פישר מעדיף להמתין עוד: הריבית נותרה ללא שינוי, מחירי הדיור נותרו במרכז

בפעם השלישית ברציפות נותרה ריבית ב"י על רמה של 2%. אמיר כהנוביץ מכלל פיננסים: "השוק יגיב בחיוב מחר"; רפי גוזלן מלידר: "קצב הריסון של הבנק איטי מדי"
אריאל אטיאס |

בהתאם לתחזיות, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הותיר היום (ב') את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי על רמה של 2%, כאשר ברקע התמתנות בעליית מחירי הדירות וחזרה של תחזיות האינפלציה לטווח היעד.

טרם ההחלטה, הכלכלנים בשוק, אומנם, העריכו כי בנק ישראל יותיר את שיעור הריבית ללא שינוי, זאת חודש שלישי ברציפות, אך השוק דווקא גילם צפייה לעלאת הריבית. הכלכלנים העריכו, כי בנק ישראל ימנע מהעלאת ריבית בעיקר לאור התחזקות השקל בתקופה האחרונה ולאור משבר החוב באירופה.

"ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה 'נורמאלית' שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית", נכתב בהודעת הבנק המרכזי.

בנימוקים להחלטה ציין בנק ישראל את הרמות הנמוכות של ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים בעולם היוצרות פער ריביות המעודד תנועות הון לטווח קצר שלוחצות לייסוף השקל - "מהווה אתגר משמעותי לניהול המדיניות". כמו כן, הכניסה של צפיות האינפלציה לשנה קדימה לתוך תחום יעד האינפלציה של הבנק (בין 1%-3%), תמכה.

התמתנות בעליית מחירי הדירות בחודש האחרון לצד ירידה בסעיף הדיור במדד המחירים בחודשיים האחרונים, גם צויינה בהחלטת הריבית כאחד מהסיבות להותרת הריבית ללא שינוי. עם זאת, הבנק הבהיר כי עדיין מוקדם להעריך אם מדובר בשינוי במגמה.

בהודעה עוד צויין כי בנק ישראל מעוניין להמשיך לתמוך בצמיחת המשק וחוששים שמשבר החוב במדינות באירופה יעיב על קצב ההתאוששות של מדינות אלה - "גורם סיכון לקצב הצמיחה במשק הישראלי".

תגובות: קצב הריסון של הבנק איטי מדי

אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו ראשי בכלל פיננסים: "השוק גילם העלאת ריבית, מה שעשוי לתמוך מחר בפתיחת המסחר באג"ח הממשלתיות ובמיוחד באג"ח הצמודות". כהנוביץ מעריך שבהחלטה הבאה, יעלה ב"י את הריבית ב-0.25% כדי להמשיך לדחוף את הריבית הריאלית לרמה נורמלית חיובית ולמתן חששות אינפלציוניים.

רפי גוזלן אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון: "ההחלטה אינה מפתיעה מכיוון שהבנק ממשיך לתת משקל מכריע בהחלטות לשע"ח. בהתחשב בהמשך התחזקות השקל, למרות רכישות המט"ח של הבנק, קשה היה לראות את הבנק מעלה ריבית החודש. בהתחשב בכך שזהו חודש שלישי ברציפות שבו הבנק מותיר את הריבית ללא שינוי מתקבלת המסקנה שהבנק ממשיך לקנות זמן".

גוזלן מזהיר, כי "קצב הריסון של הבנק איטי מדי, מה שעלול להוביל את הבנק, בסופו של דבר, לתוצאה לא רצויה של העלאות חריפות יותר בהמשך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.