נטל הראיה להוכחת חשבוניות פיקטיביות
ע"ש 1059/02 גל אבטחה ושמירה בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
המערערת הינה חברה המספקת שירותי שמירה. הערעור שהגישה מכוון נגד החלטת המשיב לפסול חשבוניות שהגישה לצורך קיזוז מס תשומות ולחייבה במס תשומות בסכום של 234,399 ₪.
המערערת טוענת כי ניכתה כדין את החשבוניות נשוא השומה. לטענתה, היא קיבלה את שירותי העובדים שסיפקו לה החברות שהוציאו את החשבוניות.
המשיב טען כי מבדיקות שערך התברר לו כי לחברות שהוציאו את החשבוניות לא היו בתקופה הרלבנטית עובדים ובהסתמך על בדיקה זו קבע כי לא בוצעה כל עסקה בין החברות לבין המערערת.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
ככלל, חובת הראיה מוטלת על הנישום. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי כל הנסיבות והעובדות הנוגעות לעסקיו, להכנסותיו ולהוצאותיו של הנישום מצויות בידיעתו.
החריג לכלל זה נקבע בסעיף 83(ד) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), הקובע כי בערעור על החלטת המשיב בהשגה, חובת הראיה היא על המערער, אם הדו"ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין.
ספרי המערערת נמצאו תקינים ולא נפסלו על ידי המשיב. בנסיבות אלה נטל ההוכחה רובץ על כתפי המשיב. משנמסרו הספרים לידי המשיב, לבקשתו ולצורך בדיקה, והוא לא עשה בהם שימוש כלשהו, לא ניתן לייחס מחדל זה לחובת המערערת.
המשיב לא עמד בחובה המוטלת עליו להוכיח כי העסקאות מושא החשבוניות הינן פיקטיביות ולא בוצעו מעולם וקביעתו בענין זה לא היתה מבוססת ודינה להידחות.
לחילופין, מבקש המשיב לקבוע כי המערערת לא עמדה בחובה המוטלת עליה, על יסוד המבחן האובייקטיבי, ולא הוכיחה כי עשתה פעולה פוזיטיבית לבדיקת טיבן של התשומות. גם טיעון זה אינו מבוסס ודינו להידחות.
בתצהיר שהגיש מנהל המערערת הוא פרט את כל המסמכים שקיבל מידי החברות. בנוסף, הציגה המערערת חוזים שחתמה עם החברות וכן צילום תעודת הזהות של מנהל החברות.
גם אם ניתן היה לעשות בדיקות נוספות, נראה כי המערערת נקטה אמצעים סבירים, חלקם על פי הנוהל שהכין בענין זה המשיב, כך שהיא עמדה בנטל לשכנע כי לא גילתה ולא היתה יכולה לגלות באמצעים סבירים, כי החברות שהוציאו את החשבוניות לא היו זכאיות להוציאן.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות בסכום כולל של 3,000 ₪.
ניתן ביום: 6.3.2005 בפני: כבוד השופטת י. צור.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
