לאומי: "בטווח הקצר צפויה מגמה חיובית עם תנודתיות גבוהה וקצב עליות מדוד"
בעקבות האווירה האופטימית מעבר לים נפתח שבוע המסחר בשוק המניות המקומי בעליות שערים חדות, אשר אף הביאו לפתיחת מסחר במתכונת "הפתיחה האנגלית" ביום ראשון. החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית לרמה של 0.75%, לראשונה מזה 5 חודשים, לא פגעה במגמה החיובית, ויום לאחר ההחלטה חצה מדד המעו"ף את רף 1,000 הנקודות, לכך ולשאר המאורעות הבולטים במשק מתייחסים בסקירתם השבועית כלכלני בנק לאומי.
את עליות השערים הובילו השבוע מניות הסקטור הפיננסי. אלו, אשר תוצאותיהם מושפעות במידה רבה מהמצב הכלכלי במשק, נסחרו על רקע הצהרתם של מנהיגי הכלכלה העולמית בסוף השבוע שעבר כי שיאו של המשבר מאחורינו, התגברות הסימנים לשיפור של ממש בנתוני הכלכלה הריאלית בארץ והמשך עונת פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השני של השנה.
כלכלני הבנק מציינים שגם בזירת המאקרו נמשכת ההתאוששות בביקושים המקומיים. כך, מנתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בחודשים מאי-יולי נרשם גידול של כ- 10.4% ברכישות בכרטיסי אשראי. מנגד, נתוני התעסוקה לרבע השני של 2009 מצביעים על עלייה בשיעור האבטלה, דבר שמצביע להערכת כלכלני הבנק על כך שעל אף השיפור שחל במצב המשק, השלכותיו של המשבר עדיין לא תמו.
להערכתם, "בטווח הקצר צפויה המגמה להיות חיובית, בעיקר על רקע ריבוי סימנים להתייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים. יחד עם זאת, רמת התנודתיות צפויה להיוותר ברמה גבוהה, וקצב העליות מדוד יותר".
בסיכום שבועי רשמו המדדים המובילים עליות שערים. מדדי המעו"ף ות"א 75 עלו בשיעור של כ-2.5% וכ-2.6% בהתאמה, מדדי הבנקים, הנדל"ן 15 והתל-טק 15 עלו בכ- 4.7%, כ-3.5% וכ-1.4% בהתאמה, ומדד היתר 50 חתם את השבוע בעליה של כ-2.3%.
שוק האג"ח: "אטרקטיביות ההשקעה באפיק הקונצרני ירדה"
בתוך כך, המסחר באגרות החוב הממשלתיות התנהל השבוע במגמה מעורבת, בין היתר בשל העלאת הריבית המוניטארית במשק וירידה נוספת שחלה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון בעקבותיה. גיוסי החוב הממשלתיים הנמוכים הצפויים בשלושת החודשים הקרובים ואשרור דירוג האשראי הנוכחי של ישראל ע"י סוכנות הדירוג Moody's תמכו במגמה החיובית שנרשמה בסוף שבוע המסחר.
כלכלני הבנק גורסים כי "הסיכון הכרוך בהשקעה באגרות החוב הממשלתיות עודנו גבוה, בפרט לנוכח רמת התשואות בהן הן נמצאות. זאת בעיקר בשל הצפי לעלייה עתידית בסביבת הריבית במשק והעלייה בשימוש במכרזי ההחלף, הגורמת ללחץ שלילי על מחירי אגרות החוב הארוכות יותר. משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
