הבורסה בת"א: גרינספאן הכריע - הדואליות לא תשפענה

פערי הארביטראז' לא מושכים לכיוון ברור, אך טבע בפער חיובי של 1.1%+. הריבית בארה"ב טיפסה בעוד רבע אחוז וההשלכות של צמצום הפערים עשויות להגיע גם לאחד העם
חזי שטרנליכט |

הבורסה בתל אביב חתמה את המסחר אתמול בעליות שערים. בין הנעילה ב-17:00 ברחוב אחד העם לשעה הנוכחית, הכריע יו"ר הפדראל ריזרב, גרינספאן, כי הריבית על הדולר תעלה בעוד 0.25%. בכך מצטמצם עוד יותר פער הריביות בין השוק הישראלי לאמריקאי, דבר שעשוי להאט את קצב זרימת ההון לישראל. עם זאת, המדדים המובילים בארה"ב חתמו אתמול בצבע הירוק.

פערי הארביטראז' לא דוחפים את תל אביב במגמה ברורה הבוקר. בצד החיובי נמצאות מניות כגון: טבע עם 1.12%+, אלווריון עם 0.41%+, כור עם 2.16%+, מגל מערכות עם 8.71%+. אך מנגד נמצאת גיוון עם פער שלילי של 1.69%-, אלביט מערכות עם 0.77%-, טאואר תפתח עם 1.3%-, מתב עם 6.67%-, ורדויז'ן עם 1.37%-.

זה הזמן לנדל"ן? לא בטוח. הענף המת עדיין לא מראה סימני התאוששות. היום מתפרסם בידיעות אחרונות כי חברת סולל בונה צפויה להקטין את היקפי הפעילות שלה ולפטר עובדים. החברה האם של סולל בונה, "שיכון ובינוי" צפויה להעביר מחצית מפעילות החברה לחו"ל, ואת השינויים מתכנן המנכ"ל הנכנס אורי שני. מניות הנדל"ן עשויות להגיב.

היכונו לטקס העברת חילופי הידיעות על ועדי העובדים. מי היוצא מכותרות העיתונים? ריקי בכר. יו"ר ועד דיסקונט. יש שם בוס פרטי, הסכם, רבע מיליארד שקל לעובדים. תודה ושלום. מי הנכנס? יו"ר ועד עובדי בנק לאומי, לואי רוט. מריקי לרוט. בידיעות אחרונות חושפים הבוקר כי רוט הורה למאות עובדי קבלן של הבנק המועסקים על ידי חברות חיצוניות שלא להגיע לעבודה. רוט טען כי אין קשר להליך ההפרטה ולהוראה הזאת, הוא פשוט רוצה את 700 השכירים הפרטיים מאוגדים תחתיו. זה הכל. מניות לאומי עלולות להגיב לידיעות.

עוד טיפהל'ה על בנק לאומי. במעריב מדווחים הבוקר כי הבנק יעניק קו אשראי בהיקף של מיליארד שקל לפרוייקט החשמל של האחים עופר במישור רותם. הקבוצה תביא מהבית 200 מיליון שקל, סימנס הגרמנית - שהיא בין יצרניות המשחנים והטורבינות הגדולות בתבל, תספק את הסחורה, וכל מה שנצטרך בסוף הוא לחבר את השלטר. מניות החברה לישראל עשויות להגיב לידיעה.

צמד התאומים דדי ואיזי בורוביץ פוסעים עוד שעל יחדיו בדרך למכירת חברת התעופה ארקיע. עליהם להפרד ממנה בהוראת הרגולטורים משום שכזכור הם רכשו את חברת התעופה הלאומית אל על. קבוצת כנפיים דיווחה אתמול על 6 מתעניינים בארקיע וביניהם: האחים נקש, גם עובדי החברה עצמם התאגדו לשם העניין, ואפילו ראש עיריית אילת לשעבר, גבי קדוש. שיהיה בהצלחה בעסקי התעופה. מניות כנפיים, אל על, ואולי גם גרנית הכרמל, שלכולן יש קשר הדוק עם קבוצת בורוביץ, עשויות להתעניין בחדשה.

אולמרט קבע, גלברד יישם. בפלאפון לא מתמהמהים. החברה הודיעה על מסלול חדש שבמסגרתו ישלמו הלקוחות תשלום חודשי קבוע של 49 שקל. הם ידברו ב-49 אגורות בדקה בכל הרשתות. כל זאת במסגרת תוכנית הפתחתת תשלום דמי הקישוריות. עוד מפורסם בידיעות אחרונות הבוקר, כי עובדי החברה יקבלו בחזרה את שיחות החינם. נקווה שהם "לא רק מדברים" שם. מניות בזק, בעלת השליטה המלאה בחברת פלאפון תקשורת, עשויות להתעניין.

לא קל שם בדור כימיקלים. הכל יוצא לכותרות העיתונים וזה בהחלט לא מחמיא להנהלה ולבעלים. הבוקר מתפרסמים הנתונים שמצא הבודק החיצוני בחברה. בין השאר מתגלה בדו"ח כי היו"ר של החברה, צבי מור, אולץ להחזיר לחברה 528 אלף אירו שאותם קיבל כשכר דירקטורים, וגם תוספות שכר של 278 אלף שקל ו-453 אלף שקל ששולמו לו כמענק עודף בלי האישורים הנדרשים. המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של החברה, אולצו אף הם לפרוש. מניות החברה בבעלות משפחת דנקנר נסחרות בבורסה התל אביבית.

כור הלא תשאלי לשלום אחזקותיך? מניות הקונצרן עשויות להגיב לתוצאות חברת הטלקום ECI. המנכ"ל דורון ענבר נשמע אופטימי בראיון לגלובס. "צבר ההזמנות פנטסטי" הוא אומר ומוסיף כי זה הנתון החשוב ביותר. הוא חוזה צמיחה שתעקוף את הצמיחה של העמיתות של ECI בשוק הטלקום. החברה חתמה את 2004 ברווח נקי של 10.4 מיליון דולר, לאחר שקדמו לה 4 שנים של הפסדים רצופים, עקב משבר הטלקום הגדול. ההכנסות ברבעוןה רביעי גדלו ביחס לשנה שעברה ב-8.7% והסתכמו בכ-139.7 מיליון דולר. האנליסטים ציפו רק ל-135 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.