נטל הראיה להוכחת חשבוניות פיקטיביות
ע"ש 1059/02 גל אבטחה ושמירה בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
המערערת הינה חברה המספקת שירותי שמירה. הערעור שהגישה מכוון נגד החלטת המשיב לפסול חשבוניות שהגישה לצורך קיזוז מס תשומות ולחייבה במס תשומות בסכום של 234,399 ₪.
המערערת טוענת כי ניכתה כדין את החשבוניות נשוא השומה. לטענתה, היא קיבלה את שירותי העובדים שסיפקו לה החברות שהוציאו את החשבוניות.
המשיב טען כי מבדיקות שערך התברר לו כי לחברות שהוציאו את החשבוניות לא היו בתקופה הרלבנטית עובדים ובהסתמך על בדיקה זו קבע כי לא בוצעה כל עסקה בין החברות לבין המערערת.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
ככלל, חובת הראיה מוטלת על הנישום. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי כל הנסיבות והעובדות הנוגעות לעסקיו, להכנסותיו ולהוצאותיו של הנישום מצויות בידיעתו.
החריג לכלל זה נקבע בסעיף 83(ד) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), הקובע כי בערעור על החלטת המשיב בהשגה, חובת הראיה היא על המערער, אם הדו"ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין.
ספרי המערערת נמצאו תקינים ולא נפסלו על ידי המשיב. בנסיבות אלה נטל ההוכחה רובץ על כתפי המשיב. משנמסרו הספרים לידי המשיב, לבקשתו ולצורך בדיקה, והוא לא עשה בהם שימוש כלשהו, לא ניתן לייחס מחדל זה לחובת המערערת.
המשיב לא עמד בחובה המוטלת עליו להוכיח כי העסקאות מושא החשבוניות הינן פיקטיביות ולא בוצעו מעולם וקביעתו בענין זה לא היתה מבוססת ודינה להידחות.
לחילופין, מבקש המשיב לקבוע כי המערערת לא עמדה בחובה המוטלת עליה, על יסוד המבחן האובייקטיבי, ולא הוכיחה כי עשתה פעולה פוזיטיבית לבדיקת טיבן של התשומות. גם טיעון זה אינו מבוסס ודינו להידחות.
בתצהיר שהגיש מנהל המערערת הוא פרט את כל המסמכים שקיבל מידי החברות. בנוסף, הציגה המערערת חוזים שחתמה עם החברות וכן צילום תעודת הזהות של מנהל החברות.
גם אם ניתן היה לעשות בדיקות נוספות, נראה כי המערערת נקטה אמצעים סבירים, חלקם על פי הנוהל שהכין בענין זה המשיב, כך שהיא עמדה בנטל לשכנע כי לא גילתה ולא היתה יכולה לגלות באמצעים סבירים, כי החברות שהוציאו את החשבוניות לא היו זכאיות להוציאן.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות בסכום כולל של 3,000 ₪.
ניתן ביום: 6.3.2005 בפני: כבוד השופטת י. צור.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
