על מי האחריות להנגשת דוחות של חברות ציבוריות? זה מה שחושב בית המשפט
לא פחות מ-66 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינן טענות לאי-הנגשת דיווחים מיידים של חברות ציבוריות לבורסה ולרשות ניירות ערך, בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
התובעים, כל אחד בדרכו, טוענים שכתאגידים ציבוריים על החברות חלות חובות דיווח במערכת המגנ"א של רשות ניירות ערך ומערכת המאי"ה של הבורסה לניירות ערך, ושעל דיווחים אלו חלה חובת הנגשה לאנשים עם מוגבלות בהתאם לחוק השוויון ותקנותיו. לאור מספרן הרב של הבקשות לאישור, ולאור העובדה שהשאלות המשפטיות בעניינן דומה, החליט השופט עודד מאור לאחד את התביעות לתיק אחד ובמידה שיידחו טענות התובעים, ידון בית המשפט בנפרד בשאלות העובדתיות הפרטניות ביחס לכל נתבעת.
בדיון שהתקיים בחודש שעבר התברר במסגרת הטיעונים שלמעשה הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך (שהן אינן צד לאיזה מההליכים) פועלות להנגיש את כלל הדיווחים באתרי האינטרנט שלהן, והן נמצאות בעיצומו של תהליך שיש בו כדי להביא לידי מיצוי את השאלות המרכזיות שבבסיס הבקשות לאישור, כך שטעם זה מצטרף לקשת השיקולים שבמסגרת הדיון בבקשות לאישור.
לאור הקשיים המשפטיים שהוצפו במהלך הדיון ובשים לב לאמור לעיל, הציע השופט כי בנסיבות אלה ייסוגו התובעים מהבקשות לאישור מאחר שלא קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשפטיות תוכרענה לטובתם. התובעים הסכימו להצעת בית המשפט, ואף נאותו לוותר על הוצאותיהן, על סמך הצהרות הנתבעות בדיון כי במידה שהמבקשים יקבלו את הצעת בית המשפט, יהיה בכך סוף פסוק מבחינת ההליכים, ואכן, בשבוע שעבר הודיעו התובעים כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט, וביקשו שהבקשות לאישור יידחו ללא צו להוצאות.
- הייפר גלובל: שחיקה ברווחיות ברבעון השלישי
- אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט כבוב מבית המשפט העליון הוסיף שלהשקפתו, בנסיבות אלה ההתדיינות בתיקים אלו מיצתה את עצמה, גם – אך לא רק - לאור פעולתן של הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך. בעניין זה העיר שממילא לא הבורסה ולא הרשות צד בהליכים, כך שלא ניתן לקבוע את מידת ההשפעה של הליכים אלו על פעולתן, וככל שהיתה השפעה כזו בכלל. הבסיס המשפטי לדחיית בקשה לאישור במצב זה של מיצוי התובענה הוא סעיף המורה שתנאי לאישור תובענה כייצוגית הוא שבית המשפט יימצא כי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין", וכאמור, ברי שאין כל תועלת בהמשך ניהול ההליך, כשעלות ניהולו עלולה להיות גבוהה משמעותית מהתועלת שתצמח ממנה.
לסיכומו של דבר - על מנת שלא להרבות בהליכים ובעיכובים נוספים, ולאור הסכמת הצדדים, דחה השופט את כלל הבקשות לאישור שבכותרת, ללא צו להוצאות. את מרבית החברות הנתבעות ייצגו עורכי הדין אייל נחשון, זוהר חיים-לוינגר ונעמה בן ארוש משה ממשרד ברנע ג'פה לנדה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "האחריות להנגשה של דיווחים היא של הרשות לני"ע שאכן פועלת בימים אלה לאפשר הנגשה מלאה של החומרים שעולים באתרי הדיווחים המגנ"א והמאיה. אנו תומכים ביישום הנגשה שצריכה לבוא כשירות לציבור מטעם רשות לני"ע, החברות הציבוריות לא צריכות לשאת בנטל הזה. עיקר המשמעות של דחיית מועד החלת ההנגשה הוא פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים החל קודם לתחילת האכיפה. עוד לבקשתנו, נוכח העמימות הפרשנית, הובהר על ידי משרד המשפטים כי האכיפה צופה פני העתיד בלבד. יש כאן דוגמה מצוינת לחשיבות של החלת רגולציה חדשה באופן מדורג, כך שלא תפגע מהותית בהתנהלותן של החברות הציבוריות".
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
הדמיית פרויקט הרברט סמואל - THE CRAFT200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
עוד עסקת ענק מדווחת בעיר תל-אביב: דירה נמכרה ב-58 מיליון שקלים בפרויקט יוקרה על קו החוף של העיר
דירת יוקרה, ששייכת לפרויקט היוקרה הרברט סמואל SIX-8 שעל חוף ימה של תל-אביב, נמכרה בכ-58 מיליון שקלים. משתרעת על פני שטח של כ-275 מ"ר, מה שאומר שהיא נמכרה בכ-200 אלף שקל למ"ר.
פרויקט הרברט סמואל SIX-8 של קבוצת אביב יתנשא לגובה של 19 קומות ויכלול כ-50 דירות. כאשר דירה זו נמצאת בקומה העשירית. הפרויקט נמצא ברחוב הרברט סמואל בתל-אביב, בסמיכות לשכונת נווה צדק, מרכז העיר ונמל יפו. הוא צפוי לשלב מגורים, מלונאות ומסחר בשטח כולל של 18 אלף מ"ר שמתוכו 6,000 מ"ר מיועד למלונאות ומסחר והיתר למגורים. צפי סיום המגדל הוא בעוד כ-3 וחצי שנים.
הדיירים בפרויקט ייהנו משירותי קונסיירז', בריכה על הגג, חדר כושר, ספא ונוף פנורמי לכל רחבי תל אביב, קו הים של תל-אביב ויפו העתיקה.
את התכנון האדריכלי מוביל משרד האדריכלים משה צור, ואילו את עיצוב הפנים והחללים הציבוריים מובילה מעצבת העל הבינלאומית פטרישיה אורקיולה. ששת קומות המסד יכללו מלון בוטיק יוקרתי עם
120 חדרים, שיספק שירותים גם לדיירי הבניין, 500 מ"ר נוספים משטח הבניין ישמש למסחר, שיכללו בית קפה ומסעדה הפונים לטיילת.
- קרנות נאמנות בנדל"ן: האם כדאי להשקיע בקרנות אקטיביות, ואילו קרנות הן הטובות ביותר?
- MySide עושה זאת שוב! החברה רכשה דירות בסך 40 מיליון שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב מחזיקה בבעלותה 51% מהפרויקט ומשמשת גם כקבלן המבצע.
