גזית גלוב צונחת עוד 2% ברקע להנפקה בניו יורק, IBI - "נצלו את החולשה"

אתמול החלו מניות החברה לראשונה להיסחר בניו יורק. שי ליפמן כותב: "אני לא מייחס חשיבות רבה למחיר ההנפקה שכן מטרתה העיקרית לא הייתה גיוס הון"
רקפת גלילי | (4)

בית ההשקעות IBI מתייחס היום להנפקה של מניית גזית גלוב. אנליסט הנדל"ן, שי ליפמן, מדגיש כי החשיבות בהנפקת ההון של גזית גלוב בניו-יורק היא השלמת התהליך והפיכתה של החברה לדואלית ומציין כי הוא לא מייחס חשיבות רבה למחיר ההנפקה.

מניות החברה החלו אתמול לראשונה להיסחר גם בניו יורק תחת הסימול GZT המחזור היה גדול כ- 5 מיליון מניות מתוך ה-9 מיליון שהונפקו כאשר נורסטאר רכשה 2.5 מ' מניות מתוכן. המשמעות היא שרוב המניות החליפו ידיים אתמול. באיביאיי מעריכים כי עיקר המסחר במניה ישאר בישראל ולפיכך הבנצ'מארק יקבע לפי המסחר בישראל.

"סביר כי מהלך זה נועד כדי לבצע בעתיד עסקאות של M&A ע"י החלפת או הנפקת מניות חדשות (ברור שהליך כזה מול חברה בחו"ל יכול להתבצע רק כשמניות החברה נסחרות גם בבורסה ראשית בחו"ל). אני לא מייחס חשיבות רבה למחיר ההנפקה שכן מטרתה העיקרית לא הייתה גיוס הון ולכן הגיוס גם לא היה גדול (סה"כ כ- 300 מיליון שקל)", מפרט ליפמן.

בית ההשקעות מעריך כי הלחץ השלילי על המניה צריך להיפסק, ונכון יהיה לנצל את החולשה בנייר בעקבות ההנפקה ולאסוף סחורה. "השלמת מהלך ההנפקה מחדדת לדעתי את התשובה למה להשקיע בגלוב לעומת איסוף מניות של החברות הבנות כתחליף, נראה לי שברור שהמהלך הגדול הבא בקבוצה יקרה בגלוב", כותב ליפמן ומציב למניה את מחיר היעד העומד על 52 שקלים בהמלצת 'קנייה' עם אפסייד של כמעט 50% על מחיר המניה בשוק.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לדעתי-מההנפקה היא תרד לא מעט, תמתינו (ל"ת)
    משקיע בנסדקיה 15/12/2011 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פזית 15/12/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    זה נראה שכל החארות האלו מצאו אחת חדשה תמימה להעביר דרכה מסרים לציבור.
  • 1.
    אריק 15/12/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
    תיקנו כמה שיותר, קנו הכל..............נדבר בפברואר 2012
  • מה יקרה בפברואר????? (ל"ת)
    לא מבין 15/12/2011 13:16
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.