יחימוביץ': "שהאחים עופר לא יממנו את התגובה לשקשוקה על חשבון המשקיעים"

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' פנתה לרשות בטענה כי "סרט התגובה לשיטת השקשוקה משרת רק את יחסי הציבור של משפחת עופר"
מאיה זיסר |

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' פנתה לרשות לניירות ערך בבקשה לבדיקת האפשרות שהרשות תחייב את 'החברה לישראל' לכנס אסיפה מיוחדת של בעלי המניות לצורך אישורה או ביטולה של ההחלטה להשקיע 500 אלף שקל בסרט התגובה שהופק לסרט 'שיטת השקשוקה' של מיקי רוזנטל ואילן עבודי.

יחימוביץ' מציינת כי היא עושה זאת בעקבות פנייתו של האזרח איתמר כהן, המבוטח בביטוח פנסיוני בקרן 'מיטבית עתודות'. הקרן מושקעת בין היתר במניות 'החברה לישראל', ולפיכך חסכונותיו של מר כהן מושפעים מהתנהלות החברה.

במכתבה כותבת יחימוביץ', "כהן פנה אליי והעלה סוגיה הראויה לדעתי לבחינה מעמיקה שלכם: השתתפותה של החברה לישראל במימון הפקת סרט התגובה לסרט 'שיטת השקשוקה'. במכתבו אליי הוא מציין כי מהדו"ח השנתי של "החברה לישראל" לשנת 2008 עולה שדירקטוריון החברה אישר את השתתפות החברה במימון הפקת הסרט, בעלות המוערכת בכ-500 אלף שקל".

לדבריה, "כהן מעלה נימוקים רציניים לכך שהפקת סרט התגובה על חשבון החברות הציבוריות שבשליטת משפחת עופר מהווה 'עסקה חריגה עם בעלי עניין'. עסקה כזאת, על פי חוק החברות, חייבת להיות מאושרת באספה כללית של בעלי המניות". מיותר לציין שהדבר לא נעשה" כותבת יחימוביץ'.

אני פונה אליך אפוא בבקשה לבצע בדיקה הן ברמה העקרונית והן ברמה הפרטנית בדבר התנהלותו של דירקטוריון "החברה לישראל", ולשקול לחייב את החברה לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות ב"כימיקלים לישראל" לצורך אישורה של העסקה או ביטולה."

יחימוביץ' אומרת, כי "פנייתו של איתמר כהן חשובה ומוצדקת לטעמי, שכן סרט התגובה לשיטת השקשוקה משרת רק את יחסי הציבור של משפחת עופר. משפחת עופר ביצעה מעין 'מגבית' אצל הציבור הרחב, ואילצה אזרחים שעובדים קשה וחוסכים לפנסיה 'לתרום' למימון סרט יחסי הציבור שלה. זאת, משום שרוב העובדים במדינה מפרישים כספים לפנסיה, וחלק ניכר מקרנות הפנסיה משקיעות את הכסף במניות ובאיגרות חוב של חברות שבשליטת האחים עופר".

יחימוביץ' מסכמת את דבריה ואומרת, "העובדים חוסכים לפנסיה כדי שיהיה להם ממה לחיות בזקנתם, ולא כדי לממן את המאבק של האחים עופר במיקי רוזנטל".

'גם שלי יחימוביץ - מיקי רוזנטל'

לפני כחודש שודר לראשונה הסרט 'שיטת השקשוקה' של העיתונאי, מיקי רוזנטל, בערוץ הראשון, זאת לאחר תקופה ארוכה בה ערוצי השידור סרבו לשדרו. מייד לאחר שידור הסרט הוקרן סרט התגובה של משפחת עופר. בסיום הקרנת הסרטים התנהל עימות חריף בין מיקי רוזנטל לבין נציג משפחת עופר, עו"ד אלי גולדשמיט. לכתבה: מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"

שידור הסרטים, הצליח ליצור תהודה ציבורית רחבה ורוזנבלום הצליח לזכות בגיבוי רב עד לידי כך שעד עתה הצטרפו כ-2709 איש, לעצומה המכונה 'גם אני מיקי רוזנטל', שנולדה בעקבות תביעת הדיבה בסך 3.5 מיליון שקל שהוגשה על ידי האחים עופר נגד העיתונאי מיקי רוזנטל ונגד אילן עבודי, יוצרי הסרט 'שיטת השקשוקה'.

מיותר לציין כי בין החותמים על העצומה היא כמובן חברת הכנסת שלי יחימוביץ. כמו כן שותפים לעצומה, העיתונאי רביב דרוקר, הבמאי שבי גביזון, יו"ר הנהלת מרצ מוסי רז, התסריטאית והבימאית רונית ויס-ברקוביץ, מנכ"ל מקאן אריקסון לשעבר, אורן פרנק, הזמרת מירי אלוני ועוד.

בעצומה זו מתחייבים להשתתף בשיעור של עד אלפית מהפיצוי במקרה שרוזנטל יפסיד בתביעה, בתנאי שלעצומה יצטרפו לפחות 1,000 איש וכאמור למספר זה הגיע העצומה. לכתבה: 1,150 איש מתחייבים להשתתף בפיצוי במקרה שרוזנטל יפסיד בתביעה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.