בניגוד למגמה העולמית: הדולר עלה היום 0.6% ל-3.822 שקלים, בסיכום שבועי טיפס 0.1%

כלכלני בנק לאומי גורסים כי "העלייה בתיאבון לסיכון תוביל להיחלשות הדולר". האירו היציג נקבע על 5.479 שקלים, עלייה של 1.16%
נועם הוד |

השבוע נחלש הדולר מול השקל על רקע העלאת שיעור הריבית המקומית כאמור, צעד הנחשב חריג בהשוואה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם. במקביל לצעד זה ביצע בנק ישראל רכישות נקודתיות של דולרים ובכך מיתן את ההשפעה. צעד זה הביא את הדולר אל מתחת לרמת ה- 3.8 שקלים. עם זאת היום, יום המסחר האחרון לשבוע, חזר הדולר אל מעל ל-3.8 שקלים בניגוד למגמת המסחר בעולם.

רמת ה-3.8, הנחשבת לרף פסיכולוגי, נחצתה עד כה מספר פעמים מתחילת השנה, בסוף יולי ובמהלך אוגוסט, אך לימים ספורים בכל פעם. כלכלני בנק לאומי מעריכים כי ייתכן והתערבותו של בנק ישראל ברמה זו ו/או חשש המשקיעים מהתערבות שכזו סייעו עד כה לדולר להיוותר מעל רמה זו.

פעילים בשוק מציינים לא פעם כי אירועי הימים האחרונים הוכיחו שרמה של 3.8 שקלים לדולר היא רמת תמיכה שקבע בנק ישראל, כאשר מרגע ששער הדולר יורד ממנה, הבנק מתערב בשוק המט"ח, רוכש דולרים ומחזק בכך את שערו של המטבע האמריקני.

בתוך כך, מחזורי המסחר בדולר-שקל היו השבוע נמוכים יחסית והשוק נראה מנומנם, ייתכן ובשל חופשות הקיץ של המשקיעים ונראה שגם פקיעת האופציות שקל-דולר שחלה השבוע לא הגדילה את מחזורי המסחר באופן משמעותי.

עם נעילת יום המסחר, הדולר התחזק בכ-0.61% למול המטבע המקומי ושערו היציג נקבע על 3.822 שקלים. האירו ננעל במגמה דומה והוסיף היום 1.16% לערכו לרמה של 5.479 שקלים. בסיכום שבועי התחזק השקל בכ-0.1% מול הדולר.

בזירת המט"ח העולמית, הדולר נסחר במגמה מעורבת למול המטבעות המובילים, משיל בבידקה אחרונה 0.1% למול האירו לרמה של 1.435 דולר לאירו, נחלש גם אל מול הליש"ט לרמה של 1.632 דולר לפאונד ומנגד, מתחזק בכ-0.38% למול היין היפני לרמה של 93.88 יין לדולר.

בתוך כך, כלכלני בנק הפועלים מדגישים בסקירתם השבועית כי "העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל".

מנגד, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. כמו כן יושפע השקל להערכתם מגורמים מקומיים מנוגדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.