אפריקה ישראל: סליחה כן, מחילה לא
לפני למעלה משבוע התפרסמה בכלי התקשורת ההצעה הראשונית להסדר חוב שהועלתה על ידי נציגי חברת אפריקה ישראל. על פי ההצעה, ביקשה החברה להמיר את החוב בסך 7.4 מיליארד שקלים לבעלי האג"ח באג"ח חדשות, שטרי הון, מזומן ומניות בחברת האם ובחברות הבנות. ה"עז" שכללה ההצעה היתה בהמרה למניות שלקחה בחשבון "תספורת" בסכום של כ-2.5 מיליארד שקלים.
ב- 22.9 פרסמה החברה מתווה חדש לפיו לכאורה לא תהיה "תספורת" לבעלי האג"ח ואולם ה"עז" הפעם היתה בשיטת ההמרה למניות שלקחה בחשבון את השווי המאזני של המניות ולא את שווי השוק שלהן, מה שיצר שוב "תספורת" לבעלי האג"ח. כפי הנראה, עמדה זו של נציגי אפריקה ישראל היא עמדת פתיחה למו"מ. ההצהרה שלא תהיה "תספורת" נועדה, כפי הנראה בשלב זה, כדי "לסבר את האוזן" וליצור אהדה.
בכל הסדר אסור שיהיה ויתור על חוב
לדעתנו, בכל הסדר חוב שיהיה אין מקום לויתור על חוב ולו של שקל אחד. העיקרון הבסיסי ביותר בעולם העסקים, עוד מקדמא דנא, הוא שהתחייבויות והסכמים יש לכבד. אם לבייב סבור שהוא זכאי ל"פטור" מעקרון יסוד זה, טעות בידו.
אמת, כל אדם וחברה עלולים להיקלע למצב של חוסר יכולת לפרוע חובות.
אין בעניין זה חדש תחת השמש ואולם איש עסקים אשר מעוניין להמשיך ולעשות עסקים, צריך לדעת כי הנכס הכי יקר שלו הוא שמו הטוב, לכן יהיה זה לגיטימי לבקש אורכה או דחיית פירעון של התחייבות, אך לעולם לא יבקש איש עסקים ויתור על חוב או מחילה.
איש עסקים אשר בנסיבות כאלה יבחר למכור את "שמו הטוב" בעבור כסף יישאר אולי עם הכסף אך ללא "לגיטימציה" מוסרית להמשיך ולעשות עסקים. מאידך, איש עסקים אשר יעמוד בכל התחייבויותיו גם אם יישאר "ללא פרוטה" תמיד יוכל לקבל בחברה העסקית אשראי מחודש לעסקים.
הטיעון: החוב הוא של החברה ולא של לבייב
טיעון שעשויים נציגי אפריקה להעלות במהלך המו"מ הוא כי החוב הוא חובה של חברת אפריקה ישראל כלפי בעלי האג"ח ולא חוב אישי של לבייב. מכאן יטענו, נציגי אפריקה, כי אם בעלי האג"ח מעונינים שלבייב ימשיך לתרום לחברה אזי הם צריכים להימנע מלדלל אותו וצריכים לוותר על חלק מהחוב.
אמנם נכון הדבר כי אפריקה היא חברה בע"מ ועקרון האישיות המשפטית הנפרדת מקנה אפשרות ללבייב להסתתר מאחורי מסך זה. אולם, בקוד המוסרי של עולם העסקים ניתן אולי לטעון טענה זו כלפי בנק או מוסד פיננסי שהלוו לך כסף שכן חזקה על בנק שידע מהן הבטוחות שקיבל ומה ערכן ביום פקודה.
שונה המצב כאשר אתה איש עסקים ואתה לווה כסף מאלמנות, יתומים וסתם עמך ישראל. ציבור זה סבור היה שהשקעה באגרות חוב היא השקעה סולידית והלוואות מוחזרות על ידי חברות. ציבור זה הסכים לרכוש את אגרות החוב של אפריקה ישראל בין היתר על סמך אישיותו ושמו של הבעלים - לב לבייב. הסתתרותו של זה האחרון עכשיו מאחורי הפרגוד של האישיות המשפטית הנפרדת משמעותה לעג לרש.
הטיעון: אין תחליף ללבייב בניהול החברה
טיעון אחר שעלולים נציגי אפריקה להעלות הוא כי אפריקה ישראל זה לבייב, וללבייב אין תחליף. הבראת החברה תלויה בהמשך ניצול קשריו האישיים והעסקיים של לבייב ובלעדיו לא תוכל החברה לחדש ימיה כקדם.
אנו מוכנים לקבל את הטיעון בדבר תרומתו הייחודית של לבייב לחברה. ואלם לבייב פעל בעניין זה בראש ובראשונה למען עצמו, גם אם ציבור המשקיעים הרוויח מפעילות זו.
האם בשל תרומתו הייחודית של לבייב הוא צריך להמשיך ולהישאר הבעלים של רוב המניות בחברה? לנו נראה כי מאז הצהרתו של לואי ה-14 "המדינה זה אני ", השכלנו להבין כי לכל אדם יש תחליף. אנו נוטים להניח כי לבייב יהיה מוכן להעמיד את קשריו וכישוריו לטובת החברה גם אם החברה תצטרך לפרוע את מלוא חובותיה, גם אם ידולל משמעותית, וגם אם יצטרך להביא כסף "מהבית". חובתו הראשונית של איש עסקים היא לנושיו ורק לאחר מכן לעצמו.
הסכמה על העיקרון תאפשר הסדר חוב מיידי
אם שני הצדדים למו"מ ישכילו להבין כי העיקרון הבסיסי הוא שאין ויתור על החוב, יש להניח כי המו"מ בין הצדדים יסתיים בתוך ימים ולא בתוך חודשים. כאשר בין הצדדים לא עומדת מחלוקת כספית, היצירתיות העסקית יכולה להוליד פתרון ששני הצדדים יצאו נשכרים ממנו. כך למשל, בעלי החוב יכולים מצידם לרווח לחב' אפריקה את תשלומי פירעון החוב כדי להקל על פעילותה העסקית של החברה ואילו חברת אפריקה, מצידה, תתחייב כאמור לשלם לבעלי האג"ח את החוב במלואו. בכל מקרה, בניית פתרון להסדר החוב תוך זמן קצר תאפשר לחברת אפריקה ישראל לא להינזק בגין הסדר חוב ממושך ותאפשר לחברה לחזור לפעילות שוטפת במלוא התנופה.
עשרות הסדרי חוב עומדים בשער
חשיבות גיבוש עקרונות הסדר החוב של חברת אפריקה ישראל חורגת מתחום החברה הספציפית. לאחרונה פורסם כי 45 חברות שהנפיקו אג"ח מצויות בשלב זה או אחר של הסדר חוב. היקף הסדרי האג"ח בשנה זו ובשנת 2010 יגיע לכדי 25 מיליארד שקלים ויותר.
קביעת תקדים של הסדר חוב שיהיה בו משום ויתור על חוב תהווה פגיעה מהותית בציבור המשקיעים בישראל ותפגע גם ביכולתן של חברות לגייס הון בבורסה. מאידך, שמירה על העיקרון הבסיסי שחובות יש לשלם תחזק את האמון של ציבור המשקיעים בחברות הנסחרות, תחזק את מעמדה של הבורסה הישראלית כמכשיר לגיוס הון ותעודד את התפתחותה וצמיחתה של הכלכלה הישראלית.
* עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".
עו"ד דוד לוי משמש כיו"ר דירקטוריון וחבר וועדת השקעות של חברת "כיוון ניהול קרנות נאמנות בע"מ" . החברה מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ניירות ערך המוזכרים בכתבה. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
