הבורסה אדומה בפתיחה בבוקר של מימושים

המדדים פתחו בירידות שערים. יחס פוזיציות פתוחות שלילי למדי הצטבר בפתיחה - 1.27 מכר על כל רכש. טבע יורדת קלות, הבנקים פתחו בירידות, גילת מתקנת בירידה של 1.2%
חזי שטרנליכט |

לאחר שקבעה שיאים חדשים במדדיה פתחה הבוקר הבורסה בצעד אחד לאחור. המדדים המובילים החלו להסחר בירידות שערים, כאשר מדד ת"א 25 נסוג לאחור. קו 700 הנקודות שוב נראה מתרחק מהמדד השאפתן. נראה כי המשקיעים מתחילים לממש חלק מהרווחים שצברו בעת האחרונה.

התבטאות של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר כי הוא לא שולל הורדת ריבית נוספת, עשויה לתמוך בסנטימנט חיובי שיחזק את תחושת המשקיעים. הנגיד פישר הותיר את תחזית הצמיחה ב-2005 על 3.9%, ומסר על כוונה להגיע לאינפלציה של 2% בשנה.

מדד ת"א 25 פתח בירידה של 0.24% לרמה של 68.11 נקודות - שיא של כל הזמנים ורחוק 1.4% בלבד מרף 700 הנקודות. מדד ת"א 100 יחל להסחר ברמה של 706.29 נקודות - גם הוא קבע אתמול שיא חדש. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 426.15 נקודות.

המחזורים הראשונים בבורסה נמוכים ומסתכמים בכ-18 מיליון שקל. יחס הפוזיציות הפתוחות והקרובות שלילי מאוד וחריג - הוא עומד על 1.27 פוזיציות מכר פתוחה (Put) לכל פוזיציית רכש. היחס הרחוק שלילי גם כן, הוא עומד על 1.24 פיזציות מכר לכל פוזיציית רכש פתוחה.

ולגבי כלכלת ארה"ב? שם הפחיתו אמש את תחזית הצמיחה בכלכלה החזקה בעולם לרמה של 3.4% לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 3.5%. גם תחזיות האינפלציה עודכנו. הן שונו כלפי מעלה לעבר רמה שנתית של 2.9% לעומת תחזית קודמת של 2%.

מניות בכותרות: יום אדום בפתח?

המניות מאותתות על מגמת מימושים הבוקר, והצבע האדום מאפיין את מדד המעו"ף. טבע פתחה הבוקר את המסחר בהחלשות מתונה של 0.07%. עוד בולטות במדד המעו"ף: מניות גיוון שפתחו בירידה חדה של 3%, מניות אי.די.בי אחזקות שמאבדות 1.3%, מניות פריגו שמדרימות ב-1%, ומניות אפריקה ישראל שיורדות ב-1%. 3 מניות פתחו בעליות במדד זה, ביניהן בולטת אלווריון שמתקנת למעלה ב-1.7%.

גילת לווינים פתחה את המסחר בירידה של 1.2% במחזור של 140 אלף שקל. אמש זינקה המניה בוול סטריט ב-8.7%, תוך מחזור ער עבורה של כחצי מיליון דולר. בשווקים מסתובבות שמועות כי איש העסקים מאיר שמיר, שהתאגח לאחרונה בסכום של 180 מיליון שקל, שוקל להשתלט על גילת.

אלביט הדמיה פתחה בירידות של 3.61%, במחזור ראשוני ער של 320 אלף שקל. זאת, על רקע הודעתה, כי היא שוקלת לרכוש את יתרת המניות של אלסינט בעסקאת סוואפ של מניות. אלביט הדמיה מחזיקה קיום בכ-61% ממניותה של אלסינט. מניות אלסינט זינקו אמש בתגובה ב-14.24% בבורסת ה-NYSE בניו יורק.

"ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר, כי ברן במגעים להכנסת שותף בחטיבת ההנדסה לפי שווי של 80 מיליון דולר. מדובר בגוף פיננסי גדול שמעוניין להשקיע בחטיבה כ-20 מיליון דולר. מניות החברה פתחו בירידה של 0.82%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.