נטל הראיה להוכחת חשבוניות פיקטיביות
ע"ש 1059/02 גל אבטחה ושמירה בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
המערערת הינה חברה המספקת שירותי שמירה. הערעור שהגישה מכוון נגד החלטת המשיב לפסול חשבוניות שהגישה לצורך קיזוז מס תשומות ולחייבה במס תשומות בסכום של 234,399 ₪.
המערערת טוענת כי ניכתה כדין את החשבוניות נשוא השומה. לטענתה, היא קיבלה את שירותי העובדים שסיפקו לה החברות שהוציאו את החשבוניות.
המשיב טען כי מבדיקות שערך התברר לו כי לחברות שהוציאו את החשבוניות לא היו בתקופה הרלבנטית עובדים ובהסתמך על בדיקה זו קבע כי לא בוצעה כל עסקה בין החברות לבין המערערת.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
ככלל, חובת הראיה מוטלת על הנישום. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי כל הנסיבות והעובדות הנוגעות לעסקיו, להכנסותיו ולהוצאותיו של הנישום מצויות בידיעתו.
החריג לכלל זה נקבע בסעיף 83(ד) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), הקובע כי בערעור על החלטת המשיב בהשגה, חובת הראיה היא על המערער, אם הדו"ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין.
ספרי המערערת נמצאו תקינים ולא נפסלו על ידי המשיב. בנסיבות אלה נטל ההוכחה רובץ על כתפי המשיב. משנמסרו הספרים לידי המשיב, לבקשתו ולצורך בדיקה, והוא לא עשה בהם שימוש כלשהו, לא ניתן לייחס מחדל זה לחובת המערערת.
המשיב לא עמד בחובה המוטלת עליו להוכיח כי העסקאות מושא החשבוניות הינן פיקטיביות ולא בוצעו מעולם וקביעתו בענין זה לא היתה מבוססת ודינה להידחות.
לחילופין, מבקש המשיב לקבוע כי המערערת לא עמדה בחובה המוטלת עליה, על יסוד המבחן האובייקטיבי, ולא הוכיחה כי עשתה פעולה פוזיטיבית לבדיקת טיבן של התשומות. גם טיעון זה אינו מבוסס ודינו להידחות.
בתצהיר שהגיש מנהל המערערת הוא פרט את כל המסמכים שקיבל מידי החברות. בנוסף, הציגה המערערת חוזים שחתמה עם החברות וכן צילום תעודת הזהות של מנהל החברות.
גם אם ניתן היה לעשות בדיקות נוספות, נראה כי המערערת נקטה אמצעים סבירים, חלקם על פי הנוהל שהכין בענין זה המשיב, כך שהיא עמדה בנטל לשכנע כי לא גילתה ולא היתה יכולה לגלות באמצעים סבירים, כי החברות שהוציאו את החשבוניות לא היו זכאיות להוציאן.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות בסכום כולל של 3,000 ₪.
ניתן ביום: 6.3.2005 בפני: כבוד השופטת י. צור.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
