כלכלני בנק הפועלים: "ישנה סבירות לא מבוטלת למימושים בטווח הקצר"
המסחר בשוק ההון המקומי הושפע גם בשבוע החולף מהמגמות בשוקי ההון הגלובליים. השפעה זו נמשכת לאורך זמן ומהווה גורם מסביר משמעותי לשינויים בשוק המקומי, כך גורסים בבנק הפועלים ומונים את האירועים הבולטים לשבוע.
להערכת כלכלני הבנק, "סטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף מלמדות על רמת עצבנות גבוהה יחסית מצד המשקיעים ועל חששם מפני גל מימושים קרוב. בין הגורמים העיקריים לחששות אלה יש למנות את רמות המדדים הגבוהות יחסית, ואת החשש מפני פרסום אינדיקאטורים מאקרו כלכליים שליליים בעולם, שיעיבו על מגמות המסחר ויגררו אחריהם את המדדים".
חרף חששות אלה, ביניהם רף פסיכולוגי-טכני, יש לזכור, כי הנקודה ה- 1000 במדד המעו"ף אינה שונה מהנקודות השכנות לה, כך גורסים בפועלים. "רף זה הינו רף פסיכולוגי בלבד, שאין בו משמעות כלכלית אמיתית. להערכתנו, על אף הסיכונים העומדים למשקיעים כיום, בטווח הזמן הבינוני- ארוך נוטה הכף לזכות השיפור שנרשם במצב המאקרו כלכלי בישראל. שיפור זה צפוי לתמוך בשוק המניות המקומי בטווח השקעה זה".
כלכלני הבנק מדגישים כי ההשוואה לחו"ל נדרשת. "השוואת מכפילי הרווח של השוק המקומי לאלה של שוקי חו"ל מעלה, כי השוק המקומי אינו יקר באופן יחסי, למרות העליות הנאות שנרשמו מתחילת השנה. נזכיר, כי אותן עליות שנרשמו במדדי תל אביב במהלך החודשים האחרונים ניזונו, בין היתר, מהמתרחש בשוקי העולם".
להערכת, נדרש פיזור של ההשקעה המנייתית בין השוק המקומי לבין שוקי מניות בעולם על מנת לפזר ולהקטין את הסיכון בתיק. זאת, לאור הציפייה של כלכלני הבנק כי המשך השיפור המאקרו כלכלי בעולם ימשיך להקרין על שוקי המניות. "אנו מעניקים משקל יתר לשוק המניות האמריקאי, תוך שילובם של השווקים המתפתחים, כדוגמת ברזיל וסין אם כי בהם הסיכון מטבע הדברים גבוה יותר".
לסיכום, כלכלני הבנק גורסים כי "בשל רמות המדדים הגבוהות ובשל התעצמות חששות המשקיעים במהלך השבועות האחרונים, ישנה סבירות לא מבוטלת למימושים בטווח הקצר. חשש זה מתעצם נוכח ההשפעה המהותית של הנעשה בשוקי ההון הגלובליים על שוק ההון המקומי והיתכנות מימושים בשווקים אלה".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
