה הטובה יותר".

נזכיר כי גם הפרלמנטים בגרמניה ופינלנד אשרו את ההסכם בין יוון לאירופה: "זוהי סולידריות אירופית בפעולה" אמר ואלדיס דומברובסקיס, סגן נשיא נציבות האיחוד האירופי.

בית ההשקעות 'פסגות' מוסר כי: ''התחזית שלנו היא שיוון תהיה חייבת תספורת נוספת. לתוכנית הסיוע אין שום משמעות חוץ ממימון זמני ודחייה של הבעיות בשלוש שנים. בסופו של דבר יוון צריכה מחיקת חובות או לצאת מהגוש. אם האירופים לא יאפשרו ליוון לעשות תספורת הם חייבים למצוא את הדרך לאפשר ליוון לצאת מהגוש מבלי להרעיד שוב את השווקים ולסכן את האמון ביציבות הגוש. אם שתי האלטרנטיבות לא יתממשו נחזור שוב לאותה נקודה בעוד שלוש שנים

קיראו עוד ב"גלובל"

"כאמור, גם בקרן המטבע הבינ"ל חושבים באופן דומה ובעדכון התחזיות שלהם משבוע שעבר נרשם כי יחס החוב לתוצר של יוון יגיע ל-200% בשנתיים הקרובות. גם אם יוון תתנהג בהתאם ותשמור על עודף תקציבי של 3.5% מהתוצר, יחס החוב לתוצר צפוי לרדת ל-170% בשנת 2022 (לעומת תחזית של 105% בלבד לפני שנה), וזהו לא יחס חוב-תוצר שמאפשר צמיחה. קרן המטבע מציינת במסמך זה שהדרך היחידה לייצב את החוב היווני היא באמצעות הסדר חוב כלשהו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 19/07/2015 08:40
    הגב לתגובה זו
    אם לא תשלמו. מה יזרקו את כולם לרחוב? לא ידפיסו ויתנו לכם את הבתים. יחי הכלכלה החדשה . קח לא צריך להחזיר , אפשר להדפיס
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.