AAA
אקסלנס נשואה מנפיקה איגרת חוב דולרית מובנית המותנית בשער ריבית הליבור
100 מיליון ₪ כבר הוזמנו ע"י לקוחות מוסדיים
יעקב הרפז, מנכ"ל חברת המט"ח של אקסלנס-נשואה, מציין כי אג"ח רם הוא מכשיר פיננסי מעניין להשקעה בדולר. זו אגרת החוב המתאימה למשקיעים הסוברים כי שע"ח של הדולר נמצא ברמה אטרקטיבית להשקעה וכי ריבית הליבור הדולרית אינה צפויה לעלות בצורה משמעותית בשנים הקרובות. בשוק קיימת כיום דרישה להשקעה דולרית שתאפשר תשואות גבוהות יותר.
אקסלנס רם אגרות חוב בע"מ, חברה ייעודית חד תכליתית בבעלות אקסלנס ? נשואה, מנפיקה לציבור איגרת חוב דולרית מובנית המותנית בהתנהגות שיעור ריבית הליבור ל- 6 חודשים, בהיקף של עד 150 מיליון ₪. איגרת החוב מדורגת AAA ע"י מעלות.
קרן האג"ח תיפרע בתשלום אחד, צמוד לדולר, בתום 12 שנה, כאשר למנפיקים קיימת הזכות לבצע פירעון מוקדם בכל מועד תשלום ריבית, לפי הערך המתואם של האיגרת. לאחרונה בוצע פירעון מוקדם לאג"ח המובנה אקסלנס חרמון בו לאחר שנה וחצי זכו המשקיעים לתשואה של 14.5%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
