נטל הראיה להוכחת חשבוניות פיקטיביות
ע"ש 1059/02 גל אבטחה ושמירה בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
המערערת הינה חברה המספקת שירותי שמירה. הערעור שהגישה מכוון נגד החלטת המשיב לפסול חשבוניות שהגישה לצורך קיזוז מס תשומות ולחייבה במס תשומות בסכום של 234,399 ₪.
המערערת טוענת כי ניכתה כדין את החשבוניות נשוא השומה. לטענתה, היא קיבלה את שירותי העובדים שסיפקו לה החברות שהוציאו את החשבוניות.
המשיב טען כי מבדיקות שערך התברר לו כי לחברות שהוציאו את החשבוניות לא היו בתקופה הרלבנטית עובדים ובהסתמך על בדיקה זו קבע כי לא בוצעה כל עסקה בין החברות לבין המערערת.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
ככלל, חובת הראיה מוטלת על הנישום. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי כל הנסיבות והעובדות הנוגעות לעסקיו, להכנסותיו ולהוצאותיו של הנישום מצויות בידיעתו.
החריג לכלל זה נקבע בסעיף 83(ד) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), הקובע כי בערעור על החלטת המשיב בהשגה, חובת הראיה היא על המערער, אם הדו"ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין.
ספרי המערערת נמצאו תקינים ולא נפסלו על ידי המשיב. בנסיבות אלה נטל ההוכחה רובץ על כתפי המשיב. משנמסרו הספרים לידי המשיב, לבקשתו ולצורך בדיקה, והוא לא עשה בהם שימוש כלשהו, לא ניתן לייחס מחדל זה לחובת המערערת.
המשיב לא עמד בחובה המוטלת עליו להוכיח כי העסקאות מושא החשבוניות הינן פיקטיביות ולא בוצעו מעולם וקביעתו בענין זה לא היתה מבוססת ודינה להידחות.
לחילופין, מבקש המשיב לקבוע כי המערערת לא עמדה בחובה המוטלת עליה, על יסוד המבחן האובייקטיבי, ולא הוכיחה כי עשתה פעולה פוזיטיבית לבדיקת טיבן של התשומות. גם טיעון זה אינו מבוסס ודינו להידחות.
בתצהיר שהגיש מנהל המערערת הוא פרט את כל המסמכים שקיבל מידי החברות. בנוסף, הציגה המערערת חוזים שחתמה עם החברות וכן צילום תעודת הזהות של מנהל החברות.
גם אם ניתן היה לעשות בדיקות נוספות, נראה כי המערערת נקטה אמצעים סבירים, חלקם על פי הנוהל שהכין בענין זה המשיב, כך שהיא עמדה בנטל לשכנע כי לא גילתה ולא היתה יכולה לגלות באמצעים סבירים, כי החברות שהוציאו את החשבוניות לא היו זכאיות להוציאן.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות בסכום כולל של 3,000 ₪.
ניתן ביום: 6.3.2005 בפני: כבוד השופטת י. צור.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
