עובדות וטענות: המשיבה 1, מי נתניה (2003) בע"מ פרסמה מכרז פומבי למתן שירותי גבייה בגין חיובי מים וביוב בעיר נתניה. המציעה, מילגם שירותים לעיר בע"מ (להלן: "מילגם"), נקבעה להיות הזוכה במכרז. העותרת, מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ הגישה גם היא הצעה למכרז ולטענתה יש לבטל את זכיית מילגם מכיוון שקיים פגם בערבות הבנקאית שזו צירפה להצעתה. הפגם, כך העותרת, הוא שלערבות הבנקאית שצירפה מילגם להצעתה הוסף משפט לאמור: "דרישה שתוגש בפקסמליה לא תחשב כדרישה לעניין כתב ערבות זה" וזאת בניגוד לתנאי המכרז. לטענת מילגם אין לקבל את העתירה שכן היתרון שהעניקה לה התוספת לכתב הערבות הינו נמוך ובעל סיכויי התממשות נמוכים אף יותר. טענה נוספת של מילגם היא שהצעתה היתה זולה יותר מזו העותרת במידה רבה ועובדה שיש להתחשב בה עת שוקלים את ביטול זכייתה במכרז.

דיון משפטי:

כב' הש' ד"ר ע' מודריק:

הדרישה לצירוף ערבות בנקאית להצעה המוגשת במכרז ציבורי הפכה לאורך השנים להיות אחד התנאים החשובים והמהותיים במכרזיהם של רשויות ציבוריות. על דרך כלל, פגם בערבות נחשב לפגם מהותי בהצעה; פגם החותר מתחת לפני עקרון השוויון ומחייב את פסילת ההצעה. במקרה הנדון, נוסח הערבות שצורפה להצעת מילגם שונה מנוסח הערבות הנדרש על פי תנאי המכרז ולכן לכאורה יש לדחות את הצעתה. יחד עם זאת, אכן צודקת מילגם בטענתה כי היתרון שנוסח הערבות השונה נתן לה הינו קטן וסיכוי התממשותו נמוך. ואכן להצעת מילגם קיים יתרון כלכלי ברור. יש לזכור כי גם חסכון בכספי הציבור הוא אינטרס ציבורי חשוב, לא פחות חשוב מהגנה מפני פגיעה כמעט תיאורטית בעקרון השוויון במכרז. כסף ציבורי שנחסך יכול להיות מנותב לצמצום פערים חברתיים וכלכליים באוכלוסיה. זו השגת שוויוניות ממין אחר, שאיננה מעוטת ערך. ברם, לאור פסיקת בית המשפט העליון בעע"מ 10064/04 מרגלית ש.א רבכ בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' יש לקבוע שגם במקרים של סיכויי התממשות נמוכים של היתרון הבלתי שוויוני המגולם בפגם שבערבות, אין השלכות הפגם (פסילת ההצעה הפגומה) נסוגות אף לפני יתרון כלכלי משמעותי שיש בהצעה הזוכה על פני הצעות אחרות. לפיכך, המסקנה בענייננו היא שהפגם בערבות שצירפה מילגם מחייב את ביטול הצעתה וכפועל יוצא מכך את הזכיה. יצוין כי לפי תנאי המכרז נשמר, שיקול דעת מסוים לוועדת המכרזים בנסיבות של פגם בכתב הערבות ואין היא מחויבת לפסול הצעה שנפל פגם בכתב הערבות המצורף לה. אולם, יש לקבוע כי שיקול הדעת הזה מצטמצם לעניינים שהם בחזקת "דק מן הדק עד אין נבדק"; קרי, שיקולים הכרוכים בניסיון של ועדת המכרזים, בהיכרות שלה עם אורחותיהם וטבעם של המציעים ועם הבעיות המיוחדות, הגלויות והנסתרות המצויות בגדרו של מכרז ספציפי. לעומת זאת כאשר, כפי שבענייננו, מדובר בפגם במכרז שהוא בולט לעין ויש לו תכלית ממשית, לא ניתן לכסות על הפגם בטענה שלוועדת המכרזים "שיקול דעת" בדבר.

סוף דבר: יש לבטל את החלטת ועדת המכרזים בדבר זכיית חברת מילגם.

אין צו להוצאות