מיסוי דו-גלגלי – משנים את השיטה

רשות המיסים מתכננת לבטל את ההעדפה במיסוי של קטנועים לעומת אופנועים
ניצן אביבי |

מבחינת מדינת ישראל, או ליתר דיוק, רשות המיסים של מדינת ישראל, העולם המוטורי הדו-גלגלי מתחלק לשניים: קטנועים ואופנועים, כאשר ההפרדה בינם מתבצעת לפי הגדרה פיזית – האם מבנה השלדה מאפשר הצמדת ברכיים או לא. וההפרדה הזו היא לא פריט טריוויה למסווגי טובין בלבד – קטנועים נתפסים כ"כלי תחבורה בסיסי", וככזה משלמים מס קניה מופחת של 40% בלבד, לעומת 72% על אופנועים.

אולם בשנים האחרונות מתחילה להיטשטש ההפרדה הזו, עם הופעתם של קטנועים חזקים יותר ויותר – ומהצד השני הפופולאריות הגואה בארץ של אופנועים קטנים, פשוטים וזולים יחסית. מגמות אלו ערערו את ההפרדה של רשות המיסים בין אופנועים וקטנועים, וצעד ראשון בעניין ראינו עם שינוי תקנות הרישוי הדו-גלגלי, שהעלו את מדרגת הרישוי הבסיסית מ-50 סמ"ק ל-125 סמ"ק. אז הוחלט ברשות המיסים להעניק את הטבת המיסוי גם לאופנועים במדרגת הרישוי הבסיסית (עד 125 סמ"ק ו-14.7 כ"ס). שינוי זה יצר מיד יש-מאין שוק חי ותוסס של אופנועי 125 סמ"ק, שהיווה חלופה מלהיבה יותר – אבל גם בטוחה יותר  (בזכות שלדה קשיחה יותר וגלגלים גדולים יותר) – לקטנועי ה-125 סמ"ק.

ועכשיו שוקלים ברשות המיסים לשנות את ההגיון לפיו ממוסים כל הכלים הדו-גלגליים בארץ. במקום שהקריטריון לקבלת הטבת מס יהיה פרט טכני אקראי – האם השלדה מפרידה בין רגלי הרוכב או לא – יעברו לקריטריון של הספק או נפח מנוע, מתוך גישה שהטבת מיסוי מגיעה לכלי תחבורה בסיסיים, בעוד כלים חזקים ומהירים מיועדים לספק כיף ולא רק פרקטיקה, ולכן לא זכאים להטבת מס.

אבל איך מבדילים בין כלי תחבורה בסיסי לכזה שהוא מותרות המיועד להנאת בעליו? זו בדיוק השאלה בה מתחבטים עתה במשרד האוצר, כשעל השולחן נמצאות מספר הצעות – לפי נפח מנוע, לפי הספק, ואף נוסחאות מורכבות יותר שכוללות יותר משתי מדרגות מיסוי.

אחת ההצעות, למשל, היא ליצור התאמה בין מדרגות הרישוי למדרגות המיסוי – משמע כלים בהספק של עד 33 כ"ס (שגם פטורים מתשלום "שווי שימוש" למס הכנסה) ישלמו מס קניה מופחת, בעוד כלים חזקים יותר ישלמו את המס המלא. יש בהצעה הזו הגיון בסיסי – 33 כוחות סוס הם הספק נאה, שמספיק לצורכי "התניידות", גם בכביש המהיר, ולכן אפשר לטעון שאף אחד לא "צריך" יותר מ-33 כ"ס, ומי שבוחר בכלי חזק יותר עושה זאת משיקולי כיף והנאה – "מותרות" במושגים ישראליים... המשמעות הפרקטית היא העלאת המס על הקטנועים הגדולים – ימאהה טי-מקס, סוזוקי בורגמן 650, הונדה סילבר-ווינג 600 ודומיהם – בכ-10,000-15,000 שקלים, תוספת שבוודאי תתגלגל לצרכן. מהצד השני אופנועי 250-300 סמ"ק יקבלו הטבת מס של כ-4,000-8,000 שקלים, בהתאם למחירם.

אולם העובדה כי באירופה השתנו מדרגות הרישיון כך שהגבול עובר היום ב-47 כוחות סוס, מציבה סימן שאלה לגבי בחירה דווקא במגבלת ההספק הזו. בעיה נוספת לה צריכים אנשי רשות המיסים למצוא פתרון הוא הצורך להתמודד עם כלים שייובאו עם הגבלות הספק קלות להסרה רק כדי לשלם מיסוי מופחת – בחו"ל לא נדיר למצוא אופנועי כביש ספורטיביים שההספק המרבי שלהם מוגבל לשליש ופחות מההספק המלא לטובת הטבת מס/ביטוח כזו או אחרת.

צריך כנראה לחכות ולראות מה תהיה ההחלטה הסופית – ומה תהיה השפעתה על השוק הדו-גלגלי המקרטע בארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".