פישר מעדיף להמתין עוד: הריבית נותרה ללא שינוי, מחירי הדיור נותרו במרכז

בפעם השלישית ברציפות נותרה ריבית ב"י על רמה של 2%. אמיר כהנוביץ מכלל פיננסים: "השוק יגיב בחיוב מחר"; רפי גוזלן מלידר: "קצב הריסון של הבנק איטי מדי"
אריאל אטיאס |

בהתאם לתחזיות, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הותיר היום (ב') את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי על רמה של 2%, כאשר ברקע התמתנות בעליית מחירי הדירות וחזרה של תחזיות האינפלציה לטווח היעד.

טרם ההחלטה, הכלכלנים בשוק, אומנם, העריכו כי בנק ישראל יותיר את שיעור הריבית ללא שינוי, זאת חודש שלישי ברציפות, אך השוק דווקא גילם צפייה לעלאת הריבית. הכלכלנים העריכו, כי בנק ישראל ימנע מהעלאת ריבית בעיקר לאור התחזקות השקל בתקופה האחרונה ולאור משבר החוב באירופה.

"ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה 'נורמאלית' שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית", נכתב בהודעת הבנק המרכזי.

בנימוקים להחלטה ציין בנק ישראל את הרמות הנמוכות של ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים בעולם היוצרות פער ריביות המעודד תנועות הון לטווח קצר שלוחצות לייסוף השקל - "מהווה אתגר משמעותי לניהול המדיניות". כמו כן, הכניסה של צפיות האינפלציה לשנה קדימה לתוך תחום יעד האינפלציה של הבנק (בין 1%-3%), תמכה.

התמתנות בעליית מחירי הדירות בחודש האחרון לצד ירידה בסעיף הדיור במדד המחירים בחודשיים האחרונים, גם צויינה בהחלטת הריבית כאחד מהסיבות להותרת הריבית ללא שינוי. עם זאת, הבנק הבהיר כי עדיין מוקדם להעריך אם מדובר בשינוי במגמה.

בהודעה עוד צויין כי בנק ישראל מעוניין להמשיך לתמוך בצמיחת המשק וחוששים שמשבר החוב במדינות באירופה יעיב על קצב ההתאוששות של מדינות אלה - "גורם סיכון לקצב הצמיחה במשק הישראלי".

תגובות: קצב הריסון של הבנק איטי מדי

אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו ראשי בכלל פיננסים: "השוק גילם העלאת ריבית, מה שעשוי לתמוך מחר בפתיחת המסחר באג"ח הממשלתיות ובמיוחד באג"ח הצמודות". כהנוביץ מעריך שבהחלטה הבאה, יעלה ב"י את הריבית ב-0.25% כדי להמשיך לדחוף את הריבית הריאלית לרמה נורמלית חיובית ולמתן חששות אינפלציוניים.

רפי גוזלן אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון: "ההחלטה אינה מפתיעה מכיוון שהבנק ממשיך לתת משקל מכריע בהחלטות לשע"ח. בהתחשב בהמשך התחזקות השקל, למרות רכישות המט"ח של הבנק, קשה היה לראות את הבנק מעלה ריבית החודש. בהתחשב בכך שזהו חודש שלישי ברציפות שבו הבנק מותיר את הריבית ללא שינוי מתקבלת המסקנה שהבנק ממשיך לקנות זמן".

גוזלן מזהיר, כי "קצב הריסון של הבנק איטי מדי, מה שעלול להוביל את הבנק, בסופו של דבר, לתוצאה לא רצויה של העלאות חריפות יותר בהמשך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.