אופק: GTC נדל"ן נכנסת לת"א 100 וזוכה להמלצת קניה
אנשי פסגות אופק נפגשו עם הנהלת GTC נדל"ן. בפגישה שהתקיימה, הוצג בפני אנשי אופק מידע בדבר נכסי החברה בפולין, כמו גם עסקאות שנחתמו. לאור המידע שנתקבל, כמו גם כניסת המניה החל מיום המסחר הנוכחי, לת"א 100, מעניקים באופק המלצת קניה למניה, במחיר יעד של 11.7 שקל. האנליסט אייל חברוני, מעריך את שווי החברה בכ-606 מליון שקל, או 11.7 שקל, כאמור, בעוד בשוק היא נסחרת לפי שווי של 415 מיליון שקל, או 8 שקלים למניה.
והזרוע עוד נטויה. GTC נדל"ן, מחזיקה ב-30% מ-GTC פולין. חברת הנדל"ן הפולנית, היא מהגדולות במדינה. מניותיה נמנות על 20 הגדולות בשוק ההון הפולני. החברה עוסקת באיתור, ייזום,פיתוח, בנייה, השכרה/מכירה וכד', של עסקי נדל"ן, במדינות מזרח אירופה, בעיקר.
יחברת הנדל"ן הפולנית, מתמקדת בעסקאות נדל"ן בעלות סיכון נמוך. היא מתמקדת בפרויקטים גדולים של נדל"ן מניב ברמת גימור AAA, באזורי ביקוש בערים המרכזיות במרכז אירופה, כך על פיע אנשי אופק. כמו כן, נכסים להשכרה ניתנים רק ללקוחות בעלי איתנות פיננסית, והם מושכרים במטבע קשחי (אירו/דולר) לתקופות של 5 שנים. נציין, כי אלו רק חלק מהפרמטרים אשר באופק מצביעים עליהם, באשר למודל העיסקי של GTC.
בשנתיים הקרובות, קרי 2005 ו-2006, צופה חברוני, יצמחו הכנסותיה של החברה הפולנית מדמי שכירות ב-25%, כל שנה לרמות של 61 מיליון דולר ו-76 מיליון דולר, בהתאמה. בנוסף, מצביע האנליסט, על הבשלת פרויקטי נדל"ן ב-2006-2008, אשר "יתרמו משמעותית, כהגדרת אנשי אופק, להכנסת החברה ממכירת נכסים.
לאור האמור לעיל, לנוכח אחזקת החברה הישראלית בזו שבפולין, גוזרים באופק שווי של 606 מיליון שקל, או 11.7 שקל למניה, כאמור. ומדוע הזרוע נטויה? מכיוון שהשווי של GTC פולין עומד, לטענת אנשי אופק, על 2.4 מיליארד שקל, כך שאחזקתה בלבד של החברה הישראלית מקנה לה שווי של 21 מיליון שקל, או 13.9 שקל למניה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
