הבורסה אדומה בפתיחה בבוקר של מימושים
לאחר שקבעה שיאים חדשים במדדיה פתחה הבוקר הבורסה בצעד אחד לאחור. המדדים המובילים החלו להסחר בירידות שערים, כאשר מדד ת"א 25 נסוג לאחור. קו 700 הנקודות שוב נראה מתרחק מהמדד השאפתן. נראה כי המשקיעים מתחילים לממש חלק מהרווחים שצברו בעת האחרונה.
התבטאות של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר כי הוא לא שולל הורדת ריבית נוספת, עשויה לתמוך בסנטימנט חיובי שיחזק את תחושת המשקיעים. הנגיד פישר הותיר את תחזית הצמיחה ב-2005 על 3.9%, ומסר על כוונה להגיע לאינפלציה של 2% בשנה.
מדד ת"א 25 פתח בירידה של 0.24% לרמה של 68.11 נקודות - שיא של כל הזמנים ורחוק 1.4% בלבד מרף 700 הנקודות. מדד ת"א 100 יחל להסחר ברמה של 706.29 נקודות - גם הוא קבע אתמול שיא חדש. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 426.15 נקודות.
המחזורים הראשונים בבורסה נמוכים ומסתכמים בכ-18 מיליון שקל. יחס הפוזיציות הפתוחות והקרובות שלילי מאוד וחריג - הוא עומד על 1.27 פוזיציות מכר פתוחה (Put) לכל פוזיציית רכש. היחס הרחוק שלילי גם כן, הוא עומד על 1.24 פיזציות מכר לכל פוזיציית רכש פתוחה.
ולגבי כלכלת ארה"ב? שם הפחיתו אמש את תחזית הצמיחה בכלכלה החזקה בעולם לרמה של 3.4% לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 3.5%. גם תחזיות האינפלציה עודכנו. הן שונו כלפי מעלה לעבר רמה שנתית של 2.9% לעומת תחזית קודמת של 2%.
מניות בכותרות: יום אדום בפתח?
המניות מאותתות על מגמת מימושים הבוקר, והצבע האדום מאפיין את מדד המעו"ף. טבע פתחה הבוקר את המסחר בהחלשות מתונה של 0.07%. עוד בולטות במדד המעו"ף: מניות גיוון שפתחו בירידה חדה של 3%, מניות אי.די.בי אחזקות שמאבדות 1.3%, מניות פריגו שמדרימות ב-1%, ומניות אפריקה ישראל שיורדות ב-1%. 3 מניות פתחו בעליות במדד זה, ביניהן בולטת אלווריון שמתקנת למעלה ב-1.7%.
גילת לווינים פתחה את המסחר בירידה של 1.2% במחזור של 140 אלף שקל. אמש זינקה המניה בוול סטריט ב-8.7%, תוך מחזור ער עבורה של כחצי מיליון דולר. בשווקים מסתובבות שמועות כי איש העסקים מאיר שמיר, שהתאגח לאחרונה בסכום של 180 מיליון שקל, שוקל להשתלט על גילת.
אלביט הדמיה פתחה בירידות של 3.61%, במחזור ראשוני ער של 320 אלף שקל. זאת, על רקע הודעתה, כי היא שוקלת לרכוש את יתרת המניות של אלסינט בעסקאת סוואפ של מניות. אלביט הדמיה מחזיקה קיום בכ-61% ממניותה של אלסינט. מניות אלסינט זינקו אמש בתגובה ב-14.24% בבורסת ה-NYSE בניו יורק.
"ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר, כי ברן במגעים להכנסת שותף בחטיבת ההנדסה לפי שווי של 80 מיליון דולר. מדובר בגוף פיננסי גדול שמעוניין להשקיע בחטיבה כ-20 מיליון דולר. מניות החברה פתחו בירידה של 0.82%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
