זינוק של 64% במסחר עם הודו סין מקסיקו ודרום קוריאה
סחר החוץ של ישראל עם הודו, סין, דרום קוריאה ומקסיקו עלה בארבעת השנים האחרונות (2001-2004) ב-64%. כך עולה מסקירה שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר על בסיס נתוני הלמ"ס (ללא יהלומים). מנהלת אגף הכלכלה ישראלה מני מציינת שמדינות אלה הן ארצות היעד שהמדינה הציבה לעצמה לביסוס רשת של הסכמי סחר חופשי. "כשבוחנים את פוטנציאל הסחר יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים ביניהם חסרונות יחסיים באותן מדינות לעומת יתרונות יחסיים בישראל ופוטנציאל הצמיחה בשווקים המתפתחים".
מבדיקת אגף הכלכלה עולה כי היצוא למדינות אלו עלה בארבע השנים האחרונות בשיעור מצטבר של 68% ועמד בשנת 2004 על 1.8 מיליארד דולר. הגידול שהסתכם בכ-780 מיליון דולר - כלל גידול של 92% ביצוא לסין, גידול של 91% ביצוא למקסיקו, גידול של 74% ביצוא להודו וגידול של 34% לדרום קוריאה. לדברי מני, היצוא לארצות אלו מכלל היצוא של ישראל עלה מ- 4.9% בשנת 2001 ל-7.2% בשנת 2004.
מהשוואת אגף הכלכלה את נתוני היצוא בחודש ינואר 2005 לעומת ינואר 2004, עולה כי חל גידול של 4% בסך היצוא של ישראל לארצות אלו, כשהמשמעותי ביותר היה גידול של 81% ביצוא להודו, שהם כ-14 מיליון דולר.
מהסקירה עולה עוד כי היבוא למדינות אלו עלה בארבע השנים האחרונות בשיעור מצטבר של 61% ועמד בשנת 2004 על 2.5 מיליארד דולר. הגידול שהסתכם בככמיליארד דולר כלל גידול של 77% ביבוא מסין, גידול של 42% ביבוא מדרום קוריאה, גידול של 52% ביבוא מהודו וגידול של 62% ביבוא ממקסיקו. כך, אחוז היבוא מארצות אלו מכלל היבוא של ישראל עלה מ-5.3% בשנת 2001 ל-7.9% בשנת 2004.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
