זינוק של 64% במסחר עם הודו סין מקסיקו ודרום קוריאה
סחר החוץ של ישראל עם הודו, סין, דרום קוריאה ומקסיקו עלה בארבעת השנים האחרונות (2001-2004) ב-64%. כך עולה מסקירה שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר על בסיס נתוני הלמ"ס (ללא יהלומים). מנהלת אגף הכלכלה ישראלה מני מציינת שמדינות אלה הן ארצות היעד שהמדינה הציבה לעצמה לביסוס רשת של הסכמי סחר חופשי. "כשבוחנים את פוטנציאל הסחר יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים ביניהם חסרונות יחסיים באותן מדינות לעומת יתרונות יחסיים בישראל ופוטנציאל הצמיחה בשווקים המתפתחים".
מבדיקת אגף הכלכלה עולה כי היצוא למדינות אלו עלה בארבע השנים האחרונות בשיעור מצטבר של 68% ועמד בשנת 2004 על 1.8 מיליארד דולר. הגידול שהסתכם בכ-780 מיליון דולר - כלל גידול של 92% ביצוא לסין, גידול של 91% ביצוא למקסיקו, גידול של 74% ביצוא להודו וגידול של 34% לדרום קוריאה. לדברי מני, היצוא לארצות אלו מכלל היצוא של ישראל עלה מ- 4.9% בשנת 2001 ל-7.2% בשנת 2004.
מהשוואת אגף הכלכלה את נתוני היצוא בחודש ינואר 2005 לעומת ינואר 2004, עולה כי חל גידול של 4% בסך היצוא של ישראל לארצות אלו, כשהמשמעותי ביותר היה גידול של 81% ביצוא להודו, שהם כ-14 מיליון דולר.
מהסקירה עולה עוד כי היבוא למדינות אלו עלה בארבע השנים האחרונות בשיעור מצטבר של 61% ועמד בשנת 2004 על 2.5 מיליארד דולר. הגידול שהסתכם בככמיליארד דולר כלל גידול של 77% ביבוא מסין, גידול של 42% ביבוא מדרום קוריאה, גידול של 52% ביבוא מהודו וגידול של 62% ביבוא ממקסיקו. כך, אחוז היבוא מארצות אלו מכלל היבוא של ישראל עלה מ-5.3% בשנת 2001 ל-7.9% בשנת 2004.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
