מדורת ההבלים: ערוצי החדשות חטאו בסיקור שהתמקד בדרמה מאולצת
בין סיקור הכרחי של אירועי השריפה האחרונים הכולל שידורים עניינים מהשטח ודיווח על מצב הפצועים, ועד להפיכת האירועים להפנינג חנוכה לוהט שמתחרה על רייטינג הצופים המודאגים בבית - כפי שנעשה בעיקר בערוץ 2 ו-10 המרחק רב ואל תתנו לעשן הסמיך לסמא את עיניכם.
אחרי שהתרגלנו למראות המסוקים החגים בחוסר אונים מעל להבות הענק, אחרי שתמונות הכבאים שהתנמנמו עם מסכות המנתחים - שודרו בריפליי, ולאחר שראיינו כל בעל תפקיד אפשרי החל מכרמל סלע עם השם התואם לתפקיד - ראש מועצת חוף הכרמל, ועד רשפי משנה למיניהם (שלאו דווקא קוראים להם רשף), שלפו אולפני החדשות את התותחים הכבדים (ולא שיונית לוי על רקע הלהבות עם מבט מצועף מתמיד היא לא תותח כבד).
במהלך הקרב על תשומת לבו של הצופה המזפזפ, ארגנו המערכות אייטמים הזויים במיוחד ולא חסכו בהתבטאויות מרגיזות שקל לדלג עליהן על רקע הדרמה הגדולה בין צמרות העצים. כך למשל באייטם שהועבר מכפר האמנים עין הוד (לפני שתפסו בו את שלמה ארצי שהביט בעיניים כלות על ההרס כשברקע איך לא, שיריו הקאנוניים) - הכריז הכתב שאינני זוכרת את שמו, בביטחון שאי אפשר לשכוח, כי מדובר ב"אוכלוסיה טובה".
מיותר לציין כמובן שלתושבי עספיה או ניר עציון שפונו גם הם באותה מידה מבתיהם שניזוקו מאותה אש בדיוק, לא הדביקו את הטייטל המחייב "אוכלוסיה טובה". השאלה שלי היא מה מכריע בדיוק את גורלה של אוכלוסיה בשביל שתוכתר בתואר המחמיא והכוללני "טובה"? האם אמנים שעושים לביתם בגלריה המושקעת שבכפר ה"מאגניב" והתיירותי עין הוד הם אנשים טובים יותר מנניח, תושבי המושב השיתופי - דתי ניר עציון (ומעניין אפרופו לראות סטטיסטיקות המודדות את אחוזי המתגייסים לצה"ל ב-2 המקומות, יש לי הרגשה שהאחד יגבור על השני) - ואם כן למה? כי הם מפורסמים? אמידים?
ודאי יש מי שיגלגל את עיניו לנוכח הדברים ויסבור כי מדובר בהתייפייפות קטנונית אבל ברוח הסולידריות והעזרה ההדדית שחוצה גם מחלוקות פוליטיות חמורות כמו זו עם טורקיה, מוזר ועצוב שדווקא האנשים בקדמת המסך מחליטים לחלק את חבל הארץ הנשרף ל-3 קטגוריות "עוברות מסך": "הנעלבים" - ראש מועצת עספיה על רקע ההאשמות המוקדמות מדי בדבר מקור ההצתה. "המפונים"- משפחות ניר עציון וטירת הכרמל שהצטלמו יופי דווקא במתנ"סים וכמובן "הטובים" - תושבי עין הוד שחלקם לפחות, חזר זמנית לדירה הנוספת במרכז הארץ.
כך בערוץ 2 החליטו לייצר בכוח עוד רגע פסבדו מרגש ובחיפושיהם אחר מטיילים מציקים שהחליטו להביא את הילדים בשבת בבוקר בשביל לחזות ב"אטרקציה" ועל הדרך לחסום את הכביש, מצאו דווקא את
שיא הראיון נרשם כשהבן הקטן איתי, שב וחזר על רצונו להיות כבאי כשיהיה גדול. באמריקה כוחות הכבאות והביטחון משולים לגיבורי על לפחות, בעיקר מאז אסון התאומים. בערוצי החדשות הישראליים קפצו על ההזדמנות הרותחת לייצר עוד ועוד גיבורי אינסטנט בכל מחיר (בכל זאת השידור של 'האח הגדול' נדחה), ואם זה לא מספיק, אפשר להמשיך ולגזור קופוני רייטינג לוהטים על ידי הקפצתם למשל של כוכבי 'מאסטר שף' אל מוקדי האירועים - גם לכבאים המותשים מגיע קצת גורמה מפונפן. ובעצם למה לא? אייל שני בטח מת על אוכל של מדורות.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
