אופק: GTC נדל"ן נכנסת לת"א 100 וזוכה להמלצת קניה

רגע לאחר שהיא "עולה כיתה" - מעלים ההמלצה מ"תשואת יתר", במחיר יעד של 11.7 שקל, הגבוה ב-46%. החברה מחזיקה ב-30% ממניות GTC פולין, המתמחה בעסקאות נדל"ן אטרקטיביים במזרח אירופה.
אמיר כהן |

אנשי פסגות אופק נפגשו עם הנהלת GTC נדל"ן. בפגישה שהתקיימה, הוצג בפני אנשי אופק מידע בדבר נכסי החברה בפולין, כמו גם עסקאות שנחתמו. לאור המידע שנתקבל, כמו גם כניסת המניה החל מיום המסחר הנוכחי, לת"א 100, מעניקים באופק המלצת קניה למניה, במחיר יעד של 11.7 שקל. האנליסט אייל חברוני, מעריך את שווי החברה בכ-606 מליון שקל, או 11.7 שקל, כאמור, בעוד בשוק היא נסחרת לפי שווי של 415 מיליון שקל, או 8 שקלים למניה.

והזרוע עוד נטויה. GTC נדל"ן, מחזיקה ב-30% מ-GTC פולין. חברת הנדל"ן הפולנית, היא מהגדולות במדינה. מניותיה נמנות על 20 הגדולות בשוק ההון הפולני. החברה עוסקת באיתור, ייזום,פיתוח, בנייה, השכרה/מכירה וכד', של עסקי נדל"ן, במדינות מזרח אירופה, בעיקר.

יחברת הנדל"ן הפולנית, מתמקדת בעסקאות נדל"ן בעלות סיכון נמוך. היא מתמקדת בפרויקטים גדולים של נדל"ן מניב ברמת גימור AAA, באזורי ביקוש בערים המרכזיות במרכז אירופה, כך על פיע אנשי אופק. כמו כן, נכסים להשכרה ניתנים רק ללקוחות בעלי איתנות פיננסית, והם מושכרים במטבע קשחי (אירו/דולר) לתקופות של 5 שנים. נציין, כי אלו רק חלק מהפרמטרים אשר באופק מצביעים עליהם, באשר למודל העיסקי של GTC.

בשנתיים הקרובות, קרי 2005 ו-2006, צופה חברוני, יצמחו הכנסותיה של החברה הפולנית מדמי שכירות ב-25%, כל שנה לרמות של 61 מיליון דולר ו-76 מיליון דולר, בהתאמה. בנוסף, מצביע האנליסט, על הבשלת פרויקטי נדל"ן ב-2006-2008, אשר "יתרמו משמעותית, כהגדרת אנשי אופק, להכנסת החברה ממכירת נכסים.

לאור האמור לעיל, לנוכח אחזקת החברה הישראלית בזו שבפולין, גוזרים באופק שווי של 606 מיליון שקל, או 11.7 שקל למניה, כאמור. ומדוע הזרוע נטויה? מכיוון שהשווי של GTC פולין עומד, לטענת אנשי אופק, על 2.4 מיליארד שקל, כך שאחזקתה בלבד של החברה הישראלית מקנה לה שווי של 21 מיליון שקל, או 13.9 שקל למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמשרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמש

מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?

מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?

אורי הלוי |

שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.

אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.


קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי, צילום: יואב פלד
קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי - קרדיט: יואב פלד


למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.

כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.