מיסוי דו-גלגלי – משנים את השיטה
מבחינת מדינת ישראל, או ליתר דיוק, רשות המיסים של מדינת ישראל, העולם המוטורי הדו-גלגלי מתחלק לשניים: קטנועים ואופנועים, כאשר ההפרדה בינם מתבצעת לפי הגדרה פיזית – האם מבנה השלדה מאפשר הצמדת ברכיים או לא. וההפרדה הזו היא לא פריט טריוויה למסווגי טובין בלבד – קטנועים נתפסים כ"כלי תחבורה בסיסי", וככזה משלמים מס קניה מופחת של 40% בלבד, לעומת 72% על אופנועים.
אולם בשנים האחרונות מתחילה להיטשטש ההפרדה הזו, עם הופעתם של קטנועים חזקים יותר ויותר – ומהצד השני הפופולאריות הגואה בארץ של אופנועים קטנים, פשוטים וזולים יחסית. מגמות אלו ערערו את ההפרדה של רשות המיסים בין אופנועים וקטנועים, וצעד ראשון בעניין ראינו עם שינוי תקנות הרישוי הדו-גלגלי, שהעלו את מדרגת הרישוי הבסיסית מ-50 סמ"ק ל-125 סמ"ק. אז הוחלט ברשות המיסים להעניק את הטבת המיסוי גם לאופנועים במדרגת הרישוי הבסיסית (עד 125 סמ"ק ו-14.7 כ"ס). שינוי זה יצר מיד יש-מאין שוק חי ותוסס של אופנועי 125 סמ"ק, שהיווה חלופה מלהיבה יותר – אבל גם בטוחה יותר (בזכות שלדה קשיחה יותר וגלגלים גדולים יותר) – לקטנועי ה-125 סמ"ק.
ועכשיו שוקלים ברשות המיסים לשנות את ההגיון לפיו ממוסים כל הכלים הדו-גלגליים בארץ. במקום שהקריטריון לקבלת הטבת מס יהיה פרט טכני אקראי – האם השלדה מפרידה בין רגלי הרוכב או לא – יעברו לקריטריון של הספק או נפח מנוע, מתוך גישה שהטבת מיסוי מגיעה לכלי תחבורה בסיסיים, בעוד כלים חזקים ומהירים מיועדים לספק כיף ולא רק פרקטיקה, ולכן לא זכאים להטבת מס.
אבל איך מבדילים בין כלי תחבורה בסיסי לכזה שהוא מותרות המיועד להנאת בעליו? זו בדיוק השאלה בה מתחבטים עתה במשרד האוצר, כשעל השולחן נמצאות מספר הצעות – לפי נפח מנוע, לפי הספק, ואף נוסחאות מורכבות יותר שכוללות יותר משתי מדרגות מיסוי.
אחת ההצעות, למשל, היא ליצור התאמה בין מדרגות הרישוי למדרגות המיסוי – משמע כלים בהספק של עד 33 כ"ס (שגם פטורים מתשלום "שווי שימוש" למס הכנסה) ישלמו מס קניה מופחת, בעוד כלים חזקים יותר ישלמו את המס המלא. יש בהצעה הזו הגיון בסיסי – 33 כוחות סוס הם הספק נאה, שמספיק לצורכי "התניידות", גם בכביש המהיר, ולכן אפשר לטעון שאף אחד לא "צריך" יותר מ-33 כ"ס, ומי שבוחר בכלי חזק יותר עושה זאת משיקולי כיף והנאה – "מותרות" במושגים ישראליים... המשמעות הפרקטית היא העלאת המס על הקטנועים הגדולים – ימאהה טי-מקס, סוזוקי בורגמן 650, הונדה סילבר-ווינג 600 ודומיהם – בכ-10,000-15,000 שקלים, תוספת שבוודאי תתגלגל לצרכן. מהצד השני אופנועי 250-300 סמ"ק יקבלו הטבת מס של כ-4,000-8,000 שקלים, בהתאם למחירם.
אולם העובדה כי באירופה השתנו מדרגות הרישיון כך שהגבול עובר היום ב-47 כוחות סוס, מציבה סימן שאלה לגבי בחירה דווקא במגבלת ההספק הזו. בעיה נוספת לה צריכים אנשי רשות המיסים למצוא פתרון הוא הצורך להתמודד עם כלים שייובאו עם הגבלות הספק קלות להסרה רק כדי לשלם מיסוי מופחת – בחו"ל לא נדיר למצוא אופנועי כביש ספורטיביים שההספק המרבי שלהם מוגבל לשליש ופחות מההספק המלא לטובת הטבת מס/ביטוח כזו או אחרת.
צריך כנראה לחכות ולראות מה תהיה ההחלטה הסופית – ומה תהיה השפעתה על השוק הדו-גלגלי המקרטע בארץ.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- "פת במלח תאכל": שיעורים בפיננסים שלמדתי מלקוח חרדי
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
