חיים פייגלין: "מוסדות התכנון הן חסם עיקרי לצמיחת שוק הנדל"ן, יש לנו 1407 יח"ד תקועות"
חברת צמח המרמן מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי לבעלי המניות של כ-5.6 מיליון שקל, זאת לעומת כ-3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-87%.
החברה פועלת כיום במקביל על 13 פרויקטים בהיקף כולל של כ-2,200 יחידות דיור ו-12,000 מ"ר שטחי מסחר, מתוכם למכירה 783 יחידות דיור וכ-1,500 מ"ר שטחי מסחר, מהם נמכרו 609 יחידות דיור וכ-1,400 מ"ר שטחי מסחר. ביו הפרויקטים בהם מעורבת החברה: נווה צדק - White city (בשיתוף עם יורוקום נדל"ן - 168 יחידות דיור); קריניצי החדשה (בשיתוף עם אזורים ואשדר 560 יחידות דיור); ושני פרויקטים חדשים ביישוב גני תקווה (בהיקף כולל של כ-580 יחידות דיור ו-8,800 מ"ר שטחי מסחר ומשרדים).
החברה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח תפעולי של 7.6 מיליון שקל, זאת לעומת 4.73 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של של כ-61%. הכנסות החברה ירדו במעט והסתכמו בכ-50.6 מיליון שקל, לעומת כ-53 מיליון שקל אשתקד.
חיים פייגלין, מנכ"ל החברה מסר: "הדו"חות הכספיים ברבעונים האחרונים, משקפים עליית מדרגה בפעילות החברה. ברבעון ה-3 השנה שמרנו על שיעורי רווחיות משתפרים והצגנו תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת . יחד עם זאת , שעור הרווח הנקי המוצג כ- 11% מכלל ההכנסות, לדעתנו, איננו יותר מסביר לחברה יזמית ונמשיך לחתור לשיפורו. ברור שרווחיות כזו איננה מאפשרת הוזלה במחירי הדירות שהחברה מוכרת בעתיד הקרוב. ההכנסות עד כה השנה, הן תוצאה של השלמה מהירה של פרוייקטים בכל רחבי הארץ מצב השוק תומך בהמשך תנופת הבנייה. מבחינתנו הפעילות המואצת תימשך ברבעונים הבאים כתוצאה מפרויקטים בתהליך, בשלבי ייזום, תכנון וביצוע שונים. זאת, בכפוף כמובן לאישורי בניה ממוסדות התכנון, המהווים כיום חסם עיקרי להמשך צמיחת שוק הנדל"ן בכלל והחברה בפרט".
פייגלין מותח ביקורת על מוסדות התכנון ומציין כי "מלאי הדירות הזמין כיום למכירה בחברה הצטמק וכולל 184 יחידות דיור בלבד, מתוך מלאי כולל של 1591 יחידות דיור בחברה, כך שכ 1407 יחידות דיור "תקועות " בהליכי תכנון מתמשכים , ברובן במחוז מרכז".
פייגלין מוסיף כי הכנסת משפחת מנור (בעלי "דוד-לובינסקי" וחלק מגרעין השליטה בקונצרן IDB ובבנק איגוד) לגרעין השליטה, שהושלמה בימים אילו, מחזקת עוד יותר את מבנה ההון של החברה. "במצב השוק הנוכחי בו משתחררות מעט קרקעות הזמינות לבניה ועל כל מכרז של מנהל מקרקעי ישראל ישנם מתמודדים רבים, ישנה חשיבות מכרעת למרכיב ההון הזמין לביצוע השקעות חדשות ורכישת קרקעות לקידום המשך הצמיחה בשנים הקרובות".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
