הבורסה אדומה בפתיחה בבוקר של מימושים
לאחר שקבעה שיאים חדשים במדדיה פתחה הבוקר הבורסה בצעד אחד לאחור. המדדים המובילים החלו להסחר בירידות שערים, כאשר מדד ת"א 25 נסוג לאחור. קו 700 הנקודות שוב נראה מתרחק מהמדד השאפתן. נראה כי המשקיעים מתחילים לממש חלק מהרווחים שצברו בעת האחרונה.
התבטאות של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר כי הוא לא שולל הורדת ריבית נוספת, עשויה לתמוך בסנטימנט חיובי שיחזק את תחושת המשקיעים. הנגיד פישר הותיר את תחזית הצמיחה ב-2005 על 3.9%, ומסר על כוונה להגיע לאינפלציה של 2% בשנה.
מדד ת"א 25 פתח בירידה של 0.24% לרמה של 68.11 נקודות - שיא של כל הזמנים ורחוק 1.4% בלבד מרף 700 הנקודות. מדד ת"א 100 יחל להסחר ברמה של 706.29 נקודות - גם הוא קבע אתמול שיא חדש. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 426.15 נקודות.
המחזורים הראשונים בבורסה נמוכים ומסתכמים בכ-18 מיליון שקל. יחס הפוזיציות הפתוחות והקרובות שלילי מאוד וחריג - הוא עומד על 1.27 פוזיציות מכר פתוחה (Put) לכל פוזיציית רכש. היחס הרחוק שלילי גם כן, הוא עומד על 1.24 פיזציות מכר לכל פוזיציית רכש פתוחה.
ולגבי כלכלת ארה"ב? שם הפחיתו אמש את תחזית הצמיחה בכלכלה החזקה בעולם לרמה של 3.4% לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 3.5%. גם תחזיות האינפלציה עודכנו. הן שונו כלפי מעלה לעבר רמה שנתית של 2.9% לעומת תחזית קודמת של 2%.
מניות בכותרות: יום אדום בפתח?
המניות מאותתות על מגמת מימושים הבוקר, והצבע האדום מאפיין את מדד המעו"ף. טבע פתחה הבוקר את המסחר בהחלשות מתונה של 0.07%. עוד בולטות במדד המעו"ף: מניות גיוון שפתחו בירידה חדה של 3%, מניות אי.די.בי אחזקות שמאבדות 1.3%, מניות פריגו שמדרימות ב-1%, ומניות אפריקה ישראל שיורדות ב-1%. 3 מניות פתחו בעליות במדד זה, ביניהן בולטת אלווריון שמתקנת למעלה ב-1.7%.
גילת לווינים פתחה את המסחר בירידה של 1.2% במחזור של 140 אלף שקל. אמש זינקה המניה בוול סטריט ב-8.7%, תוך מחזור ער עבורה של כחצי מיליון דולר. בשווקים מסתובבות שמועות כי איש העסקים מאיר שמיר, שהתאגח לאחרונה בסכום של 180 מיליון שקל, שוקל להשתלט על גילת.
אלביט הדמיה פתחה בירידות של 3.61%, במחזור ראשוני ער של 320 אלף שקל. זאת, על רקע הודעתה, כי היא שוקלת לרכוש את יתרת המניות של אלסינט בעסקאת סוואפ של מניות. אלביט הדמיה מחזיקה קיום בכ-61% ממניותה של אלסינט. מניות אלסינט זינקו אמש בתגובה ב-14.24% בבורסת ה-NYSE בניו יורק.
"ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר, כי ברן במגעים להכנסת שותף בחטיבת ההנדסה לפי שווי של 80 מיליון דולר. מדובר בגוף פיננסי גדול שמעוניין להשקיע בחטיבה כ-20 מיליון דולר. מניות החברה פתחו בירידה של 0.82%.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
