על מי האחריות להנגשת דוחות של חברות ציבוריות? זה מה שחושב בית המשפט
לא פחות מ-66 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינן טענות לאי-הנגשת דיווחים מיידים של חברות ציבוריות לבורסה ולרשות ניירות ערך, בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
התובעים, כל אחד בדרכו, טוענים שכתאגידים ציבוריים על החברות חלות חובות דיווח במערכת המגנ"א של רשות ניירות ערך ומערכת המאי"ה של הבורסה לניירות ערך, ושעל דיווחים אלו חלה חובת הנגשה לאנשים עם מוגבלות בהתאם לחוק השוויון ותקנותיו. לאור מספרן הרב של הבקשות לאישור, ולאור העובדה שהשאלות המשפטיות בעניינן דומה, החליט השופט עודד מאור לאחד את התביעות לתיק אחד ובמידה שיידחו טענות התובעים, ידון בית המשפט בנפרד בשאלות העובדתיות הפרטניות ביחס לכל נתבעת.
בדיון שהתקיים בחודש שעבר התברר במסגרת הטיעונים שלמעשה הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך (שהן אינן צד לאיזה מההליכים) פועלות להנגיש את כלל הדיווחים באתרי האינטרנט שלהן, והן נמצאות בעיצומו של תהליך שיש בו כדי להביא לידי מיצוי את השאלות המרכזיות שבבסיס הבקשות לאישור, כך שטעם זה מצטרף לקשת השיקולים שבמסגרת הדיון בבקשות לאישור.
לאור הקשיים המשפטיים שהוצפו במהלך הדיון ובשים לב לאמור לעיל, הציע השופט כי בנסיבות אלה ייסוגו התובעים מהבקשות לאישור מאחר שלא קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשפטיות תוכרענה לטובתם. התובעים הסכימו להצעת בית המשפט, ואף נאותו לוותר על הוצאותיהן, על סמך הצהרות הנתבעות בדיון כי במידה שהמבקשים יקבלו את הצעת בית המשפט, יהיה בכך סוף פסוק מבחינת ההליכים, ואכן, בשבוע שעבר הודיעו התובעים כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט, וביקשו שהבקשות לאישור יידחו ללא צו להוצאות.
- פדקס עקפה את התחזיות והמניה מגיבה בעליות
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט כבוב מבית המשפט העליון הוסיף שלהשקפתו, בנסיבות אלה ההתדיינות בתיקים אלו מיצתה את עצמה, גם – אך לא רק - לאור פעולתן של הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך. בעניין זה העיר שממילא לא הבורסה ולא הרשות צד בהליכים, כך שלא ניתן לקבוע את מידת ההשפעה של הליכים אלו על פעולתן, וככל שהיתה השפעה כזו בכלל. הבסיס המשפטי לדחיית בקשה לאישור במצב זה של מיצוי התובענה הוא סעיף המורה שתנאי לאישור תובענה כייצוגית הוא שבית המשפט יימצא כי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין", וכאמור, ברי שאין כל תועלת בהמשך ניהול ההליך, כשעלות ניהולו עלולה להיות גבוהה משמעותית מהתועלת שתצמח ממנה.
לסיכומו של דבר - על מנת שלא להרבות בהליכים ובעיכובים נוספים, ולאור הסכמת הצדדים, דחה השופט את כלל הבקשות לאישור שבכותרת, ללא צו להוצאות. את מרבית החברות הנתבעות ייצגו עורכי הדין אייל נחשון, זוהר חיים-לוינגר ונעמה בן ארוש משה ממשרד ברנע ג'פה לנדה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "האחריות להנגשה של דיווחים היא של הרשות לני"ע שאכן פועלת בימים אלה לאפשר הנגשה מלאה של החומרים שעולים באתרי הדיווחים המגנ"א והמאיה. אנו תומכים ביישום הנגשה שצריכה לבוא כשירות לציבור מטעם רשות לני"ע, החברות הציבוריות לא צריכות לשאת בנטל הזה. עיקר המשמעות של דחיית מועד החלת ההנגשה הוא פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים החל קודם לתחילת האכיפה. עוד לבקשתנו, נוכח העמימות הפרשנית, הובהר על ידי משרד המשפטים כי האכיפה צופה פני העתיד בלבד. יש כאן דוגמה מצוינת לחשיבות של החלת רגולציה חדשה באופן מדורג, כך שלא תפגע מהותית בהתנהלותן של החברות הציבוריות".

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו?
נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות,
אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".
43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט
לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.
מה קורה בינתיים?
בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192
נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.