דנקנר פעל בעדכון: דסק"ש רכשה אתמול עוד 1% מכור - האם המחיקה בדרך?
עדכון המדדים הביא למספר שינויים בחברות הבנות שבקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר. מניית דיסקונט השקעות שאיבדה 65% מתחילת השנה ונסחרת כעת בשווי של 2.1 מיליארד שקלים מצאה את עצמה מחוץ למעו"ף בשל שווי נמוך וכור נגרעה מרשימת ת"א-75 בשל אחזקות ציבור נמוכות. היום אנחנו מדווחים כי דנקנר ממשיך לקנות כור דרך דסק"ש.
ואין זמן טוב יותר לבצע רכישות (או מכירות) משלב עדכון המדדים החצי שנתי. חברת דיסקונט השקעות קנתה 473,487 ממניות כור ב-18.7 מיליון שקלים לפי שער של 39.5 שקלים, שער הסגירה. ונציין כי כעת המניה מטפסת ב-4% ל-40.9 שקלים.
כתוצאה מכך הגדילה דסק"ש את החזקתה מ-32.788 מיליון מניות ושיעור של 69.08% מכלל המניות להחזקה של 33.261 מיליון מניות והחזקה ב-70.08% מסך המניות ומזכויות ההצבעה. הגדלה של 1% בדיוק.
יחד עם אידיבי פתוח שמחזיקה ב-13.35% ממניות כור, מחזיקה כעת דסק"ש ב-83.43% ממניות כור. כעת עולה השאלה האם דנקנר מתכוון להמשיך להגדיל את האחזקה בכור לכדי מחיקת החברה מהמסחר ונציין כי בתחילת השנה עמדה ההחזקה של דסק"ש בכור על 63% בלבד. כעת רחוק דנקנר כ-6.5% מהצורך לבצע הצעת רכש למניות כור.
נזכיר כי מניית כור ספגה אתמול היצעים כבדים של 33 מיליון שקל בשלב הנעילה וננעלה בירידה של 1.4% בלבד, כאשר דסק"ש כאמור, הצטרפה לצד הקונים וספגה את ההיצעים הגדולים.
- 2.משקיע 15/12/2011 17:15הגב לתגובה זובהנחה שהחברה מסוגלת להחזיר את חובותיה ...........
- 1.אלירן 15/12/2011 16:32הגב לתגובה זוברור לכולם שדנקנר פועל למחיקת כור ומיזוגה לתוך דסק" ש, הכל כחלק מהטיפול שלו בהמלצות ועדת הריכוזיות, ובגלל קופת המזומנים הגדולה שיש לכור, דנקנר ימשיך לנצל עיוותים של שוק ההון ( דסק" ש קנו אחזקות בכור על מנת להוציא אותה מהמדדים, ושיכולו " לספוג" את ההיצעים כמו שעשו, מי שיש לו קצת סיבולת, שיחכה שדנקנר יעיף את כל הידים החלשות ואז יציע הצעת רכש בפרמייה להערכתי הצעת רכש במחיר 50 ש תגיע תוך חודשיים
- D 16/12/2011 19:38הגב לתגובה זואני רוצה דיבידנדים נקודה! לא מעניין שום דבר אחרת. השנה לא קניתי שום דירה בעולם. זה לא בסדר בשבילי.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
