הבורסה אדומה בפתיחה בבוקר של מימושים

המדדים פתחו בירידות שערים. יחס פוזיציות פתוחות שלילי למדי הצטבר בפתיחה - 1.27 מכר על כל רכש. טבע יורדת קלות, הבנקים פתחו בירידות, גילת מתקנת בירידה של 1.2%
חזי שטרנליכט |

לאחר שקבעה שיאים חדשים במדדיה פתחה הבוקר הבורסה בצעד אחד לאחור. המדדים המובילים החלו להסחר בירידות שערים, כאשר מדד ת"א 25 נסוג לאחור. קו 700 הנקודות שוב נראה מתרחק מהמדד השאפתן. נראה כי המשקיעים מתחילים לממש חלק מהרווחים שצברו בעת האחרונה.

התבטאות של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר כי הוא לא שולל הורדת ריבית נוספת, עשויה לתמוך בסנטימנט חיובי שיחזק את תחושת המשקיעים. הנגיד פישר הותיר את תחזית הצמיחה ב-2005 על 3.9%, ומסר על כוונה להגיע לאינפלציה של 2% בשנה.

מדד ת"א 25 פתח בירידה של 0.24% לרמה של 68.11 נקודות - שיא של כל הזמנים ורחוק 1.4% בלבד מרף 700 הנקודות. מדד ת"א 100 יחל להסחר ברמה של 706.29 נקודות - גם הוא קבע אתמול שיא חדש. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 426.15 נקודות.

המחזורים הראשונים בבורסה נמוכים ומסתכמים בכ-18 מיליון שקל. יחס הפוזיציות הפתוחות והקרובות שלילי מאוד וחריג - הוא עומד על 1.27 פוזיציות מכר פתוחה (Put) לכל פוזיציית רכש. היחס הרחוק שלילי גם כן, הוא עומד על 1.24 פיזציות מכר לכל פוזיציית רכש פתוחה.

ולגבי כלכלת ארה"ב? שם הפחיתו אמש את תחזית הצמיחה בכלכלה החזקה בעולם לרמה של 3.4% לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 3.5%. גם תחזיות האינפלציה עודכנו. הן שונו כלפי מעלה לעבר רמה שנתית של 2.9% לעומת תחזית קודמת של 2%.

מניות בכותרות: יום אדום בפתח?

המניות מאותתות על מגמת מימושים הבוקר, והצבע האדום מאפיין את מדד המעו"ף. טבע פתחה הבוקר את המסחר בהחלשות מתונה של 0.07%. עוד בולטות במדד המעו"ף: מניות גיוון שפתחו בירידה חדה של 3%, מניות אי.די.בי אחזקות שמאבדות 1.3%, מניות פריגו שמדרימות ב-1%, ומניות אפריקה ישראל שיורדות ב-1%. 3 מניות פתחו בעליות במדד זה, ביניהן בולטת אלווריון שמתקנת למעלה ב-1.7%.

גילת לווינים פתחה את המסחר בירידה של 1.2% במחזור של 140 אלף שקל. אמש זינקה המניה בוול סטריט ב-8.7%, תוך מחזור ער עבורה של כחצי מיליון דולר. בשווקים מסתובבות שמועות כי איש העסקים מאיר שמיר, שהתאגח לאחרונה בסכום של 180 מיליון שקל, שוקל להשתלט על גילת.

אלביט הדמיה פתחה בירידות של 3.61%, במחזור ראשוני ער של 320 אלף שקל. זאת, על רקע הודעתה, כי היא שוקלת לרכוש את יתרת המניות של אלסינט בעסקאת סוואפ של מניות. אלביט הדמיה מחזיקה קיום בכ-61% ממניותה של אלסינט. מניות אלסינט זינקו אמש בתגובה ב-14.24% בבורסת ה-NYSE בניו יורק.

"ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר, כי ברן במגעים להכנסת שותף בחטיבת ההנדסה לפי שווי של 80 מיליון דולר. מדובר בגוף פיננסי גדול שמעוניין להשקיע בחטיבה כ-20 מיליון דולר. מניות החברה פתחו בירידה של 0.82%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.