היח"צן של גבעות: "בלוויתן זה סיכוי למציאה, אצלנו זה כבר להפקה"; הגיאולוג רייט: "ניתן להפיק 60% ממיליארד החביות"

השותפות דיווחה הבוקר על פוטנציאל רווח ממגד של עד 3 מיליארד שקלים. את יום המסחר סיימה המניה בעלייה של 1.28% בלבד במחזור גבוה של 51 מיליון שקלים
תומר קורנפלד |

הבוקר פרסמה גבעות יהש את הדו"ח הכלכלי ודו"ח העתודות אודות שדה מגד. במקביל לפרסום הדו"חות עורכת גבעות מסיבת עיתונאים שבה משתתפים גיאולוג השותפות טוביה לוסקין, יועץ השותפות גיורא איילנד. במסיבת העיתונאים ישתתף גם הגיאולוג ניק רייט שחיבר הדו"ח הכלכלי.

בפתיחת מסיבת העיתונאים סקר גיאולוג השותפות טוביה לוסקין את ההיסטוריה של השותפות לאורך הקידוחים הכושלים ב-20 שנה האחרונות. לדבריו, מדובר ברגע היסטורי עבור השותפות.

בהמשך, יועץ השותפות גיורא איילנד עלה לבמה וציין: "חשוב שעוסקים בכל נושא לעשות הפרדה בין עמימות לבין חוסר ודאות. עמימות נוצרת כתוצאה מרעשים שאינם במקום וחוסר ודאות זה חלק מכללי המשחק של הכלכלה - בוודאי בתחום הנפט והגז. אני אנסה להסתיר את מרכיב העמימות ולהישאר ברמה מקצועית עניינית כשמעריכים פוטנציאל של דברים שנמצאים עמוק באדמה".

איילנד הציג שבע עובדות קיימות הנוגעות להיסטוריה של גבעות אשר והוא מבחני ההפקה שבוצעו בין מאי לאוגוסט שבהם הפיקה גבעות 6,000 חביות נפט. כמו כן, איילנד שלל את הפרסומים על פיהם משרד התשתיות שוקל לקחת מגבעות את החזקה שניתנה לה והדגיש שלשותפות יש תוכנית עבודה מסודרת שאושרה על ידי משרד התשתיות.

גם באשר לסוגיית הגז, איילנד התייחס וציין לגבעות יש תוכנית לטיפול בגז בשיתוף עם מספר חברות בינלאומיות. לדבריו: "התוכנית הוצגה לד"ר יעקב מימרן ואושרה על ידו". בעניין ששינסקי, איילנד נשאל והשיב כי "חלק מהדברים של ששינסקי היו בוטים מידי ואני מניח ומעריך שעוד יהיו שינויים".

בסוף תדרוך העיתונאים, עלה מוטי מורל, איש יחסי הציבור של השותפות, ולנוכח הדיווח של השותפות בלוויתן, אמר כי "צריך לשים ללשלב שבו גבעות נמצאת. בלוויתן מדברים על הסיכויים למציאת גז, אצלנו זה כבר סיכויי הפקה - זה שלב אחר".

מתדרוך העתונאים צפויים אנשי גבעות להמשיך ליום עמוס של פגישות עם גופי שוק ההון. ל-Bizportal נודע כי השותפות צפויה להיפגש היום עם אנליסטים ולספק הסברים לגבי המצגת.

מוקדם יותר הבוקר דיווחה גבעות כי הדו"ח הכלכלי מצביע על פוטנציאל רווח של 3 מיליארד שקל משדה מגד. מדובר באזור המרכזי של השדה המתפרס על פני שטח של 50 קמ"ר. גבעות ציינה כי ישנה הסתברות של 90% להפיק 2.2 מיליון חביות מקידוח מגד 5 והסתברות של 50% להפיק 10.5 מיליון חביות או יותר מקידוחים מגד 5, 6, ו-7. לכתבה המלאה: הדו"ח הכלכלי של גבעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.