נטל הראיה להוכחת חשבוניות פיקטיביות
ע"ש 1059/02 גל אבטחה ושמירה בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
המערערת הינה חברה המספקת שירותי שמירה. הערעור שהגישה מכוון נגד החלטת המשיב לפסול חשבוניות שהגישה לצורך קיזוז מס תשומות ולחייבה במס תשומות בסכום של 234,399 ₪.
המערערת טוענת כי ניכתה כדין את החשבוניות נשוא השומה. לטענתה, היא קיבלה את שירותי העובדים שסיפקו לה החברות שהוציאו את החשבוניות.
המשיב טען כי מבדיקות שערך התברר לו כי לחברות שהוציאו את החשבוניות לא היו בתקופה הרלבנטית עובדים ובהסתמך על בדיקה זו קבע כי לא בוצעה כל עסקה בין החברות לבין המערערת.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
ככלל, חובת הראיה מוטלת על הנישום. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי כל הנסיבות והעובדות הנוגעות לעסקיו, להכנסותיו ולהוצאותיו של הנישום מצויות בידיעתו.
החריג לכלל זה נקבע בסעיף 83(ד) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), הקובע כי בערעור על החלטת המשיב בהשגה, חובת הראיה היא על המערער, אם הדו"ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין.
ספרי המערערת נמצאו תקינים ולא נפסלו על ידי המשיב. בנסיבות אלה נטל ההוכחה רובץ על כתפי המשיב. משנמסרו הספרים לידי המשיב, לבקשתו ולצורך בדיקה, והוא לא עשה בהם שימוש כלשהו, לא ניתן לייחס מחדל זה לחובת המערערת.
המשיב לא עמד בחובה המוטלת עליו להוכיח כי העסקאות מושא החשבוניות הינן פיקטיביות ולא בוצעו מעולם וקביעתו בענין זה לא היתה מבוססת ודינה להידחות.
לחילופין, מבקש המשיב לקבוע כי המערערת לא עמדה בחובה המוטלת עליה, על יסוד המבחן האובייקטיבי, ולא הוכיחה כי עשתה פעולה פוזיטיבית לבדיקת טיבן של התשומות. גם טיעון זה אינו מבוסס ודינו להידחות.
בתצהיר שהגיש מנהל המערערת הוא פרט את כל המסמכים שקיבל מידי החברות. בנוסף, הציגה המערערת חוזים שחתמה עם החברות וכן צילום תעודת הזהות של מנהל החברות.
גם אם ניתן היה לעשות בדיקות נוספות, נראה כי המערערת נקטה אמצעים סבירים, חלקם על פי הנוהל שהכין בענין זה המשיב, כך שהיא עמדה בנטל לשכנע כי לא גילתה ולא היתה יכולה לגלות באמצעים סבירים, כי החברות שהוציאו את החשבוניות לא היו זכאיות להוציאן.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות בסכום כולל של 3,000 ₪.
ניתן ביום: 6.3.2005 בפני: כבוד השופטת י. צור.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
