נתוני הלמ"ס חושפים: המשק המשיך לצמוח חזק ברבעון השלישי אך ההוצאה לצריכה פרטית ירדה
בהתאם לתחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר צמיחה של 4.5% בשנת 2010, נתונים שפרסמה היום מעידים על כך שהתוצר המקומי הגלמי (תמ"ג), במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבעון השלישי ב-4.4% בחישוב שנתי.
העלייה בתוצר ברבעון השלישי של 2010, לאחר עליות של 4.9% ברבעון השני ושל 4.5% ברבעון הראשון, משקפת עליות בולטות בהוצאה לצריכה ציבורית ובהשקעות בנכסים קבועים. מאידך יצוא סחורות ושירותים וההוצאה לצריכה פרטית נותרו כמעט ללא שינוי.
ימים אחדים טרם סיומה של 2010 חשפה הלמ"ס במסיבת עיתונאים, כי לפי אומדנים ראשוניים שערכה המשק הישראלי צמח ב-2010 בשיעור של 4.5%. בהשוואה בין לאומית מדובר בקצב צמיחה גבוהה - כמעט פי שלוש מהתוצר בארה"ב שצפוי לעמוד על 1.6% וכפול מהממוצע במדינות ה-OECD, שצפוי לעמוד על 2.3%.
הנתונים המתפרסמים היום חושפים כי ברקע לצמיחה החזקה של המשק המשיך לעמוד הסקטור העסקי שעלה ב-5.1% בחישוב שנתי, על פי אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות במונחים שנתיים.
התפתחות התוצר העסקי מבטאת עליות בתוצר ענף פיננסים ושירותים עסקיים (8.4% בחישוב שנתי), בתוצר ענף הבינוי (2.7% בחישוב שנתי), בתוצר ענפי התחבורה והתקשורת (2.6% בחישוב שנתי) וירידות בתוצר ענף התעשייה (17.7% בחישוב שנתי) ובתוצר ענפי מסחר ושירותי אירוח ואוכל (10.6% בחישוב שנתי).
ההוצאה לצמיחה פרטית אכזבה. פירוט השימושים במקורות מראה שההוצאה לצריכה פרטית ירדה ברבעון ב-0.3% בחישוב שנתי, שפירושו ירידה של 2.2% בהוצאה לנפש. הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש באה לאחר עליה של 4.2% ברבעון הקודם וירידה של 0.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של 2010.
- 1.פישר מתגאה במספרים והאזרח מרוויח כמו סיני (ל"ת)שכר מינ 5000 שח 16/01/2011 13:15הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
