החגיגה נמשכת: קופות הגמל צפויות להציג תשואה חיובית ממוצעת של כ-1.3% בספטמבר

תשעה חודשים רצופים של תשואה חיובית רשמו קופות הגמל, ומתחילת השנה תעשיית קופות הגמל צפויה להצביע על תשואה חיובית ממוצעת של כ- 25.2%
מערכת Bizportal |

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות (גדיש, עצמה, תמר, קה"ל, כנרת), המהוות כ-33% מתעשיית קופות הגמל וההשתלמות, יציגו בספטמבר 2009 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת בטווח של כ-1.1% עד 2.0%. כך מעריכים בבית ההשקעות מיטב. תשואות צפויות אלה מייצגות גם את התמונה בתעשייה כולה.

במיטב אומרים כי העליות הנאות בשוק המניות המקומי והאמריקאי (אחריות לחצי מן התשואה) היו המקור העיקרי לתשואה החיובית הנאה שצפויות הקופות להציג החודש. גם איגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות תרמו לתשואה החיובית, אך בשיעור נמוך יותר.

שוק המניות בארץ בלט, כאמור, בתרומתו לתשואות החיוביות של הקופות החודש, בעיקר תודות לעליות החדות שנרשמו בחצי השני של החודש. מדד ת"א 25 עלה ב-5.2%, מדד ת"א 100 עלה בשיעור של 5.0% ומדד ת"א 75 עלה בשיעור של 4.8%. מניות חברות חיפושי הנפט והגז וחברות ההיי- טק הן שהובילו את עליות השערים החודש, עם עלייה בשיעור של 13.1% ו-11.8% בהתאמה. גם בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה חיובית.

האפיק הקונצרני עלה גם הוא החודש כאשר מדד התל בונד 20 עלה ב-3.0%, מדד התל בונד 40 עלה ב-2.2% ומדד התל בונד 60 עלה ב- 2.6%. העליות הללו נבעו בעיקר מחיפוש המשקיעים אחר אפיקי השקעה אטרקטיביים יותר ביחס לריבית האפסית המתקבלת מהפק"מים. זאת, למרות האפקט השלילי אך הזמני של "אפריקה". לעומת זאת, איגרות החוב הלא מדורגות ירדו החודש בשיעור ממוצע של כ- 2.5%.

באיגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה, כאמור, מגמה חיובית כאשר מדדן עלה ב-1.4%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה שהאג"ח הצמודות הקצרות לטווח של 0-2 שנים עלו ב-0.5%, האיגרות לטווח של 2-5 שנים עלו בשיעור של 1.4%, האיגרות לטווח של 5-7 שנים עלו בשיעור של 2.1%, ואיגרות החוב הארוכות ביותר, לטווח של 7-10 שנים, עלו בשיעור של 1.4%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה החודש ב- 1.2%, כאשר נרשמה מגמה חיובית בכל טווחי הפדיון השונים.

שני אפיקי השקעה גרעו מתשואת הקופות בספטמבר. האחד, והפחות משמעותי מבחינת משקלו הוא המט"ח שכן השקל תוסף כלפי הדולר ב-1.4% וכלפי האירו ב- 1.2%, והשני, משמעותי יותר- איגרות החוב הלא סחירות המשוערכות ע"י שערי ריבית ששיערוכן נפגע החודש- של אלה שהן פחות חזקות.

תשעה חודשים רצופים של תשואה חיובית

תשעה חודשים רצופים של תשואה חיובית רשמו קופות הגמל, ומתחילת השנה תעשיית קופות הגמל צפויה להצביע על תשואה חיובית ממוצעת של כ- 25.2%. עד כה, שנת 2009 מצטיירת כאחת השנים המוצלחות בשוק ההון הישראלי (אחרי השנה הקשה ביותר - 2008) , כאשר כל אפיקי ההשקעה המרכזיים הניבו תשואות חיוביות, וחלקם אף חיוביות מאוד.

שוק המניות הניב תשואות גבוהות במיוחד, כאשר מדד ת"א 25 עלה בשיעור של 52.0%, מדד ת"א 100 עלה בשיעור של 64.5% ומדד ת"א 75 עלה בשיעור מדהים של 120.5%. איגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעורים גבוהים מאוד גם הן: תל בונד 20 עלה ב- 21.6% ומדד תל בונד 40 טיפס ב-41.1%, ואיגרות החוב הקונצרניות שאינן מדורגות (ואין להן מדד) נסקו בכ-78%.

איגרות החוב הממשלתיות המשיכו את המגמה החיובית של שנת 2008, אך הפגינו תנודתיות גבוהה יחסית. האיגרות החוב הצמודות למדד (גלילים) עלו ב-10.1% ואיגרות החוב השקליות (שחרים) הסתפקו בעלייה צנועה הרבה יותר של 2.5%.

כל התשואות הללו סייעו מאוד לתעשיית קופות הגמל להשיג תשואות מרשימות ויוצאת דופן לטובה, לאחר תשואות שליליות מאוד בחצי השני של שנת 2008. בכך, הצליחו חלק ניכר מקופות הגמל להחזיר לעמיתיהם את הפסדי 2008.

קופות הגמל הכלליות השיגו, כאמור, תשואה משוקללת, שמגיעה, להערכת מיטב, ל-25.8% כשפער התשואות הפנימי בין הקופות השונות הוא גדול מאוד, בעיקר, כפונקציה של רכיב המניות והאג"ח הקונצרניות שבתיקיהן. וכך, קבוצת הקופות המובילות צפויות להשיג תשואה שבין 37% ל-44%, בעוד שהמפגרות, בעלות רכיב נמוך של מניות ואג"ח קונצרניות, השיגו תשואה של פחות מ-24%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.